לאחר שנה וחצי של מלחמה בצפון, עצרת הנעילה השנתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה התקיימה באמפיתיאטרון בקיבוץ לוחמי הגטאות אל מול קהל שמונה למעלה מ-6,000 נוכחים. ביניהם- שורדי שואה, שרים חברי כנסת, ראשי ראשויות, חיילי צה"ל, שגרירים, תנועות נוער, חברי התנועה הקיבוצית והקהל הרחב.
כמדי שנה, העצרת נפתחה בתפילת "יזכור" שנאמרה על ידי יונתן שטיין, דור שלישי למייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות. כמו כן, צויינו 80 שנה לסיום המלחמה. בנוסף, הונח זר חסידי אומות עולם בידי ריטייה קויסטרה ורון כהן פרירא, מדריך במוזיאון בית לוחמי הגטאות, לזכרה ולפועלה של היילטייה קויסטרה - אמה של ריטייה, שהצילה במהלך השואה את משפחתו של רון.
במעמד הדלקת שש המשואות לזכר ששת מיליוני הנספים, סורפו סיפורי חייהם של שורדות ושורדי השואה: שלמה ואידה יוקר ז"ל, אסתר ציפסר, חיים שניר, רלי רובינזון, יהודה ברוניצקי ו-אלונה פרנקל. את העצרת ליוו מוזיקלית האמנים נועם קלינשטיין, אלון עדר וליא קניג, שביצעה קטע שירה ייחודי לשיר הפרטיזנים ביידיש בליווי מקהלת מטה אשר והרקדנית ג'זמין קהן.
משה דוידוביץ ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, נשא דברים: "אני כאן הערב למען זכר קורבנות השואה, למען השורדים שעדיין חיים בינינו, למען החטופים ששבו משבי החמאס האכזרי ובתוכם החטופים שצריך להחזיר הביתה - עכשיו! למען תושבינו בקו העימות ולמען ביטחונם של ילדינו ונכדינו - נמשיך לא רק לזכור - אלא גם להיות ראויים".
מפקד פיקוד צפון, אלוף אורי גולדין, אמר: "במדינת ישראל, אולי יותר מכל מדינה בעולם, חיים האור והחושך, הכאב והתקומה זה לצד זה. יום הזיכרון לשואה, שהוא גם יום זיכרון לגבורת העם היהודי. יום העצמאות, שרודף את יום הזיכרון, לזכר מי ששמו את נפשם למען מבטחה של המדינה. רצף הימים הזה מוכיח שמדינת ישראל היא יצירת מופת. נס שאינו במקרה. פלא שנוצר בדם, יזע ועבודה קשה! ושהובטח, בזכות מי שלא ויתרו לרגע, שהיו, ועדיין, נכונים להקריב את האישי, שהאמינו ומאמינים, למרות הכול - וגם בגלל הכול".
לאחר מכן, השווה אלוף גולדין את היהודים לחיילי צה"ל בימינו, ואת הצוררים הנאצים לפעילי חמאס: " גם היום - צה"ל הוא צבא שפועל בנחישות, קטלניות, ובערכיות. כפי שציווה טוביה ביילסקי את פקודיו
בטרם היציאה למאבק בנאצים: "אל תמהרו כמותם להילחם ולמות, אנחנו צריכים להציל נפשות.
חשוב יותר להציל יהודים מלהרוג גרמנים. טוב יהודי חי אחד מעשרה נאצים מתים". וזה ההבדל המהותי ביותר בינינו לבין אויבנו. בעוד שהם נלחמים בשם המוות, כדי להשמיד ולהרוג ללא הבחנה - אנחנו נלחמים כדי להגן על אזרחינו ותושבינו, ולמען עם חפץ חיים. בעוד שהם מחביאים משגרי רקטות בלב אוכלוסייה אזרחית, אנחנו מתכנסים כאן, בליבו של קיבוץ לוחמי הגטאות - מקום שנבנה כדי לזכור, כדי לחנך, וכדי לספר את סיפורם של אלו שנלחמו ונרצחו בידי בני עוולה. וככל שאויבנו ינסו לשוב ולהתבסס סמוך לגבול, תוך ניצול חזרתם של תושבי דרום לבנון לבתיהם - אנחנו נמשיך לפעול".
יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף במיל' דורון אלמוג, אמר בנאומו: "ה-'לעולם לא עוד' שנשבענו מאז שואת יהודי אירופה, ספג טלטלה עמוקה. המדינה היהודית היחידה בעולם שתפקידה לשמור עלינו נכשלה בשבת שמחת תורה ה-7 באוקטובר ושוב סיפורים שחשבנו שלא נשמע יותר מאז השואה. זמן לחשבון נפש על תכלית קיומנו. תכליתה של מדינת ישראל. תכליתו של העם היהודי".
אלמוג אמר כי "הניצחון האמיתי הוא לא רק בעצם קיומנו אלא במטרת קיומנו. לבנות כאן בארץ ישראל חברת מופת", חברה המודעת גם "לאחריותה ההיסטורית להמשך קיומו של עם ישראל ומדינת ישראל וכל אחד מבניה ובנותיה מתגייס למענה ואומר 'קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול'".
יפעת עובדיה-לוסקי, יושבת ראש קרן קיימת לישראל, הזהירה מפני שסע בחברה הישראלית: "דווקא עכשיו, לאור המלחמה בישראל, היום הזה דורש מאיתנו גם מבט פנימה. בזמנים קשים הפילוג עלול להיות הרסני. דווקא עכשיו, כשהכאב כל-כך גדול, אנו מוכרחים לבחור באחדות. נזכור ונחנך. נזכור ונחבק. נזכור ונבטיח - לעולם לא עוד".
נגה בוטנסקי, יושבת ראש הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות ומשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, פנתה בנאומה אל בני הנוער בעצרת, וקראה: "לבניית חברה מוסרית וצודקת, למדינה השואפת לשלום בתוכה ועם שכניה. הגשימו את אמונותיכם והביאו תקווה לחיי כולנו".