רוטמן: "היועמ"שית אומרת דברים שנראים כבדיחה". ועדת חוקה התכנסה לדון בהדלפות

הבוקר התכנסה ועדת החוקה בכנסת והחלה לדון בנושא אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עורך דין על ידי גורמי החקירה ושירות הביטחון הכללי. בדיון השתתפו בין היתר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, פרקליט המדינה עמית איסמן, ראש אח"מ במשטרה ניצב בועז בלט ובכירים נוספים. חבר הכנסת שמחה רוטמן הוציא מהדיון מספר חברי וועדה ביניהם ח"כ אלעזר שטרן, ח"כ אפרת רייטן וחברת הכנסת קארין אלהרר.

נציג השב"כ בוועדת החוקה: "לא נאסף מידע לא על שר ולא על ח"כ. היה ועדיין קיים חשש לחדירת גורמי טרור כהניסטים לתוך גורמי אכיפת החוק ובזה התמקדה החקירה. בוועמ"ש לענייני מודיעין של ועחו"ב אפשר יהיה למסור מידע יותר מפורט"

בפתח הדיון אמרה בהרב-מיארה: "הועברה אלינו רשימת שאלות טרם הדיון בנושא חקירת עיתונאים. ברשימה הופיעו שאלות שנוגעות לחקירות תלויות ועומודת ובנוסף הנחות חסרות בסיס, טוב היה אם השאלות האלה לא היו נכתבות".

לאחר דבריה חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה החלו בויכוח שקטע את הדיון.

ח"כ שמחה רוטמן, המכהן כראש ועדת חוקה, ענה: "היועמ"שית אומרת דברים שהם נראים כבדיחה. אם תמנעי מלענות לשאלות שהוועדה שאלה אותך אז אנחנו נצטרך להסתמך רק על האמירה שלך שאין במדינה אכיפה בררנית."

בתגובה לדבריו אמרה היועצת המשפטית לממשלה כי "מכל מקום ההנחיה לאנשיי היא לא להתייחס לתיקים תלויים ועומדים לחקירות שעומדות שיכולות להשפיע עליהם ולשבש אותם. אני אסכם לגבי עיתונאים, לא בכדי עיתונאים נחקרו בביצוע עבירות הוא זעום. חופש ההגנה על עיתונאים ומקורות הם עקרונות שמנחים אותנו בעבודתנו".

בנוסף, טענה בהרב-מיארה כי בניגוד לכותרת שנתנו לדיון, אין אכיפה ברירנית וכי "מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי וענייני על פי אמות מידה ידועות וקבועות, המיושמות בכל מקרה ומקרה".

בהמשך דבריה אמרה: "חשוב להבין - המקרים בהם אנחנו עוסקים הם מקרים בהם מידע המצוי במערכות המדינה, נמסר בניגוד לדין, ללא סמכות, על ידי עובד ציבור או גורם לא מורשה. הכוונה היא למידע שמעצם טיבו, חשיפה שלו יכולה להביא לפגיעה באינטרסים ציבוריים חיוניים כגון - ביטחון המדינה, ביטחון הציבור, יחסי חוץ, חיי אדם וכיוצא באלה".

היועמש"ית הסבירה שבגלל הדברים שהציגה קודם לכן קיים אינטרס ציבורי להגן עליו ולמנוע חשיפה שלו לציבור הרחב: "במקרים אלה יש אינטרס רב, שגובר על שיקולים אחרים, לברר מה מקור הדלף ומה המידע שדלף. בהתאם, הדגש בהנחיה, ובאכיפה בפועל, הוא בנקיטת פעולות לברור מקור הדלף. ברור מי 'גנב' את המידע מתוך המערכת הביטחונית או הציבורית, שהוא מידע של המדינה, של גופיה, ומה השימוש שנעשה בו".

היועצת המשפטית לממשלה הסבירה כי קיימים שלושה שיקולים מרכזיים שנשקלים כשמקבלים החלטה על טיפול במישור הפלילי במקרים של מסירת מידע סודי:
1. מידת הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה של חשיפת המידע באינטרסים חיוניים.
2. תוחלת החקירה ומורכבותה.
3. חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

"לא תיפתח חקירה שאין בה תוחלת, שהסיכוי לגלות במסגרתה את הגורם שהעביר את המידע ללא סמכות הוא נמוך. כך למשל במקרה בו ישנם גורמים רבים שנחשפו במסגרת תפקידם לפריט מידע מסוים שנמסר לאחר, ואין בידנו אינדיקציה בנוגע לזהות הגורם מוסר המידע", אמרה בהרב-מיארה בנוגע לקריטריונים הנצרכים בהחלטה לפתיחת חקירה.

