אלי שרעבי במצעד החיים: "העם היהודי מקדש את החיים ולא את המוות"

שורד השבי, אלי שרעבי, נשא דברים היום (חמישי) במצעד החיים באושוויץ-בירקנאו שבפולין. בדבריו, התייחס לרוח היהודית, ודיבר על הקשר בין זכרון השואה ל-7 באוקטובר. "את הזוועות של השואה לא נשכח ולא נסלח. עם זאת, כל נציגים שהגיעו לכאן ממשלחת משבעה באוקטובר זה ניצחון האור של העם היהודי ותזכורת שהעם היהודי יהיה קיים לנצח נצחים. העם היהודי מקדש את החיים ולא את המוות, בתקווה שהחוזה בין המדינה לבין אזרחיה שכלל החטופים יחזרו, הן החיים לבתיהם והן החללים לקבורה". בנוסף, טקס מצעד החיים בוטל בעקבות מזג האוויר.

אחיו של אלי שרעבי, שרון, נאם גם הוא במצעד החיים, ואמר כי העם היהודי צריך להמשיך לצעוד קדימה. "החומה האנושית הזו היא הרבה יותר חזקה מכל החומות שהיו בגטו", אמר. "החומה הזו לא עשויה רק מגוף, יש בה את כל המשאבים הנדרשים, יש בה את הרוח היהודית, את החומה הזו אי אפשר להפיל, נדע כעם שלם לבוא חשבון על הדם שנשפך בשבעה באוקטובר ופה בשואה הקשה שעברו הסבים שלנו, אנחנו לא נוותר, לא נרים ידיים, כעם אחד, נלך ישר כפי שאמר אלי".

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, עומד בראש משלחת שגרירים מהאו"ם הגדולה ביותר אי פעם שמשתתפת במצעד החיים לציון 80 שנה לשחרור אושוויץ. במסגרת הביקור, נועד עם שגרירים מרחבי העולם, עם ניצולי שואה, בני משפחות חטופים, ונציגים רשמיים מממשלת פולין. הביקור כולל סיורים באתרים היסטוריים, טקסי זיכרון ושיח מדיני על האנטישמיות הגואה. הקריאה שהוא משמיע לעולם - לזכור, להבין, ולפעול. "העמידה באושוויץ, 80 שנה אחרי השחרור, עם שגרירים מכל העולם - היא לא רק ציון של זיכרון, אלא גם הכרזה ברורה: עם ישראל חי", אמר.

כשנשאל על הקשר שלו ליום השואה, איך הוא חווה את המצעד ואיזה מסר הוא רוצה להעביר מאדמת פולין ביום הזה, השיב בריאיון לוואלה: "לעמוד באושוויץ כנציג מדינת ישראל זה לא דבר מובן מאליו. זו שליחות אישית ולאומית. זה רגע של עוצמה. לעמוד כאן, במקום שבו ניסו להשמיד את עמנו - זה לא רק לזכור, אלא להבהיר לעולם שאנחנו עדיין כאן. המסר שלי הוא פשוט - העם היהודי חי, עומד, ובונה את עתידו מתוך ההיסטוריה הקשה שלו. נוכחות של שגרירים מרחבי העולם איתנו בצעדה הזו היא אמירה מוסרית - שהשנאה לא תנצח".

השוואה שעושים בין יום השואה לבין טבח 7 באוקטובר?
"אסור להשוות את השואה עצמה - זו זוועה חסרת תקדים. אבל את השנאה שהובילה אליה? בהחלט. זו אותה אנטישמיות - רק במילים אחרות. השנאה שהובילה למשרפות - היא אותה שנאה שהובילה לטבח האכזרי של השבעה באוקטובר. גם היום מנסים להצדיק רצח של יהודים, בדיוק כפי שעשו אז. העולם שותק עכשיו, בדיוק כפי ששתק אז. וזה מה שמפחיד באמת".

רה"מ נתניהו נוהג להשתמש באמרה "לעולם לא עוד" כשהוא מתייחס לאירועים שהתרחשו כאן. האם אחרי 7 באוקטובר זה עדיין מחזיק מים? האם ניתן להבטיח לשורשי השואה שצועדים פה ש"לעולם לא עוד"? האם ניתן לומר זאת לשורדי השבי ובני משפחות החטופים שצועדים פה?

