ועידת MEAD, שמטפחת יחסים משפיעים בין ארה"ב למזרח התיכון באמצעות נקודות מבט מגוונות, התכנסה השנה באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות תחת מטרה ברורה: להשפיע על עיצוב מדיניות המזרח התיכון, בהשתתפות דרג בכיר מארצות הברית, ישראל ומדינות האזור.
אל ועידת MEAD הגיעו ודיברו על הבמה המרכזית חמישה שרי חוץ מכהנים - שרי החוץ של ישראל, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, ואזרבייג'ן.
אי אפשר היה להתעלם מהסקרנות הרבה שעורר הראיון בפורום הסגור של שר החוץ סער ולאחר מכן ברצון להגיע אליו לשיח קצר לאחר שירד מהבמה. נציגות בכירה מממשל טראמפ נעדרה מהוועידה כי ברגע האחרון הוחלט על מפגש בין נשיא ארה"ב טראמפ לרה"מ נתניהו.
מי הבכיר שהאזין לגלנט?
גם דבריו של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט שהתראיין על הבמה, עוררו עניין תוך כדי שהוא מעלה שוב ושוב את שחרור החטופים הישראלים מידי חמאס. מותר לספר כי ראש מדינה לשעבר שישראל מנהלת נגדה מלחמה בשנה וחצי האחרונה ישב בקהל והקשיב לדבריו. כך גם כשמתאם השבויים והנעדרים במשרד רה"מ תא"ל במיל' גל הירש התראיין והדגיש החשיבות העליונה להשבת החטופים בפני כל משתתפי הוועידה.
נוכחות מלבנון וערב הסעודית
כמו כן, אל ועידת MEAD הגיעו עשרות נציגי ממשל בכירים מרחבי העולם כולל ארה"ב וישראל ואנשי עסקים ממדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתן וביניהן: עמן, קטאר, כווית, לבנון, עומאן, מלזיה וערב הסעודית. גם נציגים מסומלילנד, ישות מדינית באפריקה הגובלת באתיופיה ובג'יבוטי, נמצאת בטווח של 80 ק"מ מהח'ותים ולאחרונה הועלה שמה כמי שיכולה לקלוט פלסטינים שיסכימו לצאת מרצון מרצועת עזה. אחד מחברי הנציגות מסומלילנד, לחץ את ידו של סער, וחבריו הביעו גם התעניינות רבה לקבל מלגות לימודים עבור סטודנטים באוניברסיטאות בישראל.
הוועידה הפכה לנקודת מפגש חסרת תקדים, עם מדינות מאוד מעניינות שלא על כולן ניתן לפרט אבל השיח בין האולם המרכזי, והחדרים המשניים לפאנלים המרתקים, סימנו בעיקר שינוי משמעותי בדינמיקה האזורית ופתיחת ערוצי דיאלוג חדשים ודרכי חשיבה אחרים בין המדינות.
עוצמתו של צה"ל
בשיח הלא הפורמלי בטווח שבין השיח מעל הבמה לעמדת הקפה והעוגות עולה שוב עוצמתו של צה"ל שנלחם ב-7 זירות במקביל, גם שכשל ב-7 באוקטובר להתריע ולסכל את המתקפה הרצחנית והטבח בעורף הישראלי. מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי דיבר על האיומים הבליסטיים שמאיימים על מדינות המזרח התיכון והמבטים הופנו אליו כמי שאחראי לפיתוח מערכות החץ 2 ו-3 ושוקד בימים אלו על פיתוח חץ 4 ומערכות מתקדמות אחרות. אלו יחד עוררו עניין בעולם כולו.
חטופים מעל הכול
באווירה המשוחררת מחוץ לחדרים היה ניתן לשמוע עמדה ברורה נגד איראן, שיטת הפרוקסי (שליחים) באמצעותה היא מערערת את המזרח התיכון, אך גם תסכול וחשש מכך שארה"ב לא משתפת את בעלות בריתה ברזי המו"מ עם האיראנים - וחשש שהחלטות חד צדדיות ישפיעו על עתיד המזרח התיכון.
הסוגייה הנוספת והחשובה שעלתה באופן תדיר כללה את החטופים, הלחימה ברצועת עזה, השליטה ברצועה ביום שאחרי, ודרכי פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני וכיצד נכון להתקדם. גורמים זרים הביעו את ההבנה כי לא תהיה כל התקדמות לגבי הסכסוך ללא השבת 59 החטופים. גם הסוגייה הסורית עלתה בעיקר סביב המאמץ להבין מי מושך בחוטים מאחורי הקלעים ומה האינטרסים שלו.
אופטימיות במזרח התיכון
ככלל, השיחות, הראיונות, והשיחות לצד הקפה, המחישו יותר מהכול כי מאחורי הקלעים הקולות נשמעים אחרת, יותר פרגמטיים, נמנעים מחיכוך ויותר חותרים לשלום ויציבות, והם בעיקר מעלים תקווה ואופטימיות שניתן לעשות את הדברים אחרת, ולעצב את המזרח התיכון בצורה טובה יותר כדי לתרום ליציבות ביטחונית וכלכלית. בנוסף לכך אמר אחד ממשתתפי הכנס הבכירים, כי לעתים האווירה החיובית אחרי הסכמים מביאה לתחושה שצריך לרוץ אל ההסכם הבא ואולי נכון להשקיע בהסכמים הקיימים, לחזק אותם מאוד כדי שיהיו איתנים ואז לרוץ קדימה לעבר ההסכמים הבאים.