מספר הילדים שנולדו מחוץ לנישואין בשנת 1990 עמד על 1.6 אחוזים מכלל האוכלוסייה, בשנת 2023 המספר זינק ל-7.3 אחוזים מכלל הלידות - כמעט פי חמישה. גם מספר הילדים שנולדו מחוץ לנישואים קפץ מ-1,038 בשנה ל-9,533, כך לפי מחקר חדש של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מאת יואה שורק, צ'סלב קונסטנטינוב וברכי בן סימון שניסה לשפוך אור על אופי המשפחה בישראל והשינויים שעבר בשנים האחרונות.
עורכי הדו"ח התייחסו ל"שמרנות" של החברה הישראלית וציינו כי התבצע "שינוי עמדות עמוק" בחברה: "הורות מחוץ לנישואין מקבלת יותר לגיטימציה, במיוחד בקרב נשים חילוניות, מסורתיות ועולות ממדינות חבר העמים ואמריקה הלטינית". הם אף ציינו כי המושג 'משפחה' עובר תהליך של הרחבה והגמשה בישראל ומציינים כי "החברה הישראלית נדרשת להיערך לכך".
הנישואים נדחים, המשפחות משתנות
לצד העלייה בלידות מחוץ לנישואין, הדו"ח מצביע על מגמות נוספות וביניהן עליית הגיל הממוצע לנישואין ראשונים בקרב נשים שעלה מ-23.2 שנים ב-1990 ל-25.1 שנים ב-2022, ובקרב גברים מ-26.3 ל-27.3 שנים. עלייה בגיל הלידה הראשונה: נשים יולדות בגיל מבוגר יותר - כיום בגיל ממוצע של 27.7 שנים.
למרות שהפריון בישראל גבוה בהשוואה למדינות המערב, נרשמה ירידה קלה מהעשור הקודם. בנוסף, מוסד הנישואין מאבד מהבלעדיות שלו: יותר זוגות בוחרים לחיות יחד ללא נישואין, ושיעור הגירושין, במיוחד בקרב החברה הערבית והדרוזית, נמצא בעלייה.
בין השנים 2015-2005 עלה שיעור הפריון הכולל של נשים מ-2.84 לידות לאישה ל-3.09, בשנים האחרונות חלה בו ירידה ובשנת 2023 הוא עמד על 2.85.
הדו"ח מתאר גם את התפתחותם של דגמים משפחתיים חדשים כמו גידול במספר ההורים היחידניים מבחירה, עלייה במספר הזוגות החד-מיניים המביאים ילדים לעולם באמצעות פונדקאות או הורות משותפת ושכיחות גוברת של משקי בית עם ילדים מנישואין קודמים (משפחות משולבות).
לצד זאת, הדו"ח מציין כי גודל משקי הבית יורד בהתמדה: מ-3.64 נפשות בממוצע ב-1990 ל-3.19 נפשות כיום, עם פערים ברורים בין מגזרים (למשל, משק בית חרדי כולל בממוצע 5.1 נפשות).
המלצות
עורכי הדו"ח ממליצים להכיר בשינויים ולהיערך. במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מדגישים כי שינויים אלה מחייבים היערכות רחבת היקף: הכרה חוקית ומוסדית בכל סוגי המשפחות, לרבות משפחות חד-הוריות, חד-מיניות, ומשפחות בשיתוף פעולה הורי ללא זוגיות. הכשרת אנשי מקצוע לעבודה רגישה ועדכנית עם מבני משפחה מגוונים.
בנוסף, נדרש לפתח מערכות תמיכה ייעודיות עבור ילדים והורים החיים מחוץ למסגרת המשפחתית המסורתית. החוקרים קוראים להמשיך ולפתח שירותים מותאמים, תוך שמירה על שוויון זכויות והבטחת תנאים התפתחותיים אופטימליים לכל ילד, באשר הוא.
למרות שרבים בישראל עדיין מקדשים את מוסד הנישואין, המספרים מראים שהמציאות משתנה: ילדים רבים גדלים היום במשפחות מגוונות, והצלחה כהורה או כמשפחה אינה נמדדת עוד אך ורק לפי תעודת הנישואין - אלא לפי רמת התמיכה, האהבה והסביבה שהם מקבלים.