הוותיקן הודיע היום (שני) על מותו של האפיפיור פרנציסקוס, אחד המנהיגים הרוחניים המשפיעים והחדשניים בתולדות הכנסייה הקתולית. פרנציסקוס, יליד ארגנטינה, היה האפיפיור הראשון שאינו אירופי זה 1,300 שנה, הראשון מהמסדר הישועי, ובטח הראשון שנמנה עם מועדון אוהדי מועדון הכדורגל של סן לורנזו. הוא נבחר לתפקיד ב־2013 בעקבות התפטרותו של בנדיקטוס ה־16, ועמד בראש הכנסייה בתקופה של קיטוב, משברים ורפורמות.
פרנציסקוס קרא תיגר על מוסכמות עתיקות בכנסייה: הוא עודד הכלה כלפי הקהילה הלהט"בית, אפשר ברכות על תנאי לזוגות חד-מיניים, מינה נשים לתפקידי מפתח בוותיקן, והתנגד לשימוש במיסה הלטינית המסורתית - מה שגרר התנגדות חריפה מהאגף השמרני בכנסייה. הוא דגל בכנסייה צנועה וקשובה, ושאף לשים את העניים והמודרים במרכז העשייה הדתית.
ליהדות שמר פרנציסקוס יחס חם ועמוק. הוא היה ידיד ותיק של הקהילה היהודית בארגנטינה, וקיים קשרים קרובים עם הרב אברהם סקורקה, עמיתו לדיאלוג בין-דתי בבואנוס איירס. במהלך כהונתו אפיין את יחסו ליהודים כ"אחים בכירים באמונה", ושמר על קו ברור נגד אנטישמיות. הוא ביקר בבית הכנסת הגדול של רומא והדגיש את המחויבות של הכנסייה לזיכרון השואה ולמאבק בגזענות.
במזרח התיכון נקט פרנציסקוס עמדה מאוזנת ושוחרת שלום. עם פרוץ מלחמת ישראל-חמאס באוקטובר 2023, פנה שוב ושוב לשחרור בני ערובה שנחטפו בידי חמאס, אך בה בעת גברה גם הביקורת שהשמיע על אופן ניהול המערכה בעזה, ובינואר 2025 קרא להסכם הפסקת אש. גם במשבר באוקראינה הציב עצמו כקול של שלום, תוך שהוא מותח ביקורת נדירה על הכנסייה הרוסית האורתודוקסית וראשיה, שהתייצבו לצד הקרמלין.
במסעותיו באזור, שבר פרנציסקוס מחסומים היסטוריים: ב־2019 היה לאפיפיור הראשון שביקר בחצי האי ערב, וב־2021 ערך ביקור היסטורי בעיראק, שם הביע סולידריות עם הנוצרים המקומיים שנרדפו, וקידם דיאלוג עם האסלאם. הוא חתם על מסמך משותף לאחווה דתית עם מנהיגים מוסלמים - צעד שזכה לביקורת מהימין הקתולי, אך הביא לשיא חדש את קשרי הכנסייה עם העולם המוסלמי.
בתחום ההתמודדות עם התעללות מינית בכנסייה, נקט פרנציסקוס שורת צעדים תקדימיים: הוא כינס ועידת פסגה בנושא, הטיל אחריות ישירה על בישופים והסיר את חובת הסודיות האפיפיורית ממקרי התעללות. עם זאת, ארגוני נפגעים טענו כי הצעדים לא הלכו רחוק מספיק. בתחום הכלכלי, הוביל רפורמות מקיפות בממשל הוותיקן ונלחם בשחיתות. הוא פיטר את הקרדינל אנג'לו בצ'יו לאחר שערורייה פיננסית גדולה, וב-2023 נשלח בצ'יו למאסר בעקבות הרשעתו במעילה והונאה.
סגנון חייו הפשוט והצנוע - מגוריו במלון הוותיקני במקום בארמון האפוסטולי, נסיעות ברכב עממי, והימנעות מסמלי פאר - הפכו אותו לדמות אהודה על מיליוני מאמיניו. הוא הפגין קרבה אנושית, יצר קשרים אישיים עם אנשים, ודיבר לעיתים קרובות בשפה פשוטה ובלתי אמצעית.
בראייה גלובלית, הוביל האפיפיור את הוותיקן לעמדת השפעה בתחומי אקלים, הגירה, זכויות אדם ודיאלוג בין-דתי. הוא חתם על הסכם חסר תקדים עם ממשלת סין, תמך בפליטים, קידם את ביטול הנשק הגרעיני, והיה מעורב במגעים בין ארצות הברית לקובה.
מותו של פרנציסקוס מסיים פרק מרתק ונועז בתולדות הכנסייה הקתולית. עתה ממתינים המאמינים לבחירתו של יורש יאלץ להחליט - האם להמשיך בדרכו של האפיפיור המהפכן, או לחזור לקו שמרני יותר, בתקופה של שינויים עמוקים באמונה ובחברה.