היחסים בין ישראל למצרים אינם כמו יחסי כל שתי מדינות ששורר ביניהן הסכם שלום. אכן ישנן שגרירויות אחת במדינתה של השנייה, ישנה תיירות - בעיקר מישראל למצרים, והיה וישנו שיתוף פעולה ביטחוני ברמות גבוהות ביותר בין השתיים. אולם, השלום עם מצרים היה והוגדר "שלום קר", למרות קיומו היה ניתן לראות ולשמוע את השנאה לישראל, בעיקר ברחוב המצרי - שהגיעה לשיאה בתקיפת שגרירות ישראל בקהיר, בספטמבר 2011.
מלחמת 'חרבות ברזל' הביאה עימה הרעה ביחסים: מצרים רואה במלחמתה של ישראל ברצועת עזה פשע מלחמה, והיא מודאגת מהשליטה בציר פילדלפי ומתחילת המלחמה. ביתר שאת לאחרונה מזהירה מצרים ומתנגדת נחרצות לגירוש של תושבי הרצועה, מחשש שחלקם יתפנו למצרים ובכך "יאיימו על הביטחון הלאומי", כהגדרת בכירים מצריים.
"ישראל לא יכולה לפתוח חזית חדשה מול מצרים, ולכן היא חושבת על חלופות: גירוש של העזתים"
השלטון במצרים חייב, כמו בכל מדינה ערבית אחרת בעת זו, להראות כלפי חוץ את תמיכתו בפלסטינים, והדרך הטובה ביותר עבור השלטון לביטוי תמיכה זו היא באמצעות המגישים והפרשנים בתקשורת הרשמית של מצרים. סמיר פרג', בכיר לשעבר בצבא מצרים, אמר בריאיון לערוץ הטלוויזיה המצרי "סָדַא אל-בָּלַד" את הדברים הבאים, הנשמעים כתמיכה בטבח ה-07/10, וגם התייחס למתיחות בין ישראל למצרים: "חמאס החייה את הסוגייה הפלסטינית, ולגבי 40 או 50 אלף העזתים שנהרגו - באלג'יריה נהרגו מיליון איש בכדי לקבל עצמאות. חמאס השיג ניצחון ב-07/10 בכך שהחזיר את הסוגייה הפלסטינית. כל העולם עכשיו מדבר על זאת, ועל כך שחייבים ליישם את פיתרון שתי המדינות. צבא מצרים מוכן למלחמה אם תפרוץ מחר בבוקר, ובמצב בו תהיה התקרבות לפיסת אדמה בגבול מצרים".
כאמור, התוכנית של הנשיא טראמפ ליציאה מרצון של תושבי הרצועה מעוררת חשש רב במצרים, ולכן הפרשנים המזוהים עם המשטר המצרי נשלחים לאולפנים כדי לרמוז שצעד מעין זה מהווה סוג של הכרזת מלחמה על מצרים. מוסטפא בכרי, מבכירי המגישים בטלוויזיה המצרית, אמר בתוכניתו בערוץ "סָדַא אל-בָּלַד" את הדברים הבאים: "גודלו של הצבא הישראלי עומד בערך על 450 אלף חיילים וקצינים. האם ישראל יכולה לפתוח חזית חדשה מול מצרים? לא, זה בלתי אפשרי, ולכן היא חושבת על חלופות: גירוש של העזתים".
ספרי לימוד חדשים אינם כוללים סטריאוטיפים אנטישמיים או מוטיבים אלימים כלפי יהודים וישראל
אך יש גם נקודת אור במצרים, והיא מתגלה בחינוך בבתי-הספר במצרים, ליתר דיוק - בספרי הלימוד עמם מלמדים את הדור החדש במדינה. מחקר חדש שבוצע על-ידי מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se - החוקר ומנתח תכני ספרי לימוד בעולם לעידוד תכנים של שלום וסובלנות - ניתח 271 ספרים שפורסמו בין השנים 2018 ו-2023 מטעם משרד החינוך של מצרים. במחקר זה, נמצא כי משרד החינוך המצרי מבצע רפורמה הדרגתית לכתיבה מחדש של כל ספרי הלימוד במדינה בכל הכיתות והנושאים - רפורמה אשר צפוייה להסתיים ב-2030.
