חירות? - תלוי למי. עופר בבית, בן חורין. איזו הקלה כולנו חשנו עם חזרתו. הריאות התמלאו באוויר ממשי, אוויר של תקווה כשעופר שוחרר.
עופר חזר בשיאו של השלב הראשון במתווה שאמור היה להחזיר את כולם. כבר בעיצומו, החל ראש הממשלה לגמגם ולקראת הסוף כבר היה ברור שהוא לא מתכוון להתקדם אל השלב השני.
הוא היה נחוש לטרפד את ההסכם שעליו חתם. גם לטרפוד אותות ומופתים: כשמר הפקרה נתניהו הזיז את ראש השב"כ, רונן בר וראש המוסד, דדי ברנע מתפקידם בצוות המשא ומתן וממנה את השר רון דרמר, יד ימינו ועושה דברו, לראש צוות המו"מ. כשהחליט חד צדדית על חזרה לצירים שפינינו, ולבסוף כשהחל שוב מהלך צבאי שגדע באיבה את הפסקת האש, בשעה שהיה אמור להצהיר על סיום המלחמה - כדי להשלים את ההסכם ולהעניק חירות ליתר החטופים החיים ולהשיב את החללים.
בפער של מספר ימים קיבלנו עוד סימן ברור, למעשה אמירה ברורה: מצד אחד, ראש השב"כ המועמד להדחה דיווח כי הבין שהציפיה היתה שינהל מו"מ לשם מו"מ, כלומר שלא על מנת להגיע לתוצאה המיוחלת בהשבת החטופים. והיום מתברר מדיווח בארה"ב, שמחליפו דרמר פעל במכוון על מנת לעכב את המשא ומתן.
השבת החטופים איננה זכות. לא נפלה בחלקינו הזכות לקבל את עופר חזרה. זוהי חובתה הבסיסית ביותר של מדינה לאזרחיה והחובה של ראש הממשלה לעם בראשו הוא עומד. אבל ראש הממשלה מקפיד הקפדה יתרה להציל רק את עצמו. את אנשיו החשודים בחקירת קטארגייט הוא מכנה "בני ערובה" ובאותה עת מטרפד את השבתם של החטופים מעזה. נתניהו מספר שהוא מחוייב להשבת כולם אבל העובדה המצערת היא, ששנה וחצי הוא מקדם בעיקר את האינטרסים שלו, האישיים והקואליציוניים וטובתו האישית היא שמנחה אותו.
הציבור, בניגוד אליו, יוצא בדרישה ברורה להפסיק את המלחמה ולהשיב את החטופים. מילואימניקים רבים, בהווה ובעבר, יוצאים אף הם בקריאה לראש הממשלה להשיב את החטופים לפני הכל. הם מצטרפים לאזרחים רבים הרואים בחטופים את בניהם ובנותיהם, אחיהם ואחיותיהם. שמבינים כי משפחות החטופים הן משפחותיהן. כולנו רקמה אנושית אחת חיה. הפקרתם של החטופים בשבי מסכנת בראש ובראשונה את חייהם אבל מאיימת על חיינו כולנו כחברה. הפקרתם מערערת את סט הערכים שמשרטט את הקו המחבר בין אזרחי ישראל כולה. כולם בשביל אחד. וראש הממשלה? הוא מפנה אליהם אצבע מאשימה. מעז לכנות אותם בכינויים וחושף דבר אחד - את הניתוק וההיסטריה שלו. הוא יודע שהסולידריות היא האוייב מספר אחד שלו. ככל שהציבור מאוחד יותר בדרישה להשבת החטופים כך ראש הממשלה מאויים יותר. השבת החטופים כולם היא אבן הפינה בהקמת וועדת חקירה ממלכתית. חזרת כולם תהפוך את שעון החול הקוצב את זמנו של נתניהו בראשות הממשלה.
נתניהו כושל בהבנה שהציבור בישראל מעדיף את השבת החטופים על פני המשך המלחמה. ככה, פשוט לגמרי.
עופר בבית. ילדיו סהר וארז בבית. החירות שנשללה מהם באכזריות בשבעה באוקטובר הושבה להם וכולנו חזרנו לנשום. אבל 59 חטופים וחטופות עדיין מוחזקים כבני ערובה בידי חמאס ובני ערובה לשלמות הקואליציה כבר יותר מ-550 ימים. ראש הממשלה צריך לצאת עוד הערב, ערב חג, באמירה ברורה שהוא מוכן לסיים את המלחמה על מנת להשיב את כולם. בלי סלקציה אכזרית, להשיב את כולם משואת המנהרות. להשיב להם את חירותם ולהראות לכלל הציבור שגם הוא, כמונו, חלק מאותה רקמה אנושית.
הכותבת היא קרובת משפחתו של עופר קלדרון, שהוא וילדיו ארז וסהר נחטפו ושוחררו בעסקה מצילת חיים