"צפיתי בשידור חי באבי יורה למוות במדריך הקראטה שאנס אותי"

כשג'ודי פלאונשה בן ה-11 צפה בשידור חי באביו, גארי, יורה למוות במדריך הקראטה שאנס אותו, הוא נותר מזועזע. הוא לא חש הקלה, אלא זעם. למעלה מ-40 שנה לאחר מכן, ג'ודי מודה כי הוא עדיין מתקשה לסלוח לאביו - גם כאשר גארי הפך לגיבור לאומי וזכה להערצה ברחבי אמריקה, בעקבות מעשה הנקמה האלים שתועד בשידור חי.

הצפייה ברגע בו אביו חיסל את מאמן הקראטה שפגע בו מינית, רק העמיקה את הטראומה שכבר חווה כילד. האירוע התרחש ב-16 במרץ 1984 בנמל התעופה מטרופולין בבאטון רוז'. בזמן שהפדופיל, ג'ף דוסה, הובל בחזרה לעירו לצורך משפט, הוא נחשף מול מצלמות הטלוויזיה שחיכו במקום. גארי, שידע את מיקומו המדויק של האיש שפגע בבנו, התחבא בצד כשהוא עוטה כובע בייסבול ומשקפי שמש, ממתין לרגע המתאים לפעול.

מצלמות הטלוויזיה תיעדו בשידור חי את הרגע שבו גארי העמיד פנים שהוא משתמש בטלפון ציבורי - ואז מסתובב במהירות, שולף אקדח ויורה ירייה בודדת בראשו של דוסה מטווח אפס. תוך שניות, גופתו של דוסה צנחה לרצפה כששוטרים מכתרים אותה - והצילומים הדרמטיים התפשטו במהרה ברחבי העולם, בעוד גארי זוכה לתהילה כאב שנקם במי שפגע בבנו. כאשר השוטרים עצרו את גארי ושאלו אותו מדוע ביצע את הירי, הוא השיב: "אם זה היה הילד שלך, גם אתה היית עושה אותו הדבר".

מדריך הקראטה, ג'ף דוסה, פיתה את ג'ודי בן ה-10 להגיע להתאמן בדוג'ו שלו - ושם החל מסע התעללות מינית אכזרי. דוסה היה יוצא מארינס, צעיר וכריזמטי, שהצליח להרשים את ג'ודי ואת משפחת פלאונשה כולה. הוא הוזמן לערבי משחקים משפחתיים וארוחות, וההורים ראו בו ברכה בתור מישהו שמעודד את בנם לעסוק בספורט.

ג'ודי התאמן תחת הדרכתו כמעט מדי יום, לצד עשרות הורים וילדים שלא העלו בדעתם מה מתרחש מאחורי הקלעים. דוסה נהג "לבדוק גבולות" עם כל הילדים, ואז לבחור את אלה שנראו לו כ"מתאימים" — כלומר כנועים וניתנים לניצול. ג'ודי היה אחד כזה. זה התחיל בנגיעות "תמימות לכאורה" במהלך תרגילי מתיחות, ואז המעשים החמירו. אחרי כל אימון, היה דוסה מוביל את ג'ודי לחדר אחורי במרכז הספורט ומתעלל בו מינית.

ג'ודי שתק ולא סיפר על מה שקרה שם במשך חודשים. הוריו, שהיו נרגשים לראות את בנם פעיל בספורט, לא שמו לב לסימנים שהופיעו בהדרגה. ככל שהזמן חלף, ההתעללות הלכה והחמירה ודוסה הצליח להתחמק מעונש. לבסוף, כשהוצא נגדו צו מעצר על עבירות מרמה, הוא החל להילחץ - וגיבש תכנית מעוותת להימלט מהחוק ולהמשיך לשלוט בג'ודי. דוסה סיפר לג'ודי שהוא נמצא בבעיות כספיות חמורות (צ'קים ללא כיסוי) ואם לא ישיג 15,000 דולר, ייאלץ לעזוב את המדינה. דוסה איים על ג'ודי שאם ייאלץ לעזוב, ייקח אותו איתו לקליפורניה.

בבוקר ה-19 בפברואר 1984 הופיע דוסה בבית משפחת פלאונשה וביקש לקחת את ג'ודי לנסיעה קצרה ברכבו. הוא הבטיח לאמו של הילד שיחזיר אותו תוך 15 דקות. במקום זאת, הוא חטף את ג'ודי ונסע איתו 3,200 קילומטרים מלואיזיאנה למוטל מבודד בקליפורניה. כשהגיעו, דוסה - שידע שהוא מבוקש כעת גם על חטיפה וגם על עבירות מרמה - הוא גילח את זקנו, צבע את שיערו הבהיר של ג'ודי לשחור וניסה להסתתר. במשך ימים, הוא התעלל מינית בג'ודי תוך שהוא כולא אותו בחדר המוטל. דוסה התקשר למשפחת פלאונשה ואיים שאם לא יבואו לפגוש אותו בניו יורק, הם לעולם לא יראו שוב את ג'ודי - כדי להטעות את המשטרה לגבי מיקומו האמיתי.

רק כעבור עשרה ימים הסתיים הסיוט - כאשר שיחת טלפון של ג'ודי לאמו סיפקה למשטרה את הפריצה שחיפשה. המשטרה הצליחה לאתר את מיקומם, וזמן קצר לאחר מכן פרצו 12 שוטרים לחדר המוטל והצילו אותו. ג'ודי בתחילה שיקר ואמר שדוסה לא פגע בו, מתוך פחד שדוסה יחזור להתנקם בו כשיצא מהכלא. האמת נחשפה לאחר שהרופאים ערכו לו בדיקת ראיות.

