מאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Forensic Sciences חושף את עבודת הזיהוי הפורנזית שבוצעה לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר - מהשימוש בבדיקות קורונה וביופסיות ישנות ועד גיוס דגימות מהצבא ומהמשפחה. "זה לא נגמר - שרידי גופות עדיין מגיעים מעזה", אומרת ד"ר נורית בובליל מהמכון לרפואה משפטית לוואלה. "היינו חייבים להתאים את עצמנו למציאות שלא הכרנו - ולעשות הכול כדי להשיב את שמות הנרצחים".
ביום שבת ה-7 באוקטובר 2023, 1,438 ישראלים וזרים נרצחו במתקפת ארגון הטרור חמאס על ישראל. 256 נחטפו לעזה, 152 הוחזרו בעסקה או במבצעי חילוץ של צה"ל כולל נשים וילדים ו-44 מהגופות הגיעו למכון לרפואה משפטית, שם התבצע מבצע זיהוי פורנזי חסר תקדים, שנועד להשיב את שמם של כלל הנרצחים שרובם הפכו כמעט בלתי ניתנים לזיהוי, במכון הצליחו לזהות את כלל הקורבנות.
"עבורנו ה-7 באוקטובר לא הסתיים. יש עדיין שרידי גופות שמגיעים לפעמים מעזה וצריך לבדוק אותם, אנחנו עדיין בתוך זה, לא אחרי ויש לנו גם את השגרה והעומס, לכן לקח לנו חצי שנה לכתוב את המאמר", ציינה ד"ר נורית בובליל, בריאיון לוואלה. "זה חשוב מאוד ואני שמחה שהוא יצא ויתפרסם כפי שהוא, האירוע של ה-7 באוקטובר הוא ייחודי ומחייבים היערכות של גופים פורנזים כי אנחנו נתקלנו בצורך לתת מענה בצורה כל כך חריגה וזה חייב אותנו להתאמות", המאמר נכתב על ידי ד"ר נורית בובליל, מנהלת אגף המעבדות והמעבדה הביולוגית במכון הלאומי לרפואה משפטית, וד"ר מיכל שנפלד, סגנית מנהלת המעבדה במכון, יחד עם תניה רם מנהלת מעבדת מאגר הדנ"א ומירב עמיאל מנהלת המעבדה הביולוגי- ממז"פ משטרת ישראל.
בובליל חשפה כי המאמר הנוכחי שפורסם וכתוב בשפה מקצועית, עבר מספר שינויים כדי להתאים אותו לקהילה המדעית ונשלח לראשונה בחודש פברואר האחרון. "כתבנו במאמר שמחבלי החמאס הביאו את הילדים אריאל וכפיר בלי הגופה של שירי, רצינו שהאמת תהיה מול כל העולם, אבל לאחר מכן שירי כבר זוהתה ולכן היינו חייבים לדייק את זה מקצועית וגרסא נוספת נשלחה. זה אירוע שחקוק בלב של כולנו, אי אפשר לעבור עליו לסדר היום. כולנו אנשים וחלק מהעם ואנחנו מקווים שיחזירו את כולם. אנחנו נזהה את החטופים, הם יובאו לקבורה ושעם ישראל יתחיל להשתקם רגשית, אי אפשר עוד לחיות ככה. זה היה ועדיין מאוד קשה, עברנו הרבה".
"אפשר היה ממש לראות את הטרנספורמציה של המלחמה לפי הגופות שהגיעו", סיפרה. "בהתחלה הגיעו גופות בצורה מסוימת, ואחרי זה בצורה אחרת, היינו צריכים לבצע רכש נוסף של אביזרים שונים והמראות הקשים יישארו איתנו לנצח", אמרה.
בימים מורכבים שבהם הקהילה הרפואית-מדעית נתקלת גם בגילויי אנטישמיות וסירוב פרסום של מאמרים שונים מישראל, בכירי המכון חשבו כי זה יכול לקרות גם להם ולאחר ההשקעה הרבה, המאמר לא יזכה לפרסום. "זה עבר לנו בראש, אבל זה לא היה שיקול בכתיבת המאמר. המהדורות הראשונות היו תקיפות הרבה יותר, והרבה יותר סוערות מבחינת מחבלי החמאס, קראנו להם טרוריסטים, אנשי הרצח של חמאס כי אי אפשר היה לנתק את זה מאיתנו. חמאס הם לא תוקפים כפי שבסוף כתוב במאמר, הם לא בני אדם, אבל הבנו כדי להגיע לקהילה אנחנו צריכים לשנות את הסגנון וזה ביאס אותי. המאמר עכשיו הוא חשוב ברמה מקצועית ולכן התעקשנו להשאיר את מספרם של החטופים שלא חזרו עדיין, זה מאוד זר למאמר מקצועי וגם היה חשש שזה ייפסל, אבל עובדה זה נכנס".
