בהצהרה מכיכר החטופים, התייחסו המשפחות שיקיריהן מצויים בשבי מזה 564 ימים לאירועי יום הזיכרון ויום העצמאות הקרבים - תוך בקשה להתאים את אלו למציאות הנוכחית.
"אנו פונים לכל אזרח בישראל - התאימו את אירועי יום העצמאות", מסרו. "הירתמו במלוא כוחכם כדי שלא נהפוך לחברה שמנרמלת מצב בו יקיריה בעזה. לא תהיה עצמאות שלמה אין באין לנו את כולם - החיים לשיקום, החללים לקבורה ראויה".
"יום הזכרון ויום עצמאות בפתח שענבר שלנו ועוד 58 חטופים וחטופות עדיין בשבי חמאס", אמרה חנה כהן, דודתה של ענבר הימן. "איך אפשר לציין יום עצמאות? כשכל הארץ מקושטת בדגלי כחול לבן כשהלב שלנו שחור. עד מתי 59 חפים מפשע עדיין בשבי חמאס. והמדינה כאילו התרגלה. המציאות האכזרית נורמלה".
לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי מירן, מסרה: "המדינה הזו נבנתה על הערך 'תדע כל אם עבריה'. על זה עמרי גדל. אני חושבת על המילה 'לחגוג' עצמאות ומתמלאת באי-נוחות. אנחנו לא יכולים באמת לחגוג מצב בו הערכים שלנו בסכנה. אין עצמאות שלמה כש-59 מאיתנו בעזה. אין ניצחון כש-59 עדיין בשבי. במקום חגיגות עצמאות, קיימו עצרות הזדהות. תדאגו שהדגלים הצהובים מונפים בכל מקום".
גם נדב רודאיף, בנו של ליאור רודאיף, זעק: "לפני 564 ימים יצא אבא שלי מבית הורי כחבר בכיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק במטרה אחת ויחידה, להגן על הבית. מתי הוא ועוד 58 חטופות וחטופים יחזרו? איזה עצמאות יש להם ובלעדיהם? אני רוצה לפנות לציבור: אל תישארו אדישים. 35 חללים-חטופים נשארו מחוץ ליום הזיכרון ואין לנו, המשפחות, קבר להתאבל עליו".
יותם כהן, אחיו של נמרוד כהן, הוסיף כי"בייחוד בימים אלו, מרגיש כאילו החטופים נשכחים מעין ונשכחים מלב. ציון יום הזיכרון והעצמאות ללא הקשר החטופים, הוא חטא לערכי המדינה ולמורשת ישראל. וודאו שהם לא נשכחים בימים החשובים האלה, אל תתנו יד לאלו המנסים לנרמל את המצב - תמונת מצב שקרית לפיה ישראל באמת חוגגת עצמאות". נעמי ברוך, אמו של אוריאל ברוך, הוסיפה גם היא: "ביום הזיכרון הזה, המדינה מתייחדת עם זכר הנופלים. אבל אנחנו, המשפחות של החטופים הנרצחים, לא יודעים איפה לעמוד. ובין הזיכרון לעצמאות אני שואלת: איזו עצמאות זו, כשאין לי ודאות האם הבן שלי אוריאל חי או מת?".