צעיר ירושלמי המשתייך לחסידות קרלין, אחת החסידויות הוותיקות והשורשיות בעולם, עבד בחנות למכירת מוצרי חשמל בשכונת גאולה בירושלים. אולם, לאחר שלטענתו מעסיקו לא שילם לו את שכרו, החליט יחד עם אחיו לנטול ממנו את תיק המסמכים אותו הוא נושא דרך קבע בדרכו לעבודה, וזאת כדי ליצור מנוף לחץ על המעסיק על מנת שישלם לו את משכורתו.
תחילה נסעו לביתו וארבו לו שם, אך כשראו כי הוא איננו, נסעו לבית הכנסת בו הוא נוהג להתפלל. לאחר שהבינו כי המעסיק לשעבר אינו נמצא גם שם, נסעו לחנות, המתינו לו בסמוך וכשהגיע המעסיק, חטפו ממנו את התיק ונמלטו מהמקום. מאוחר יותר, אחרי שנעצרו, טענו כי פעלו לפי דין תורה, ולפיו, ניתן לקחת חפץ כפיקדון לצורך הבטחת תשלום חוב ומי שעושה זאת אינו נקרא גנב.
אולם, הטענה הזו לא שכנעה את המשטרה שהגישה נגדם כתב אישום בגין נטילת נכסים לשם סחיטה וקשירת קשר - עבירת רכוש שנחשבת לנדירה למדי במגזר החסידי. במשפט שנמשך כמעט חמש שנים, הם הרבו להתייעץ עם אנשי האדמו"ר של החסידות עד שהסכימו להודות, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גניבה. התיק הסתיים בקביעה כי עברו עבירת גניבה, אך ללא הרשעה ובפיצוי סמלי שהוטל עליהם לשלם למעסיק לשעבר.
סנגורם, עורך הדין אריאל עטרי, מסר בתגובה: "ההצלחה שלנו לסיים את ההליך המשפטי ללא הרשעה התבססה על הטענה שהגונב מגנב פטור: המעסיק לא שילם לעובד כסף שהגיע לו, והעובד ואחיו לקחו לו את התיק כדי שישלם את המגיע. בדרך זו, המשפט שנמשך חמש שנים הסתיים בלי שהאחים יוכתמו כעבריינים ומבלי שיורשעו. דיינו".