ג'ודי אמר בראיון ל-Sun שהוא לא היה מרוצה מההוצאה להורג שביצע אביו ושהוא היה מעדיף שהתוקף שלו יירקב בכלא. הוא אמר שהוא חי עם הידיעה שאם היה מספר מיד על ההטרדות, ייתכן שהיה מונע את מותו של דוסה.

ג'ודי, כיום בשנות ה-50 לחייו, אמר: "בהתחלה כעסתי על מה שעשה אבא שלי, כי בגיל 11 רק רציתי שג'ף יפסיק ולא בהכרח ימות". בהמשך הוא סיפר ל-MailOnline: "ג'ף ככל הנראה היה הולך לכלא לכל החיים, אבל אבא שלי נתן לו מוות קל במקום מאסר עולם".

גארי נעצר והואשם ברצח מדרגה שנייה, אך שוחרר בערבות לאחר יומיים בלבד. צוות ההגנה טען שגארי היה במצב פסיכוטי זמני לאחר שנודע לו על ההתעללות בבנו. בנוסף התברר שדוסה ניצל את העובדה שגארי ואשתו היו בפרידה באותה תקופה, וחדר למשפחה בזמן שהייתה פגיעה במיוחד.

השופט פרנק סאיה קבע שלשלוח את גארי לכלא לא יועיל לאף אחד, ושהסיכון שיבצע פשע נוסף כמעט אפסי. בסופו של דבר הוא קיבל עונש קל מאוד של מאסר על תנאי ועבודות שירות במקום מאסר בפועל. גזר הדין קבע כי בגלל אופיו המיוחד של הפשע ועברו הפלילי הנקי, גארי אינו צפוי לחזור על מעשה כזה. על אף שאביו שוחרר והמשפחה התאחדה, ג'ודי המשיך לכעוס על אביו.

גארי מצידו לא הפסיק לומר בראיונות שהוא לא מתחרט על הרצח, בעוד שג'ודי הסביר מדוע הוא מרגיש פגוע. הדבר הוביל לפיצוץ במערכת היחסים ביניהם, שהייתה כבר במצב קשה עקב המעשים הנאלחים של דוסה. הכעס של ג'ודי כלפי אביו היה מורכב עוד יותר בגלל מה שדוסה עשה לו - הפדופיל אמר לילד שהוא מקנא באביו ורצה להוכיח שהוא 'אוהב אותו יותר'.

תיעוד הירי היה אז סנסציה אדירה בארצות הברית וג'ודי נחשף אליו שוב ושוב - בטלוויזיה ובעיתונים.
הוא זוכר כיצד בתחילה הרגיש שהאירוע "לא אמיתי", אך מצא את עצמו צופה בו שוב ושוב. ככל שצפה בתיעוד, גבר בו הכעס כלפי אביו. כשאמו דיברה איתו לראשונה על המקרה, ג'ודי התפרץ בבכי מתוך זעם. התגובות מהסביבה, ששיבחה את גארי כגיבור, רק הוסיפו למכאוביו. "אני חושב שבעיני רבים שחוו אכזבה ממערכת המשפט האמריקנית, אבי הפך לסמל של צדק. אבא שלי עשה את מה שכולם אומרים שהיו עושים - אבל מעטים באמת עושים, והוא גם חמק מעונש ולא נכנס לכלא", סיפר. "עם זאת, אני לא יכול ולא מתכוון להצדיק את מעשיו. אני מבין למה הוא עשה זאת, אבל חשוב יותר שהורה יעמוד לצד בנו ויתמוך בו ולא יעמיד את עצמו בסיכון להיענש".

בהמשך, מערכת היחסים בין גארי לג'ודי החלה להשתקם. גארי הסביר לבנו כי הרגיש שאין לו מה להפסיד: "הוא אמר לי שהוא חשב שהוא ימות בכל מקרה ולכן החליט לפעול", שיחזר ג'ודי, "הוא אמר שבלילה ההוא, הוא הרגיש שאחד מהם - ואולי שניהם - ימות".

על אף כל מה שעבר, ג'ודי הודה כי לא חש שנאה רבה כלפי דוסה בזמן אמת. רק שנים אחרי הוא הבין שדוסה היה "סוציופת חסר רגשות, שניצל אחרים למען טובתו האישית". גם גישתו כלפי אביו השתנתה עם השנים ובראיונות הוא מכנה אותו "האבא הכי טוב בעולם".

מאז ג'ודי סיים לימודים באוניברסיטת מדינת לואיזיאנה ועבד כיועץ לנפגעי תקיפה מינית. הוא יושב כיום בהנהלת הקרן ללואיזיאנה נגד תקיפה מינית ומרצה ברחבי ארה"ב על זיהוי סימני התעללות. הוא לא רואה בעצמו קורבן אלא ניצול שהפך את הכאב האישי לכוח חיובי.

חמש שנים לאחר מותו של גארי מאירוע מוחי בשנת 2014, פרסם ג'ודי ספר אוטוביוגרפי בשם:
"למה, גארי, למה?". שם הספר נלקח מדבריו של שוטר, שתועד קורא זאת כשהפיל את גארי לקרקע בנמל התעופה. ג'ודי התחיל לכתוב על חוויותיו כבר בשנת 1993, אך הניח את הכתיבה בצד - עד שחזר אליה בשנת 2016. כיום הוא עובד על עיבוד הספר לסדרה או סרט.