על פי המאמר, בין אוקטובר לדצמבר 2023 נותחו בישראל 4,500 דגימות רקמה, 630 דגימות עצם, ו-2,600 דגימות ייחוס ממשפחות נעדרים. במקביל, נבחנו 1,360 פריטים נוספים מהזירות עצמן - ביגוד, עצמים ביולוגיים, שאריות מהבתים. בשלושת השבועות הראשונים זוהו 96% מההרוגים. אך ככל שחלף הזמן, הגיעו למעבדות שקיות גוף שכללו רק עצמות חרוכות, חלקי אצבעות, רסיסי גולגולת. בדצמבר נרשם יחס חריג של כמעט ארבע דגימות שונות לשקית אחת - עדות למורכבות והקושי בזיהוי הגופות. כמו גם מתוך 1,600 גופות של מחבלים, זוהו רק תשעה ישראלים ו-7 זרים.
"זה היה מתסכל מאוד, כי מספר הרוצחים פראי אדם האלה של החמאס היה גדול. בחלק מהמקרים היה אפשר לזהות שהם מחבלים על בסיס לבוש, חפצים אישיים ועוד, אבל ברוב המקרים אי אפשר היה לעשות את ההבחנה. היו רק חלקי גופות והיינו חייבים להגיע לזיהוי DNA וודאי כדי להבין מי נמצא כאן", סיפרה ד"ר בובליל.
על פי המאמר, במסגרת מבצע הזיהוי, הוקם מאגר פרופילים גנטיים שהתבסס על דגימות ישירות מהנעדרים עצמם - ולא רק על בני משפחה. צה"ל מילא תפקיד מרכזי באיתור דגימות של נעדרים ששירתו בצבא, והעביר כ־400 דגימות של חיילים משירות סדיר ומילואים. עבור אזרחים ללא רקע צבאי וילדים, נאספו דגימות רפואיות מקופות חולים ובתי חולים, לרבות כ-300 בדיקות הדמיה, דגימות פתולוגיה מקובעות, כרטיסי סינון דם של ילודים, בדיקות קורונה שהשתמרו, ודגימות ממאגרי דם לאומיים.
עבור יתר הנעדרים, שהמידע עליהם היה מצומצם, נלקחו דגימות רוק מבני משפחה. במקרה של עובדים זרים, נאספו דגימות באמצעות יחידת האינטרפול של המשטרה. בשל חוקי פרטיות גנטית מחמירים בישראל, נדרשו אישורים מיוחדים ממשרדי הבריאות והמשפטים לשימוש בדגימות הרפואיות - שהתקבלו רק לאחר הסכמה בכתב או צו משפטי. מהתהליך עלתה תובנה ברורה: יש צורך דחוף בליווי משפטי שוטף ובשינויי חקיקה שיאפשרו בעתיד שימוש מוסדר ומהיר בדגימות רפואיות לצורכי זיהוי פורנזי.
"היה צריך להשתמש בדגימות מבתי החולים כדי למשל לקחת ביופסיה כלשהי ולהפיק ממנה DNA ולהשוות", סיפרה בובליל. "את הילדים הקטנים אי אפשר היה למצוא במאגרי ה-DNA כי הם לא נמצאים שם, כמו גם קשישים ששירתו בעבר והגנו על ישראל בימי הפלמ"ח הלח"י, אבל אין עבורם ממצא DNA במאגר, לכן היה צריך להשתמש בדגימות מבתי החולים עם אישור ממשרד הבריאות והמשפטים. היה כאן מאמץ אדיר של צוותי בתי החולים לאתר את הדגימות לפי חלקי מידע שהתקבל. השתמשנו גם בבדיקות קורונה ישנות שנשמרו, זוהי גם דוגמא להחלטה מאוד משמעותית ברמה בין לאומית שהוכיחה את עצמה היטב- רצינו להחזיר לכל אדם את שמו".
לדבריה של בובליל היה קשה להפיק DNA מדגימות שהיו שרופות. "זה נזק אדיר ל-DNA ולאיכותן והתוצאה נפגעת. אפשר לקבל תוצאות, אבל הן היו חלקיות בלבד. עבדנו כצוות של משרד הבריאות והמשטרה לגבי מאגר ה-DNA של ישראל. בשגרה אנחנו מבצעים את הפעולות הללו כאשר אנחנו נתקלים בקשישים ערייריים או בהתרקבות גופות ואי אפשר לזהות, אבל כאשר אנחנו נמצאים באירוע רב נפגעים ולבצע זאת בדגימה עצמית זה חידוש שהקהילה הבינלאומית חייבת לקחת את זה כדוגמה ולדעת להשתמש בכך".
"החוסן שלנו, של העם שלנו הוא זה שאיפשר לצוותי הזיהוי, הרפואה, הטיפול ולכל כך הרבה גורמים בישראל להפוך תוך יום אחד למשהו שכמותו לא היינו קודם", אמרה בובליל. "פשוט כי נדרשנו לזה. המחויבות הזו שקושרת אותנו לחיים כאן, יחד, בארץ הזאת הופכת אותנו למשהו אחר. והשינויים המהירים של תהליכי העבודה, והרכש שצמח תוך יום, והלוגיסטיקה המורכבת, והפיתוח המחשובי והמאמץ העצום יום ולילה, לא היו מצליחים אם לא העמידות ותחושת המחויבות בינינו. כל ארגון בעולם נדרש לעמוד באתגרים אבל היכולת תוך יום להפוך למשהו אחר, לפעול בו לאורך ימים ולילות - זה כבר משהו ייחודי לנו כישראלים", סיכמה.