למצרים יש את מערכת החינוך הגדולה ביותר במזרח התיכון ובעולם הערבי כולו, עם יותר מ-25 מיליון תלמידים רשומים בבתי-ספר. עד כה נכתבו מחדש כל ספרי כיתות א'-ז', בהן לומדים מעל 70% מכלל תלמידי בתי הספר במצרים.
הממצאים מצביעים על שיפור משמעותי ביחס ליהודים וליהדות בספרי הלימוד, שנכתבו מחדש כחלק מהרפורמה בתוכנית הלימודים שהגיעה עד כה לכיתה ה' - כאשר ספרי לימוד חדשים אלה אינם כוללים סטריאוטיפים אנטישמיים או מוטיבים אלימים כלפי יהודים וישראל, אלמנטים אשר היו קיימים בספרים המקבילים הקודמים. אלה, הוחלפו בערכים של סובלנות ודו-קיום המדגישים יסודות משותפים בין האסלאם ליהדות.
כמו-כן, בספרי הלימוד החדשים הוכנסו תכנים כלליים רבים המקדמים שלום, סובלנות וקבלת האחר. כך למשל, ספר לימוד לחינוך איסלמי לכיתה ה', שהיה בשימוש בשנה שעברה ונכתב מחדש, קָשר בין מלחמת יום הכיפורים למלחמות הנביא מוחמד כנגד היהודים, כמלחמת דת בין מוסלמים ליהודים - ולא בקונטקסט לאומי. השיעור תיאר תכונות של יהודים כבוגדים מטבעם, וקבע לתלמידים ש"הם תמיד כאלה", תוך הטלת משימה לחיפוש פסוקי קוראן באינטרנט על "בוגדנות היהודים", ומשימה נוספת תחת השם: "היהודים של אתמול הם היהודים של היום".
"יתרונות השלום למצרים ולמדינות ערב" - הפך לחומר לימוד לגיטימי, ואפילו מוצג תצלום עם דיוקנו של מנחם בגין
במקום תכנים מסוג זה הוכנסו כעת אחרים, כמו הכרה של האסלאם בתורה ודוגמאות מהקוראן המדגישות חיים משותפים עם יהודים על בסיס של שלום, צדק ושיתוף פעולה, ותוך ציון ספציפי שמוחמד חתר ליחסי שלום, דו-קיום וחמלה עם יהודים. יתר-על-כן, תלמידים מצריים לומדים על היתרונות של הסכם השלום משנת 1979 בין מצרים לישראל, כאשר בטקסטים בוצעו שינויים חיוביים משמעותיים בהשוואה לספרי הלימוד הקודמים. התלמידים נדרשים לשנן את סעיפי הסכם השלום ולתאר את "יתרונות השלום למצרים ולמדינות ערב" - ואפילו תצלום של חתימת הסכם השלום בבית הלבן עם דיוקנו של מנחם בגין מוצג לראשונה בספרי לימוד אלה.
לקוות שהדור הבא המצרי יהיה חלק מהדור הבא בעולם הערבי כולו
למצרים יש אינטרס ביטחוני ובעיקר כלכלי לשמור על הסכם השלום מול ישראל, ולכן על ישראל לפעול לשימור הקשרים מול מצרים, מתוקף היותה שחקן משמעותי בעולם הערבי. ישראל רוצה לייצר מזרח-תיכון חדש, בעיקר באמצעות קשרים עם מדינות שלא היה לה קשר איתם בעבר - אך עליה להשקיע בשימור ובחיזוק הקשרים הקיימים. נכון, הרחוב המצרי הוא לא מאוהדי ציון, והתקשורת במצרים מבטאת את הוצאת הקיטור של המצרים נגד ישראל.
בנוסף, במיוחד לאחר ה-07/10 אל לנו להניח הנחות מתחמקות, אבל אפשר וצריך לראות בחיוב את השינוי שחל במערכת החינוך במצרים ולקוות שהדור הבא שם יהיה חלק מהדור הבא בעולם הערבי כולו, כשעם תחילת קריסת ציר הרשע כעת - יביא בעתיד לחיזוק מעמדה של ישראל באזור.