דובי ויסנשטרן, איש של עשייה בלתי נלאית, מוביל כ-4,000 מתנדבים מסורים, שמתמודדים עם מראות קשים מנשוא ומעניקים כבוד אחרון לנפטרים, יום אחר יום, באומץ ובמסירות. פעילותם הייחודית והבלתי מתפשרת זיכתה את זק"א בהכרה בינלאומית כיועצת לאו"ם.
אך אירועי השבעה באוקטובר טלטלו את ויסנשטרן באופן עמוק. המראות הקשים וההיקף העצום של האסון הותירו בו חותם, והובילו אותו להבנה חדשה ונוקבת באשר לחשיבות התמיכה הנפשית למתנדבים. "אני לא מוכן רק לשרוד; אני מוכן לחיות," הוא משתף בכאב, והופך את התובנה הזו למנוע עוצמתי של יוזמה חדשה ומרגשת.
פסח מגיע השנה כשהלב של עם ישראל עדיין כואב. התקופה הקשה מאז מתקפת הטרור הרצחנית הותירה צלקות רבות - אך גם הבליטה את האור שבאנשים. במרכזו: מתנדבי זק"א.
אבל לא רק בעת מלחמה. גם בימים של שקט יחסי, הטרגדיות אינן מרפות. בשנה האחרונה, לצד המלחמה, אנו עדים לזעזועים נוספים - תאונות דרכים שמספרן הולך ומאמיר, התאבדויות ורציחות, שמותירות מאות משפחות מצולקות. "כל אחד מהמקרים הללו, שמתרחשים מדי יום, מוסיף עוד כאב," אומר ויסנשטרן. "והמתנדבים של זק"א נמצאים שם, בשקט ובמקצועיות, בכדי להקל, להניח כבוד אחרון ולהיות שם ברגעים הקשים ביותר."
מאות מתנדבים פועלים יום ולילה, במסירות שאין לה אח ורע, כדי להעניק כבוד אחרון לנפטרים - ולחבר בין הלבבות. "עם ישראל חי," אומר ויסנשטרן. "פסח הוא חג של חירות - גם לגוף וגם לנפש. ודווקא עכשיו, חשוב לזכור את הכוח שבנתינה ואת העוצמה של עם שמקדש את החיים - גם ברגעים הכי קשים".
"זק"א ", הוא מדגיש "זה לא רק טיפול במוות. זה קירוב אחים. מעבר לעבודה המקצועית, המתנדבים יוצרים גשר של אהבה במציאות ישראלית מורכבת. כל מגע של חסד הוא חיבור."
לזכור את החיים - ולשמור עליהם
מתוך ההבנה העמוקה של הקושי היומיומי איתו מתמודדים מתנדבי זק"א היוצאים פעם אחר פעם אל זירות של טרגדיה ואובדן, יזם ויסנשטרן פרויקט שאפתני להקמת מרכזי חוסן ברחבי הארץ. מרכזים אלו נועדו להוות מקום מפלט עבור המתנדבים, מרחב בטוח למנוחה, לקבלת תמיכה נפשית מקצועית ולמפגש עם עמיתים שמבינים לעומק את מה שהם חווים.
"לפעמים זה רק כדי שמתנדב יוכל לעבור ולשתות כוס קפה או לקחת כוס מים או לשבת חמש דקות לפני שהוא חוזר הביתה," מסביר ויסנשטרן בפשטות את הצורך הבסיסי כל כך, אך הקריטי לשמירה על כוחותיהם הנפשיים של המתנדבים. "ולפעמים זה יהיה קבוצות טיפוליות, ולפעמים זה מפגש עם אנשי מקצוע."
ויסנשטרן מדגיש כי הטיפול במתנדבי זק"א שונה מהטיפול באוכלוסייה הכללית. "בסוף פסיכולוג הוא פסיכולוג, אבל לטפל במתנדב זק"א זה אומר לטפל במישהו שמיד אחרי הטיפול יוצא שוב לעוד אירוע ועוד טרגדיה. זה לא נגמר." הוא משווה זאת לחייל בשדה הקרב, שמטרתו העיקרית היא להגן ולהציל חיים, בעוד שמתנדב זק"א רץ תמיד אל תוך מציאות ידועה מראש של אובדן. "איש מד"א רץ לתקווה - אולי יצליח לרפא ולהציל חיים. איש זק"א רץ תמיד לטרגדיה ידועה מראש. זהו קושי יומיומי."
