הפרשה הביטחונית החדשה שעוסקת בהדלפות מתוך הארגון טלטלה אתמול (שלישי) את סדר היום הציבורי. במערכת הפוליטית לא נותרו אדישים והתייחסו ביתר שאת להחלטה במח"ש לחקור את האירוע. בימין כינו זאת "חקירות סרק פוליטיות", ובשמאל הבהירו: "הדלפת מידע ביטחוני מסווג לגורמים לא מורשים חייבת להיחקר". מכאן ומכאן - בשאלה הבוערת שעלתה לסדר היום התקשורתי לאחר חשיפת הפרשה היא - מתי חוקרים הדלפות ומתי לא? וואלה עושה סדר.
הכללים לפתיחת חקירה נגד מדליפים
- בנוסף, תקנון שירות המדינה - התקשי"ר שמסדיר את כללי העסקתם של עובדי המדינה, קובע כי "מסירת ידיעות לעיתונאי אסורה אלא אם הוסמך העובד למסרן".
- בתי הדין של נציבות שירות המדינה מעמידים עובדי מדינה לדין משמעתי בעקבות עבירות כאלה.
- יחד עם זאת, חוק העונשין שמסדיר את העבירות הפליליות בישראל קובע כי מסירת ידיעה סודית, דינה מאסר עד חמש עשרה שנים.
- הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי פתיחה בחקירה נגד עיתונאים מחייבת את אישור המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.
חקירות מהעבר
- הדוגמה האחרונה היא כתב האישום שהוגש בפרשת המסמכים המסווגים נגד אלי פלדשטיין, יועצו של רה"מ בנימין נתניהו, ונגד הנגד, ארי רוזנפלד, בגין מסירת ידיעה שלא כדין.
- בשלב זה הדיונים בכתב האישום טרם החלו.
- בנוסף, אחת מהפרשות המפורסמות שבגינה נעשנה העיתונאית ענת קם, הייתה לאחר שהדליפה לעיתונאי הארץ מסמכים סודיים מזמן שירותה הצבאי - קם ריצתה מאסר של שנתיים.
- לאחרונה, ח"כ גלעד קריב נחקר במשטרה בשל החשד שהדליף מסמך סודי מהקבינט.
אחד הסיפורים הזכורים סביב שאלה זו הוא משפטה של הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ'. ליאורה הייתה פרקליטה בפרקליטות המדינה שהדליפה לעיתונאי ברוך קרא את המידע לפיו המשטרה מבקשת לערוך לאיש העסקים, סיריל קרן, חיקור דין בחו"ל לאחר שעלה החשד שהעביר כספים לגלעד שרון - בנו של רה"מ דאז, אריאל שרון.
בעקבות ההדלפה, גלאט ברקוביץ' חטפה עונש די כבד לעו"ד. היא הועמדה לדין פלילי שבו הורשעה בעבירות של גילוי והפרת חובה ומרמה והפרת אמונים לפי סעיפים - ובמסגרת הסדר טיעון נדונה, גלאט ברקוביץ', למאסר על תנאי וקנס.
בנוסף, בהליך שהתנהל כנגדה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, נגזרה עליה השעיה מעיסוק בעריכת דין לתקופה של שנה וחצי, ואת הפרקליטות היא נאלצה לעזוב.
לסיום - זווית אישית
כעיתונאים, אנו חיים מהדלפות. אין ולא יכולה להיות שום טענה לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן הכהן, שעשו את מלאכתם נאמנה. בהקשר הזה, היה מוטב שהפרשה החדשה לא תתנפח למימדים גדולים, למשל - טוב היה אם שב"כ היה מעמיד את איש המילואים לדין משמעתי בלבד ומסיים את שירותו ולא היה חוקר אותו תוך כדי מניעת מפגש.
בנוסף, הגיע הזמן לקבוע כללים ברורים יותר ולא רק הנחיות ישנות: מתי חוקרים הדלפה, מי חוקר, ומה העונש בעקבות הדלפה לעיתונות?