ארבעה שבועות חלפו מאז מעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמוגלו - מהפוליטיקאים הבולטים באופוזיציה לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן - השבוע נרשמה רגיעה יחסית בעימותים האלימים ברחובות. אך מאחורי השקט, תנועת מחאה רחבה שמובלת על ידי הדור הצעיר ממשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, תוך שינוי טקטי - מהפגנות המוניות ברחובות - למחאה ברשת, חרמות צרכניים וצעדים סמליים בקמפוסים של האוניברסיטאות.
בשבועות האחרונים, סטודנטים ברחבי טורקיה מחרימים עסקים המזוהים עם השלטון, יוצאים בהפגנתיות מבחינות ומתעדים את מחאתם ברשתות החברתיות. רובם המוחלט משתייכים לדור שגדל כולו תחת שלטונו של הנשיא ארדואן ששולט בטורקיה במשך שני העשורים האחרונים, שאותו הם מאשימים כעת בשחיקת חופש העיתונות, החלשת החברה האזרחית ורדיפת מתנגדיו הפוליטיים. "זו הפעם הראשונה שאני לא מרגיש חסר תקווה", סיפר סטודנט בן 23 שהשתתף באחת לוושינגטון פוסט, והדגיש כי הוא ואחרים כבר לא מצפים לשינוי מיידי - אך כן מצליחים לדמיין עתיד שונה עבור טורקיה.
הפגנות הענק החלו לאחר מעצרו של ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמוגלו ב-19 במרץ, באשמת שחיתות וטרור - האשמות שהוא דוחה על הסף, וארגוני זכויות אדם מגדירים כמונעות מסיבות פוליטיות. עוצמת ההתפרצות הציבורית, ובראשה צעירים רבים, הפתיעה את כל הפרשנים בטורקיה שהעריכו עד כה שבני הדור הזה התרחקו מפוליטיקה, בעיקר אחרי אירועי המחאה בפארק גזי בשנת 2013 וניסיון ההפיכה הכושל בשנת 2016.
"לאנשים פשוט נמאס - מהממשלה, מהמצב הכלכלי ומהחדשות הרעות שנוחתות עליהם מדי יום", תיארה אחת הפעילות שהפכה לסמל ברשתות החברתיות. לדבריה, הצעירים מבינים כי מדובר במאבק רחב על ערכי הדמוקרטיה, ולא רק על פוליטיקאי כזה או אחר.
לצד תומכי מפלגת האופוזיציה המרכזית (CHP), הפגנות רבות משכו גם קבוצות אחרות כמו לאומנים וכורדים - קואליציה נדירה במציאות הפוליטית הטורקית. בטורקיה מברכים על כך שסוף סוף קמה תנועה שמשקפת את הדעה של רוב הציבור, אך יחד עם זאת, יש גם מי שמביעים הסתייגות מהרטוריקה הלאומנית שהושמעה בחלק מההפגנות.
באנקרה דוחים את הביקורת. חבר פרלמנט ממפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן טען כי השלטון דווקא מעודד את מעורבות הצעירים, והזכיר את הורדת גיל ההתמודדות בבחירות ל-18. אך בתוך האוניברסיטאות עצמן, צעירים מכל קצוות הקשת הפוליטית מחו בשנים האחרונות נגד המינויים הפוליטיים שהכתיב הנשיא ארדואן - והמחאה התפשטה גם לרחובות טורקיה.
התגובה החריפה מצד הממשלה עוררה חשש מפני דיכוי נוסף. על פי הדיווחים, חלק מ-2,000 העצורים במהלך ההפגנות, נכלאו באגפים השמורים לעבריינים מסוכנים, אף על פי שמרבית האישומים נגדם נגעו לעבירות קלות.
על אף שרבים בטורקיה עדיין תומכים בנשיא ארדואן, הייאוש בעקבות המצב הכלכלי העגום מחלחל גם לבייס שלו. שיעורי האינפלציה הגבוהים - שהגיעו לשיא של 86% בשנת 2022 ועדכון השכר שלא עומד בקצב של עליות המחירים, פוגעים במיוחד בצעירים. בוגרי אוניברסיטאות מתקשים למצוא עבודה, ומשפחות נאלצות לעזוב את מרכזי הערים הגדולות בשל מחירי הדיור הגבוהים.
למרות השקט היחסי ברחובות, לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן יש סיבה ממשית לדאגה. תנועת המחאה נגדו ממשיכה לתפוס תאוצה מתחת לפני השטח, ונראית כעת בלתי ניתנת לבלימה. כאשר הפתרון היחיד שאתה מחזיק בידך הוא פטיש - כל בעיה נראית כמו מסמר, אך במקרה של טורקיה והמחאה הגוברת, נדמה שהפטיש של ארדואן מתחיל לאבד מיעילותו.