כדי להעניק מענה הולם לקושי זה, במיוחד לאחר אירועי הטבח הנורא בשבעה באוקטובר, פועל ויסנשטרן נמרצות לגיוס תרומות להקמת "בתים למתנדבים" - מרכזי חוסן בכל מקום בו פועל הארגון. "אנחנו הקמנו אגף חוסן מאוד גדול בזק"א, ומה שאני כרגע עושה, מנסה ומקווה מאוד שאני גם אצליח, זה לבנות באמת בתים למתנדבים בכל עיר ועיר במדינת ישראל, איפה שיש מתנדבים." גודל המרכזים יהיה תלוי בצורך ובמשאבים שיושגו, אך החזון ברור: ליצור עבור המתנדבים נקודות אור של תמיכה וחוזק בתוך ים הטלטלות.
ויסנשטרן מבקש להעלות את המודעות לקשיים הייחודיים איתם מתמודדים מתנדבי זק"א מדי יום. "אנשים לא מודעים למה שמתלווה לפעילות שלנו, למה שמתנדבי זק"א עוברים ביום יום." הוא מציין כי בעוד שהציבור למד להעריך את גבורתם לאחר השבעה באוקטובר, הטרגדיות ממשיכות להכות במדינה, והמתנדבים נמצאים בחזית העשייה הקשה, שוב ושוב, בלי הפוגה.
"מה שאני תמיד אומר למתנדבים זה - אתם נכנסים לזירת אירוע, אתם נכנסים לעשות את הראשי תיבות של זק"א - זיהוי קורבנות אסון," הוא מסביר, ומוסיף כי ראשי התיבות הללו יכולים להתפרש גם כ'קירוב אחים' - חיבור וסולידריות בעת צרה. ואכן, פעילותם של מתנדבי זק"א, הנרתמים ללא לאות למען הזולת, מהווה גשר של חסד ואנושיות ברגעים הקשים ביותר.
"הראה כאילו הטרגדיה כמעט נעלמה כשחזרנו למרכז"
לקראת חג הפסח, חג החירות, משתף ויסנשטרן במחשבותיו על משמעות החג השנה, לאחר הטלטלה הקשה שעברה המדינה. הוא נזכר כי בשנה שעברה חגג את הסדר בחו"ל, וחווה את קריאת ההגדה בצורה שונה, תוך שהוא מדמיין את סבו בשואה נאחז בתקווה מתוך המילים העתיקות.
"אחרי אירועי השבעה באוקטובר, מה שראינו בדרום כשהיינו שם, הטרגדיה, נראתה כאילו נעלמה כשחזרנו טיפה למרכז. פתאום כולם אנשים חופשיים ומשוחררים והכול בסדר," הוא מתאר את תחושתו המורכבת. "אבל בחו"ל, פתאום הרגשתי שאנחנו יהודים ומחפשים אותנו - לא משנה איפה נהיה, בארץ או בעולם. יש אנשים שבגלל שאנחנו יהודים, מחפשים להשמיד אותנו. ואז, אחרי כל מה שעברנו, זו הייתה הפעם הראשונה שקראתי את ההגדה - באמת ככה."
לקראת החג השנה, תפילתו של דובי ויסנשטרן היא לבריאות הנפש והגוף לכולם. "היום בריאות הנפש זה דבר שלא מבינים, אבל צריך להתפלל עליו, למרות שלא רואים אותו. אבל הוא בהחלט דורש בקשות ותפילות. והלוואי, הלוואי, אמן, שנדע ימים טובים יותר, ימי חירות אמיתית - ושהיוזמה המרגשת של הקמת מרכזי החוסן תקרום עור וגידים ותעניק תמיכה וחיזוק לאותם מלאכים בלבן, העושים עבודת קודש יום יום."
"בזק"א קוראים לציבור לנצל את חג הפסח כדי לבחור בטוב, לשמור על זהירות, אחריות וערבות הדדית. כל אחד מאיתנו יכול להיות ההבדל בין חיים למוות - בכביש, בבית ובמרחב הציבורי. כשנשב סביב שולחן הסדר, נספר לא רק את סיפור יציאת מצרים - אלא גם את סיפורם של אלה שאין מי שיספר את סיפורם. ונתחייב להמשיך - לחיות, לפעול, ולעשות טוב".