המשא ומתן (הישיר/העקיף) מול איראן שהחלה ארצות הברית בשבת האחרונה היה מהלך צפוי לאור הצהרותיו של הנשיא טראמפ עוד טרם חזרתו לבית הלבן בינואר האחרון בו הציג עצמו כ"נשיא של שלום". קדם למשא ומתן עם איראן תהליך דומה באשר למלחמה בין רוסיה ואוקראינה והמשכו יהיה גם לגבי המלחמה בעזה (שלא נהיה מופתעים כשזה יגיע).
בסופו של תהליך מול איראן אסור שנישאר באותה נקודה. איראן תצטרך להיות ללא יכולת גרעינית שמאיימת על ישראל, ולא רק. בין שזה יהיה בהסכם (שיצטרך להיות משופר ביחס להסכם הקודם ולעמוד על העקרונות הבאים: הוצאת האורניום המועשר למדינה מפוקחת שלישית, עצירת פרויקט הטילים, מה שמכונה קבוצת הנשק, בקרה ופיקוח "אמיתיים" על המתקנים באיראן) או במהלך צבאי (הכוח הצבאי שריכזה ארצות הברית במרחק נגיעה מאיראן יחד עם הפגנת הרצינות מול החות'ים הוא השוט שמונח על שולחן המשא ומתן, איום אמין ועוצמתי).
בין שהתהליך יימשך 6 שבועות או יותר (איראן תרצה למשוך זמן וארצות הברית תרצה לעמוד בדד ליין שקבע הנשיא) הוא ילווה בעליות ומורדות, בהתקרבות ומשברים יזומים, באיומים והדלפות ואפילו עלול להגיע להפעלה מבוקרת של איראן את שלוחותיה באזור (ולא רק החות'ים), זה ה"שוט" האיראני ולזה ואליו ישראל צריכה להיות ערוכה ומוכנה. הפרסום ביממה האחרונה על הכוונה הישראלית לתקיפת מתקני הגרעין, כוונה שנבלמה על ידי הנשיא טראמפ (לפי הדיווחים), היא דוגמא חיה לאיומים והדלפות במהלך המשא ומתן והפעם נראה שהדיווח (ההדלפה) דווקא משרתים את האינטרס האמריקאי במשא ומתן מול איראן.
ישראל במהלך המשא ומתן תהיה מנועה מכל פעולה או יוזמה וגם איראן יודעת את זה, ולכן עלינו להימנע מהצהרות חסרות תכלית (כמו למשל ,"מודל לוב" שהשליח סטיב וויטקוף מיהר והבהיר כי איננו מונח על השולחן) ולרכז את המאמצים מול ארצות הברית ולוודא שהעקרונות (כפי שציינתי בתחילת המאמר) הישראלים נשמרים, להדק את התיאום והקשר עם האמריקאים באשר לפעילות הצבאית (בין אם תרגילים ובין אם בסיוע עקיף לפעילות בתימן) וכל העת לשמר ולשפר רמת מוכנות צבאית גבוהה, קודם בהגנה אבל גם למקרה וייכשל המשא ומתן ואז יעבור המשחק למגרש ההתקפי.
התהליך שמנהלת ארצות הברית מול איראן איננו מנותק מהתהליכים האזוריים האחרים ואלה מקרינים ומשפיעים עליו באופן ישיר, אזכיר רק חלק מהם: הנורמליזציה עם ערב הסעודית (ביקור הנשיא טראמפ בחודש הבא יהיה משמעותי מאוד), נסיגת כוחות ארצות הברית מסוריה והאם זה ינוצל על ידי תורכיה להעמקת חדירתה לסוריה ופירוק חיזבאללה מנשקו על ידי ממשלת לבנון.
כמובן שלתהליכים הפנימיים בישראל תהיה השפעה מרחיקת לכת וזו לא העת לפגיעה ביכולותיו של צה"ל או מי מארגוני הבטחון האחרים, זו העת לאחד ולצופף את השורות ולהניח כל מחלוקת ופלגנות מחוץ לגדר הצבאית. לא נוכל לסלוח לעצמנו אם נחמיץ את ההזדמנויות ההיסטוריות בגלל עימותים בתוכנו.
אנו עומדים בפני מספר תהליכי שינוי אסטרטגיים עם פוטנציאל גדול לשינוי משמעותי של המזרח התיכון כולו ואסור שנסיר עיננו מראשית הצירים והמטרה העיקרית - הסרת איום הגרעין מאיראן.
הכותב הינו תת אלוף במילואים צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ בכיר ב-Mind Israel