התחקירים המקוממים על הפקרת הגבולות, הלקחים - והצעדים שצה"ל עשוי לנקוט

בתחקירי צה"ל אודות הקרבות ב-7 באוקטובר ותפקוד המטכ"ל התרכזו הצוותים בעיקר במהלכי הקרבות, אך בין השורות עלתה מציאות ביטחונית קשה. בביקורות ביחידות עלו פערים חמורים ברמת יכולת הגנת הגבולות ורמה מקצועית נמוכה שהאיצו כשלים במהלך הטבח. השאלה היא כעת האם צה"ל מתחיל להטמיע לקחים ולסגור את הפערים - וכיצד?

הרמטכ"ל רא"ל איל זמיר ביקר לאחרונה בשרשרת הגיוס של התצפיתניות בתל השומר. "אתן העיניים של המדינה", אמר הרמטכ"ל, והוסיף, "צה"ל נכשל ב-7 באוקטובר, התצפיתניות שהיו על המשמר לא נכשלו. הן היו הראשונות לפעול באומץ וגבורה תחת אש".

צה"ל טרם הציג את התחקיר השלם על חיל הגנת הגבולות, אך לפי מקורות צבאיים, נעשית כיום עבודת מטה לבחינת מערכת הגיבויים של החמ"לים והמיגון שלהם, ונבחנות שיטות סריקה חדשות ושימוש באמצעי איסוף ניידים. החלטה אחת ברורה - היא לחמש את התצפיתניות ברובים.

"בחלק מהתחקירים עלה באופן מובהק העניין שהוחלט לקרוא למוצבים 'מחנה' - והפוך. לכל אחד מהם יש סדר פיקוד וסט נהלים שונה" אמר גורם צבאי. למחנה יש הגדרות ברורות לגבי כוח האדם, נהלי משמעת, פעילות מבצעית, מיגון ובטיחות. מוצב אמור להיות יותר קטן, אך בפועל הוחלפו ההגדרות הללו, למשל במוצב נחל עוז - שהוא למעשה מחנה. התוצאה הייתה שקביעת סדרי כוח וכמות התחמושת, גם עבור תרחישים ותרגילים מותאמים לתיק ההגנה של המחנות והמוצבים שמקבל תוקף מדי שנה, לא הייתה מספקת. "הנושא אחרי שנה וחצי עובר באוגדת עזה רק עכשיו תהליך שינוי", אמר הגורם הצבאי. "תיק הגנת מוצב, מחנה ויישוב הוא חוזה כתוב בתוך הצבא ובין הצבא ליישוב. תרגולים בסיסיים לא קוימו. לכן גם היה קושי להבין מה קורה בכל יישוב ומה האירועים השונים". השאלה מדוע הוחלפו ההגדרות הללו נותרת פתוחה, וצה"ל מתחקר אותה בימים אלה.

אחד הלקחים שעלו מהתחקירים היתה התגובה המהירה בזמן אמת, באירוע שבו כל שנייה היא קריטית. בחלק מהיישובים, גורמי הביטחון (כיתות כוננות, רבש"צים וכו') לא הכירו את הטלפונים זה של זה. לא מעט מפקדים נאלצו לחפש מספרי טלפון ב"גוגל". גורם המצוי בפרטים אמר, "כל חטיבה מרחבית, גדוד מתחלף, ופלוגה חייבים להיות בקשר קבוע. במיוחד שהם מתחלפים אחת לכמה חודשים בגזרת רצועת עזה. זה נכון לקשר של הכוחות השונים עם החמ"ל הגדודי, החטיבתי והאוגדתי. הקשר הוא קריטי בזמן אמת לבניית תמונה".

מקורות צבאיים הדגישו כי מהתחקירים עלו באופן מובהק ההבדלים בין כיתות הכוננות השונות, בהיקף כוח האדם, הנשקים, התחמושת, איכות הציוד הצבאי, היקף האימונים והרמה המקצועית, מכשירי הקשר ועוד. המקורות הצבאיים אמרו "לו היתה ביקורת צבאית וקשר הדוק לאורך כל השנה ללא קשר לרמת ההתרעות ההבדלים בין כיתות הכוננות לא היו כל כך גדולים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי חברי כיתות הכוננות פעלו בגבורה רבה מאוד. ראויה לכל הערכה, חרף הכאוס וריבוי האירועים הבלתי נתפסים ששום תרגיל לא היה מכין אותם אליהם".

אחד הכשלים שהביקורת מצביעה עליה - מצוי בהליך הביקורת עצמו. באוגדת עזה יתקשו לשכוח שני מסמכים, אחד של תא"ל איציק כהן כמפקד עוצבת אדום, השני של האלוף דוד זיני. שני הקצינים הבכירים ביצעו ביקורות באוגדת עזה לפני המלחמה, והתריעו על פערים משמעותיים במוכנות וביחס לאיומים הניבט מרצועת עזה. היה גם מי שטען בפיקוד הדרום כי הביקורת של תא"ל כהן היה מוגזמת וחריגה - ובדיעבד התברר כנכונה.

לעומת זאת, שבוע לפני המלחמה בוצעה ביקורת במוצב נחל עוז שלא איתרה כשלים בהגנה ובתפקוד הכוחות - חרף נקודות התורפה הרבות שהתגלו בתחקיר המטכ"לי. מכאן, עולות שאלות קשות אודות רמת הביקורת בכלל היחידות בצה"ל, הבקרה על תיקון הלקחים שעלו מהביקורות השונות, והדיווח המדויק לדרגים הבכירים ביותר בצה"ל על המתרחש בשטח. היה גם מי שהעלה בצה"ל רעיון להקמת "צוות אדום" עצמאי שיחפש את הפערים ויהיו לו גם שיניים כדי להטיל אחריות, סנקציות ולהמליץ המלצות אישיות נגד האחראים.