לראשונה: מרכז הוקרה למורשת גבורת יהודים שהצילו יהודים בשואה

מחר (שישי) ייחנך בקיבוץ הזורע מרכז 'חבלי הצלה' - המוסד הראשון להנצחת והוקרת מורשתם של יהודים אשר הצילו יהודים בשואה.

שורד השואה דוד גור נולד בהונגריה ב-1926. כנער, הגיע לבודפשט והחל ללמוד את מקצוע הבנאות - שישמש אותו כשיעלה לארץ ישראל, ובמהלך לימודיו חבר לאנשי 'השומר הצעיר'. במרץ 1944, כשפלשו הגרמנים להונגריה.
כאשר היה בן 18 בלבד התבקש גור על-ידי הנהגת מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה לקבל עליו את האחריות לתפעול המעבדה שעסקה בזיוף תעודות עבור אנשי המחתרת, שאפשרו להם לפעול במסווה תחת אימוץ זהות נוצרית וכך להציל עשרות אלפי יהודים.
המעבדה נאלצה לעבור מקום 15 פעמים מאחר והנאצים והמשטרה ההונגרית חיפשו אותם אינטנסיבית. בדצמבר 1944, לקראת סוף המלחמה תפסו ההונגרים 3 מאנשי המעבדה, בהם דוד גור, והועברו לבית הכלא הצבאי על האי מרגיט בבודפשט - האתר בו אך חודש קודם לכן הוצאה להורג חנה סנש.

מיקי לנגר, שנעצר עם גור מת בכלא תוך עינויים קשים. גור, שספג מכות חשמל בכל גופו ועונה קשות, נותר בחיים ביחד עם אנדריי פאברי שנעצר עימו. הוא חולץ ביחד עם שאר אסירי המחתרת - כ-120 איש - ביוזמת משה אלפן, ממנהיגי המחתרת. מבצע שחרורם מהכלא הוא אחד ממבצעי הגבורה הנועזים וההירואיים של המחתרת.

בפתיחת המרכז מחר יישא דברים גור, בן ה-99: "זו התגשמות של חלום - תיעוד גבורה יהודית, שלמרבה ההפתעה והצער עד עתה לא רק שלא זכתה להכרה, אלא שהיא כלל לא מוכרת כתופעה היסטורית של תקופת השואה באירופה".

המוזיאון ייפתח כחלק מ''מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות וידיעת המזרח', בקיבוץ הזורע. וילפריד - מציל יהודי בעצמו - הציל כ-20,000 יהודים בשואה. בטקס המתוכנן בשישי הקרוב, יישאו דברים גם שורדת השואה פאני בן-עמי - נושאת אות 'המציל היהודי', ויהודה ברוניצקי שקיבל את אות 'המציל היהודי' עבור אביו שנפטר ולא זכה לקבלו בעוד בחיים - סיפוריהם מונצחים במוזיאון.
אותות המציל היהודי מוענקות ליהודים שורדי שואה כהכרה, כבוד והערכה על שחירפו נפשם והצילו רבים מבני עמם, תוך נטילת סיכונים אישיים אדירים.

"המוזיאון ינציח סיפורי גבורה ייחודיים. קרובי משפחה מכל העולם יוכלו לתת עדות, ללמוד על הנושא והיקפו, מרכזיו, ועוד", מספרת נורית אשר-פניג, מנכ"לית המוזיאון, "המרכז יהווה תיעוד חי ומתפתח של הנושא ככל שעוד ועוד אנשים ייחשפו אליו ויחלקו את סיפורי הגבורה שנשתמרו במשך כ-80 שנה בקרב משפחותיהם ומעולם לא נחשפו".

באופן פרדוקסלי ולמרבה ההפתעה, בעוד חסידי אומות העולם - יחידים שאינם יהודים שפעלו להצלת יהודים - זוכים להכרה ממסדית, להנצחה במוזיאון 'יד ושם' ואף להקלות שונות על-פי חוק - יהודים שפעלו באופן דומה וחירפו נפשם תוך נטילת סיכונים עצומים, לא זכו עד היום להכרה כלשהי, ואף עדויותיהם וסיפוריהם כלל לא ידועים לציבור בישראל ובעולם היהודי. תופעת הגבורה היהודית בשואה אינה נלמדת באוניברסיטאות או בבתי הספר.

"למעשה, זו תופעה שנחשפה באיחור, רק בעשורים האחרונים, משום שגיבוריה - המצילים היהודים, ניצולי השואה - שתקו שנים רבות לנוכח הכלייה, לנוכח האימה והמוות. חלקם הצניעו את מעשיהם כי הנרטיב של גבורה יהודית בשואה בחברה הישראלית היה לחימה מזויינת עד מוות באמצעות מרד - ולא נרטיב של הצלה" מסביר אריה ברנע, יו"ר הועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודיים בשואה.

עד כה אות המציל היהודי הוענק ל-640 איש ואישה, כאשר בחלק מהמקרים קיבלו את האות בשמם קרובי המשפחה - והיד עוד נטויה. הענקת האות החלה בשנת 2011, בזכות ועדת חוקרים שפועלת בהתנדבות, חוקרת, מתעדת ומאמתת את מעשי הגבורה, ומחליטה על מתן האות בהלימה לקריטריונים שנקבעו.