ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, אושפז היום (ראשון) בבית החולים מאיר בכפר סבא, לאחר שחש ברע במהלך פעילות גופנית שגרתית. בבדיקה רפואית התברר כי הוא נדרש לצנתור לב. ההליך בוצע בהצלחה, ואחריו נשאר בנט להשגחה בבית החולים.
מצבו מוגדר כעת יציב, והוא צפוי להישאר בהשגחה רפואית למשך מספר ימים לצורך המשך ניטור והערכה. צנתור הוא הליך רפואי בו צינורית דקה מוחדרת אל תוך הגוף לטובת אבחון, פתיחת כלי דם צרים וחסומים. ההליך עצמו מתבצע בכלי הדם המובילים לאיברים שונים, ביניהם עורקי הרגליים, העורקים הכליליים המובילים דם ללב, או העורקים המובילים דם למוח.
פרופ' עידו בירתי, מנהל המערך הקרדיווסקולארי במרכז הרפואי צפון (פוריה), ומשנה לדיקן בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי למרות הגיל הצעיר יחסית של בנט (53) מדובר באירוע שאינו נדיר. הוא מסביר כי "ההערכה היא שכ־5% מהצנתורים בישראל מבוצעים בגברים מתחת לגיל 50, ושיעור גבוה אף יותר של הליכים מהסוג הזה מתבצע בקרב גברים בגילאי 50-60. ברוב המקרים מדובר בחולים עם גורמי סיכון למחלת לב איסכמית, לדוגמה לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות, השמנה, סוכרת, עישון או היסטוריה משפחתית של מחלות לב".
הוא מסביר כי "גם מתח נפשי מתמשך עלול להוות טריגר לאירועים לבביים. פעילות גופנית סדירה בריאה ללב וקשורה לירידה בהיארעות מחלות לב".
בנט, שבעברו שירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, נוהג לשמור על אורח חיים פעיל וידוע כאדם שמקפיד על כושר גופני. פרופ' בירתי מדגיש כי "גם אנשים בריאים הפעילים גופנית עלולים לסבול ממחלת לב ומאוטם לבבי, ולכן יש חשיבות עצומה בבדיקות שגרה למעקב ואיזון גורמי סיכון לבביים".
לדבריו, ההשפעה ארוכת הטווח של מחלת לב איסכמית תלויה במידת הפגיעה בשריר הלב: "קיימת חשיבות מרובה לפנייה מוקדמת לטיפול רפואי בזמן אוטם לבבי. כל שנייה קובעת. מרבית החולים חוזרים לתפקוד מלא". הוא מוסיף ומדגיש כי טיפול תרופתי, איזון גורמי סיכון, מעקב קרדיולוגי צמוד, פעילות גופנית סדירה ושינוי באורח החיים - הם חיוניים למניעת אירועים חוזרים.