הנה סיפור ששמעתי רק השבוע מבעל מסעדה בעיר בדרום הארץ (לא נמקד יותר מטעמים מובנים): "פרוטקשן" כך אמר "הוא לא רק כששורפים לך את העסק. העבריינים כבר נהיו מתוחכמים ומודעים לזה שיש מצלמות בכל מקום. למקום שלי יש חזית מזכוכית שפונה לחנייה. לפני כמה חודשים מישהו נסע רוורס במקום קדימה ושבר את החלון.
לא היה שום קשר שנראה לעין לעבריינים - הבחור אפילו התנצל. בקושי הספקנו לתקן את הנזק - ואחרי שבוע, שוב אותו סיפור. בפעם השלישית חברת הביטוח כבר מסרבת לכסות את הנזק והם יודעים את זה: כבר למחרת היום בא אלי מישהו ל'פגישה'. אמר לי משהו כמו 'אתה יודע שזה מקום מסוכן פה, נהגים נוסעים בטעות אחורה במקום קדימה. לא שווה לך שנפתור את הבעיה?'".
במקרה מדובר היה על בעל עסק שיש לו קשרים טובים עם המשטרה, כך שבמקרה שלו הם פעלו. כלומר - לא תפסו את העבריין, אבל העסק הספציפי נשאר הפעם מחוץ למעגל דמי החסות.
מדובר בסיפור אמיתי שהוא רק דוגמה קטנה: עשרות מקרים שכאלה מתרחשים מדי יום ביומו, בעיקר בנגב ובגליל. תשאלו רבים מבעלי העסקים בצפון, שלא רק עמדו סגורים ושוממים במשך חודשים ארוכים, אלא שעם הפתיחה-מחדש, זכו לביקור מארגוני הפשיעה לפני שזכו לביקור של נציגים מטעם המדינה כדי שיזכו לפיצוי.
אפשר שלא מגיע לאיתמר בן גביר, גזען שהוא כתם לכל ממשלה בישראל, שננסה לנתח את פועלו בכלים רגילים למדידת ביצועים. אין אוהד כדורגל שלא מכיר את הריטואל שלפיו מתעצבן מישהו בקהל על אחד משחקני קבוצתו. "אפס" הוא צועק מדם ליבו. יחידת הזמן הקצרה ביותר הידועה לאדם היא מרגע יישמע ה"אפס" ועד שמישהו יצעק לו בחזרה: "מה אתה רוצה ממנו? תצעק על המטומטם ששם אותו בהרכב!".
הוא הדין לגבי בן גביר - גם אם מכסים לרגע את הכתם המוסרי ומתרכזים רק ביכולות הניהול, הרי שהעונש מגיע למי שמינה אדם עם אפס יכולות זולת עירור פרובוקציות, לאחד המשרדים החשובים והרגישים במדינת ישראל. תכף נחזור לבן גביר, אבל אי אפשר גם בלי עוד משפט על נתניהו: החשד אינו שנתניהו מינה את בן גביר מפני ששגה באשליות על כך שמדובר באדם בעל כישורי ניהול של גופים גדולים (כמו המשטרה ושב"ס למשל), אלא בדיוק בגלל שהיה לו ברור שמדובר במי שכל כוחו בלשונו.
אשליית משילות
"משילות!" זעק בן גביר לפני הבחירות - ורבים התפתו להאמין. לא מדובר רק במי שהשנאה לעם אחר, אויב בחלקו, העבירה אותו על דעתו. בין מצביעי המפלגה שאיחד נתניהו משתי רשימות ימין, היו למשל לא מעט בעלי עסקים מדרום הארץ, שנמאס להם להיות מטרה קבועה לשוד בידי ארגוני פשיעה מהפזורה הבדווית.
כלומר, סביר להניח שלא היו רבים שהתלבטו בין מרצ ל"ציונות הדתית" (שום כיפה, סרוגה ככל שתהיה, לא תכסה על הבושה של חבירת שרידי המפד"ל עם נאמני כהנא), אבל היו לא מעט אנשי ימין מתונים יותר שנמאס להם שקופת תחנת הדלק שלהם (למשל) הפכה לקופה הקטנה של פושעים מחורה וערערה.
האמת? אפילו מי שחשש שבן גביר ינסה לאכוף את החוק בעיקר כלפי המגזר הערבי, התבדה - הוא פשוט לא מסוגל להפעיל את המשטרה שתחת אחריותו לשום דבר שהוא מורכב יותר מאשר הכאת אזרחים מבוגרים ומשפחות חטופים בהפגנות.
