בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק היום (רביעי) כי אישה שהעלילה על אחיה שאנס את בתה, תפצה אותו ב-30 אלף שקלים. בלב התביעה, עמדה הטענה שסיפרה האחות לאחיותיה כי אי- מתי בשנות ה-60, לפני מעל 50 שנה - האח, בהיותו בן תשע בלבד, אנס כביכול את בתה, שהייתה פעוטה בת כחצי שנה.
"יש לי סוד כמוס שאף אחד לא ידע בחיים", סיפרה האחות, "הוא היה אצלי בבית, נכנסתי הביתה וראיתי אותו צמוד לידה כאשר החיתול שלה היה פתוח. הוא אנס אותה והוא ברח אחרי זה". האח מכחיש את הדברים מכל וכל.
הוא סיפר כי עלילת הדם וההאשמות המופרכות הדירו שינה מעיניו, והזכיר כי אחיותיו דחו את סיפור המעשה ששמעו מהאחות. לדבריו, גם אחייניתו, בתה של האחות ומושא ההאשמות כלפיו, דחתה את הדברים.
האח גילה את דבר ההאשמות דרך אחותו שסיפרה לו בהודעה פרטית, ופרסם בקבוצה המשפחתית בואטסאפ את העלילה כלפיו. זאת, לדבריו, על מנת להבהיר לבני משפחתו שהוא "יודע על האשמות האחות כלפיו ואין צורך להחריש את הדברים מאחורי גבו, שכן דבריה לאחיות יצרו חרושת שמועות בין האחיינים במשפחה". בשנת 2022 הגיש את התביעה, בסך 140 אלף שקלים, 70 אלף שקלים בגין כל "פרסום".
מנגד, הגישה האחות תביעה על סך 200 אלף שקלים, על כך שהאח פרסם בקבוצת הווטסאפ המשפחתית את התכתובת הפרטית בינה ובינו ביחס לאותו מקרה אונס כביכול. היא הכחישה שסיפרה את הדברים לאנשים, מלבד לעימות עם אחיה בלבד, וטענה כי לא הייתה בכוונתה לפגוע בו. לראיה, טענה כי היא לא פנתה למשטרה לפני 50 שנה, אלא שמרה את הדברים לעצמה. בתצהיר שהגישה לבית המשפט הוסיפה כי לא ניתן להצביע על אינטרס שיכול להיות לה להציף את הנושא לאחר עשרות השנים שחלפו, בפניי כל בני משפחתה - בעלה, אחיה או נכדיה.
השופטת לירון זרבל - קדשאי, שפסקה לטובת האח, קבעה כי האחות כן אמרה את הדברים המיוחסים לה בכתב התביעה לאוזני שתי אחיותיה: "גם אם אניח שהדברים אינם מהווים ציטוט מדויק, אין בכך להטות את הכף לטובת האחות. האחות אינה מתייחסת לתוכן הדברים המיוחסים לה כמופרך. ההיפך הנכון. האחות טוענת להגנת 'אמת דיברתי' ואינה מתייחסת לתוכן האמירות כמשולל יסוד. שוכנעתי כי הדברים נאמרו אפוא, ואף אם לא באופן המדויק כמובא בציטוט הדברים, ההאשמה שמקופלת בתוכם נקלטה והובנה היטב על ידי השומעות והאחות עודנה עומדת מאחורי האשמה זו".
השופטת זרבל - קדשאי לא התרשמה לחיוב מעדות האחות, שהכחישה באופן גורף את המיוחס לה. "במהלך עדותה העלתה מספר גרסאות סותרות, שאף לא אחת מהן מניחה את הדעת, ואלה התפתחו תוך כדי חקירתה", ציינה, "בחקירתה התקשתה ליישב את הסתירה בגרסאותיה, והעלתה מספר גרסאות בניסיון לעשות כן".
"המעשים אותם האחות מייחסת לאח הם מהחמורים ומהמוקצים בעיני בני המין האנושי", קבעה השופטת, "האחות מאשימה את האח כי אנס את בתה בעת שהייתה תינוקת, בת כחצי שנה. לא רק אונס בזוי כשלעצמו, כי אם אונס תינוקת שאך זה נולדה, שהיא אחייניתו". היא הוסיפה כי "כל אדם סביר היה מתחלחל למשמע הדברים, והמעשים המיוחסים לאח בזויים בעיני כל הבריות. ועוד".
עוד הוסיפה השופטת בזעזוע: "אני מוצאת חומרה יתרה בדברים המיוחסים לאח בעת שהיה בגיל 9 - עובדה שמציגה אותו כמי שנהג ברוע טהור עוד בהיותו ילד. חומרה יתרה תימצא עוד בעובדה שהדברים נשמעים מפי אמהּ של הקורבן כביכול, באופן שמוסיף רובד אמינות לטענותיה. אני מוצאת כי יש בדברים המיוחסים לאח להשפילו בעיני הבריות באופן קשה ביותר, לעשותו מטרה לשנאה, בוז, לעג ואף למעלה מכך".
השופטת דחתה בתוקף את תביעת האחות, ופסקה כי בנוסף לפיצוי, תשלם האחות לאח גם על שכר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין 5,000 שקלים.
עו"ד יניב ברוך, יו"ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה של לשכת עורכי הדין בישראל וסגן יו"ר ועדת לשון הרע של לשכת עורכי הדין הארצית, ייצג את האח. "מדובר בפסק דין אמיץ ומנומק בו השופטת צללה לרזולוציות הגבוהות ביותר", אמר לוואלה בהתייחסות, "למרות שמדובר 'רק' בשני פרסומים בע"פ היא בחרה לבוא חשבון עם המכפישה ואף נתנה משקל להעמקת הדיבה בהליך עצמו תוך דחיית התביעה שלה"
עו"ד שלי אדרי, שייצגה את האחות, הגיבה: "אנחנו לומדות את פסק הדין ושוקלות לערער עליו".