האם משה רבנו היה אדם אמיתי? לא בטוח. האם זה משנה? לא כל כך. אני מאמין שמשה רבנו, במשך שנים, היה דמות המנהיג כפי שהיהדות רואה את דמות המנהיג האולטימטיבי.
חלק מהתכונות שלו לא מתאימות לדמות המנהיג של ימינו.
- משה היה צנוע וידע שהוא לא יודע הכול. "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב,ג). זה אפשר לו להנהיג מבלי להתנשא, להיות נגיש, להזדהות עם האדם הרגיל ולקחת את עצמו את התפקיד של משרת של עמו.
- האיש גמגם, "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי… כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" אמר. מנהיג לא יכול לשקר כי אם הוא מגמם וקשה לו להסתיר את האמת עם המילים.
- האיש היה ישר. למשה היה אמונה עמוקה במה שהוא עושה וגם במה הוא מאמין. אנשיו ראו את היושרה הזו וכיבדו אותו על היושרה והאמונה שלו. הוא העניק להם השראה עם היושרה שלו. יושרה, כאמור, שנוצרה גם בגלל שלא היה יכול לשקר מעבר לגמגום.
- לאיש היה חוש צדק מפותח. משה רבנו, עוד כשהיה נסיך בארמון של פרעה, היכה מצרי שהרביץ לעבד עברי. משה בעצמו לא ידע שהוא יותר עברי ממצרי. וכמצרי הוא הבין שמה שקורה לעברי זה לא הוגן. זה לא צודק. חוש הצדק שלו גרם לו לפעול נגד הצד הבריוני בסיטואציה האנושית הזו.
- חוסן נפשי. משה הראה יכולת להתמודד מבלי לאבד את עצמו או את ערכיו גם במצבי דחק ומשבר. הוא ידע גם להסתגל לנסיבות החדשות במהירות. החוסן הזה הראה לעם ששום דבר לא יהיה קל אבל אפשר לעמוד בזה ולצאת מחוזקים מהקשיים.
- האיש הבין את חשיבות הקולקטיב. בשמות י"ח:י"ג-כ"ז מתואר איך משה בעצם מקבל את עצתו של יתרו ומקבל את העבודה שביזור סמכויות בידי אנשים אחרים תעזור לו להנהיג. הוא הבין כמה חשוב שסגניו יהיו אנשי חיל רציניים. הוא הבין כמה זה חשוב שיהיה בכל קהילה אנשים אמינים ואחראים שיפתרו בעיות בקרב אנשיהם. ההחלטה הזו שלו לבזר סמכויות גם הקלה עליו את העבודה אבל גם יצרה דור חדש של מנהיגים. מנהיג אמיתי לא מייצר חסידים, הוא מייצר מנהיגים אחרים.
- האיש הבין את המקום ההיסטורי שלו. משה רבנו הוביל את בני ישראל 40 שנה במדבר כדי שלישראל יכנס דור שלא ידע את העבדות ומודע לחשיבות החופש שלו כעם. משה לא נכנס בעצמו לישראל כי הוא הבין שזמנו כמנהיג עבר וידע מתי לצאת מהתמונה. הוא לא רצה לפגוע במנהיגים הצעירים שלקחו על עצמם את האחריות הכבדה של יצירת בית לעם היהודי החופשי.
- האיש היה מלא חמלה. בשמות ב יא-יב, עולים כמה סיפורים על משה הצעיר שמגלה חמלה והבנה של בני עמו. במדרש חז"ל משה נבחר למנהיגות לאחר שגילה חמלה כלפי שה שתעה מן הצאן. כל מנהיג צריך לגלות חמלה והבנה כלפי האנשים שהוא מוביל. לא בגלל שזה "הדבר הנכון לעשות" או בגלל שזה מצטלם טוב, אלא בעיקר בגלל שזה הדבר היעיל לעשות. אם אתה מבין את אנשייך, אתה תדע טוב יותר מה הם צריכים ואתה תקבל החלטות לפי מה שטוב להם. זה יגרום להם להיות מונהגים הרבה יותר טובים.
לדעתי, ככל שהמנהיג - כל מנהיג אבל בטח מנהיג של העם היהודי - בעל יותר תכונות שמזכירות את משה רבנו, כך הוא מנהיג טוב יותר. ואולי חשוב יותר, ככל שלמנהיג יש יותר תכונות שהם ההפך מהתכונות של משה, כך אנחנו מזהים אותו כמנהיג גרוע. אדם מתנשא אינדיבדואליסט ש"יודע הכול", יודע לדבר בכריזמה שופעת אבל אינו בעל חוש צדק מפותח, לא יודע איך מרגישה חמלה, שקרן פתולוגי ומתבכיין כשמקשים עליו - הוא בדיוק ההפך ממנהיג טוב. הוא מנהיג שיקח אותנו 40 שנה במדבר רק כדי לקחת אותנו עוד 40 שנה במדבר - אם זה אומר שהוא יישאר בתפקידו כמנהיג אשר מורם מהעם.
אני מאחל לכולם בחג הפסח הזה שנשתחרר מתפיסות לא נכונות על מנהיגים ומנהיגות. ואני מאחל ל-59 אחיי שבשבי לחגוג חירות בחג החירות. ישוחררו החטופים. שתסתיים המלחמה.
ושנצא לבחירות ולדרך חדשה עם מנהיגים אמיתיים.