לטענת היועצת המשפטית לממשלה, "מדובר באיזון מדוקדק, שנעשה לגבי כל מקרה לפי נסיבותיו". היא אמרה גם כי הגורמים שיושבים בוועדה מכירים את הדברים מדיונים שקיימו באירועים קודמים. לאחר מכן פירטה כי "במקרים החריגים בהם לאחר בחינה פרטנית נמצא כי קיימת הצדקה לטיפול במישור הפלילי, התמקדות היא ככלל במוסר המידע או בגורם לא מורשה, לא בעיתונאי. זוהי המדיניות המנחה את גורמי האכיפה, באופן עקבי ושיטתי".

נציג השב"כ: "התנהל איסוף מידע על חדירת כהניזם לגורמי האכיפה. לא התנהל שום איסוף מידע על שום שר. חשוב לחדד את ההבדל"

היו"ר רוטמן: "האם התנהל איסוף מידע בנושא על משרות אמון או סביבתו הקרובה של שר או אנשים פוליטיים אחרים? האם החקירה עדיין מתנהלת?"

נציג השב"כ: "אנחנו בפורום פתוח. תיקנתי עובדתית את הטענות של ח"כ סעדה. לא נאסף שום מידע על שר. ארגון "כ"ך", "כהנא חי" הוא ארגון טרור לפי הכרזת הממשלה במסגרת הפקודה למניעת טרור מ-1994. לא נאסף שום מידע על שר או ח"כ בהקשר הזה".

ח"כ סעדה ציטט ממסמך ראש השירות כי יש להמשיך לאסוף ראיות ועדויות לעשיית הדרג המדיני והביטחוני בכיוון פעולות הכוח המנוגד לחוק, ושאל האם הייתה הנחיה לאסוף מידע על הדרג המדיני ונציג השב"כ שב והשיב שלא.

היו"ר רוטמן: "על פניו הוראה כזו שפורסמה ברבים, המסמך בו נאמר שצריך לאסוף מידע על התערבות הדרג המדיני, סותר את האמירה שלך?".

נציג השב"כ: "לא נאסף מידע לא על שר ולא על ח"כ. היה ועדיין קיים חשש לחדירת גורמי טרור כהניסטים לתוך גורמי אכיפת החוק ובזה התמקדה החקירה. בוועמ"ש לענייני מודיעין של ועחו"ב אפשר יהיה למסור מידע יותר מפורט".

היועמ"שית הגיבה לדברי חבריה הכנסת ואמרה כי "אני לא אלך לפני שאני לא אשמע את משפחות החטופים". על כך אמר ראש הוועדה רוטמן: "הלוואי והיית מקדשיה את הזמן הנדרש לענות לחברי הכנסת".

דודתה של ענבר היימן, הנמצאת בוועדה, קיבלה את זכות הדיבור והטיחה בחברי הכנסת את טענותיה: "אנחנו לא יודעים איפה הילדה שלנו נמצאת. מה אתם הייתם עושים. החיים שלנו נגמרו, אנחנו כמו מתים מהלכים, המדינה הזאת שתתה לנו את החיים בקש. מה עוד נשאר לנו לעשות? הילדה שלנו קבורה בעזה ואנחנו קבורים כאן, אתם יכולים להבין מה אנחנו עוברים? התשובה היא לא, גם אם תנסו לא תבינו מה חוות משפחות החטופים שהילדים שלהם קבורים שם כמו כלבים".

הדיון מתקיים על רקע פרשיות "קטארגייט" ופרשות נוספות מהן דלפו חומרי חקירה לתקשורת, נעצרו עיתונאים ונמנעה מעצורים החשודים בדבר עבירה הזכות להתייעץ עם עורך דין על ידי גורמי החקירה ושירות הביטחון הכללי.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתגובה לדברי נציג השב"כ בדיון בכנסת: "חבורת שקרנים. תרבות השקר, הפוליטיזציה ותפירת התיקים של רונן בר, הורסת את שירות הביטחון הכללי ומסכנת את מדינת ישראל. בניגוד להכחשות, השב"כ ריגל אחרי שרים, אחרי ח"כים, אחרי מפכ"ל המשטרה, אחרי נציב שב"ס, וגם - כפי שנחשף בהקלטות - תפר תיק לקצין משטרה מצטיין שסירב לשתף פעולה בפעילות בלתי חוקית. כל זאת בשיתוף פעולה אקטיבי של היועמ"שית, שגייסה לצורך תפירות התיקים העברייניות את מח"ש, ב"חקירות" בררניות ומושחתות.