"האמרה 'לעולם לא עוד', היא לא רק רלוונטית - היא קריטית. ההבדל הוא שהיום יש לנו מדינה, יש לנו צבא, ויש לנו כוח. הטרגדיה היא שהיינו צריכים תזכורת כואבת לכך. אבל מה שמבדיל בין אז לעכשיו, הוא שעם ישראל עומד על שלו. אנחנו נילחם עד שהחטופים יחזרו ונעצור את האיום. כל עוד מדינת ישראל עומדת - לעולם לא עוד זו לא רק הצהרה - זו מציאות".

למשלחת הצטרפה זו השנה השניה משלחת של שורדי שבי ובני משפחות חטופים - האם יש לך מסר עבורם? האם עושים הכל כדי שאזרחים ישראלים לא יעברו תופת כזו ביום שבו מזכירים את השואה שעברה על היהודים?

"אנחנו כאן - איתם. בצעדה הזו, בלב הזיכרון של השואה, אני מביט בעיניים של ההורים, של האחים והאחיות - ואומר: לא שכחנו, ולא ננוח עד שהאחרון יחזור הביתה. זו לא רק חוב מוסרי - זו חובה יהודית. המאבק הזה הוא של כולנו - לא רק של המשפחות. יום הזיכרון הזה מזכיר לנו למה אסור לוותר עד שכולם בבית".

דובר רה"מ אמר השבוע שזה ספין. אי אפשר להחזיר את כל החטופים בפעימה אחת. מה השגריר חושב על זה?

"המחויבות שלנו להשבת החטופים היא מוחלטת. נעשה הכול כדי שכולם יחזרו הביתה".

סמוטריץ' יצא במתקפה חריפה על נתניהו ונראה שגם על הרמטכ"ל ואמר כי "הביקורת שלי היא על ראש הממשלה שלא אוכף את מימוש מדיניות הדרג המדיני על צה"ל. הכנסת סיוע לוגיסטי שמגיע לחמאס זה צעד שאני לא אהיה שותף לו. נקודה. ראש הממשלה הוא האחראי העליון - פתיחת מערכה להכרעת החמאס, כיבוש עזה והחלת ממשל צבאי זמני עד לפתרון אחר, השבת החטופים והתנעת תוכנית טראמפ או שלממשלה הזו אין זכות קיום".

דנון השיב: "זמן מלחמה הוא לא זמן לפוליטיקה פנימית. לא מול אויבינו. המטרה היא אחת - להשיב את הביטחון, להחזיר את החטופים הביתה, ולהכריע את הטרור. כל ויכוח פנימי פוגע באחדות הלאומית - וזה בדיוק מה שחמאס רוצה לראות".

איך האנטישמיות היום והתחושות ביום השואה באו"ם?
"האנטישמיות של ימינו אולי לא נראית כמו בשנות הארבעים - אבל היא מסוכנת לא פחות. היא לא באה עם צלבי קרס - אלא עם מסכות וסיסמאות של 'צדק', עם תיאוריות קונספירציה, עם דה-לגיטימציה של עצם קיומנו. היא שורפת בתי כנסת, תוקפת סטודנטים יהודים בקמפוסים, ומשתיקה את זעקתנו גם כשנשים נאנסות ותינוקות נטבחים. וזה קורה לא רק ברחוב - זה קורה גם באולמות של האו"ם".

"כשאני הולך במסדרונות האו"ם אני נושא איתי את זכר השואה. זה רגע קשה. אני עומד האופן יומיומי מול קהילה בינלאומית שלא מצליחה אפילו לומר את המילה 'חמאס'. מול אותן מדינות שמתעלמות מהטבח שעבר העם היהודי באוקטובר 2023. זה לא רק צביעות - זו בגידה בעקרונות שעליהם האו"ם הוקם. כשמדינות מגנות את ישראל ולא את חמאס, כשהן שותקות מול החטיפות והאונס - הן שוכחות את הלקח האמיתי של יום השואה: אסור לשתוק מול רוע. אבל בניגוד לעבר, היום יש לנו קול. ואני מתחייב להשמיע אותו - חזק וברור".