זה שמוות מיותר של אזרחים ערבים לא מעניין אותו כלל, את זה עוד אפשר "להבין" נוכח משנתו האיומה, אבל תקריות הירי הפכו מסכסוך תוך-מגזרי למשהו שגולש (ממש כפי שהזהירו רבים) גם מחוץ לגבולות המגזר, אפילו מחוץ לגבולות משפחות הפשע.
רכבים מתפוצצים בנתיבי איילון (שם לא צריך אפילו לחסל את הנהג, מספיק להסיט אותו מהדרך כדי לגרום לתאונת שרשרת רבת נפגעים), תושבי עפולה נדהמו לגלות דו-קרב בצהרי היום ברחובות עירם - ואתמול התחולל קרב יריות ממושך בין חמולות של בדווים בערערה שבנגב - ובינן לבין המשטרה.
גם שם, מיותר לציין, מספר הנפגעים היה יכול להיות גבוה יותר. למעשה, הוא בטוח עוד יהיה גבוה יותר: בן גביר מתרברב בחלוקה סיטונאית של כלי נשק לאזרחים. מה יקרה בפעם הבאה שבה יפרוץ קרב יריות ברחובותיה של עיר? כמה זמן יחלוף עד שאזרח שיחשוב שמדובר בפיגוע ישלוף נשק ויתחיל לירות? ונניח שיפגע בעבריין ויהרוג אותו - מישהו חושב שמשטרת ישראל יודעת לספק הגנה לו ולמשפחתו מפני נקמת-דם פוטנציאלית?
תשאלו בנגב
וכשהעבריינים, אלה שפעם היו באים עם סכין או לום, עוברים לנשק חם, מה הפלא שעבירות הרכוש חוגגות? מישהו הגיש לאחרונה תלונה במשטרה על גניבה או פריצה וציפה לקבל משהו שיהיה יותר מאישור עבור חברת הביטוח? מישהו שנגנב רכבו קיבל הודעה שהרכב נמצא "בריא ושלם".
כלומר יש כאלה, אבל הם היוצאים מן הכלל שאינם מעידים עליו. הם טובים למחלקת יחסי הציבור של המשטרה, שמהדהדת אותם למרחקים, אבל בכך רק מדגישה את מצוקתם של האזרחים, שתכניות תחקירים כמו של אדווה דדון או חיים אתגר, הפכו לכתובת יעילה הרבה יותר לתלונותיהם, מאשר משטרת ישראל.
פעם הם טיפלו רק בנוכלים ומתחזים, אבל לפני כשבועיים ניסתה דדון לפענח תיק רצח (או לפחות הריגה) שמשטרת ישראל הרימה מולו ידיים. לאין הגענו?
בן גביר הוא רק סימפטום. יש שרים שאולי פחות פסולים ממנו מבחינה מוסרית, כלומר לא נגועים בגזענות חשוכה, אבל לא יעילים הרבה יותר מהשר שהחרדה הכי גדולה שלו, כמו שנחשף רק אתמול, היא שהמפכ"ל שמינה לפקד על משטרת ישראל, יגיד משהו נחרץ שעלול להתפרש כציות לחוק. מטורף.
"פרובוקציה" קבע הפרובקטור (לפחות בזה הוא מבין) והיסה את המפכ"ל. אוי לעיניים שכך רואות, אוי לאוזניים שכך שומעות.
ושבן גביר עושה סביב שולחן הממשלה כבשלו: מתרברב בסיכול עסקאות חטופים, מתפטר וחוזר, מה יגידו האחרים? גם הם רוצים לא לעשות כלום בתחום עיסוקם, אבל לצייץ כל היום לבייס. להבטיח ולא לקיים, לברבר בלי להבין, לקשקש בלי לתת דין וחשבון.
פעם חשבנו שבן גביר הוא רק כתם מוסרי לממשלת ישראל ולעם ישראל, אבל בכל יום שבו הפשע משתולל ומשילות עין, הופכת ליצנותו, זאת שפעם התקבלה בחיקוי נלעג ובקריאות "קידיס" באולפן "ארץ נהדרת" לסכנה לציבור, אותו ציבור שבסך הכל רצה קצת משילות. לא מאמינים? תשאלו בנגב ובגליל.