כבר בראשית המלחמה הועלו טענות במערכת הביטחון ומצד אזרחים על פערים בהתרעות מפני חדירות כלי טיס וטילים, בדגש מהזירה המזרחית (תימן). הביקורת התגברה שוב כשחיזבאללה הצליח בקלות בלתי נסבלת לחדור את שמי המדינה, ולפגוע באתר מערכת בלון התצפית מסוג "טל שמיים" בצפון לגילוי והתרעה של איומים מתקדמים.
במשרד הביטחון ובצה"ל, פתחו בפעילות מהירה לבדיקת הפערים החמורים בגילוי ובהתרעה, והחלו ברכש מתאים של מכ"מים, סנסורים, וחיבור למערכות קיימות כדי לייעל הפעילות המבצעית.
בנוסף לכך, במקביל להצבת סוללות להגנה מפני טילים מסוג ת'האד של צבא ארה"ב ישראל התנהל תהליך רחב מול מפקדת סנטקום בצבא האמריקאי על מנת להרחיב את העברת המידע על שיגורי טילים מתימן בזמן אמת.
לדברי מקורות צבאיים, הרחבת שיתוף הפעולה בנושא הטמעת מכ"מים חדשים וסנסורים נוספים וקשר עם מפקדת סנטקום התנהלו תחת סגן הרמטכ"ל הקודם האלוף אמיר ברעם, לימים סגן הרמטכ"ל.
חרף בניית התמונה הרחבה מרגעי השיגור באזור תימן, לא יצאו התרעות ברורות לציבור, והיה מי שהגדיר אותם כ"הודעות בוטיק" - לבעלי עניין בלבד. חלקן דלף לפרקים לרשתות חברתיות, וברוב המקרים גילו האזרחים את ההתרעות לשיגורים ברגע האחרון.
בעקבות הטענות התנהלה עבודת מטה בפיקוד העורף, והוחלט על מתן התרעה מיוחדת, במידה שיהיו שיגורים מתימן שלא ייורטו על ידי צבא ארה"ב או מדינות אחרות במרחב. במקביל הוחלט על קמפיין הסברה מיוחד בנושא לציבור הישראלי, כדי לאפיין את ההתרעה בשונה משאר ההתרעות הקיימות בישראל.
טרם התקבלה החלטה סופית בנושא סוג ההתרעה ובעניין קמפיין ההתרעה לציבור.