משרד הבריאות הציג היום (רביעי) רפורמה נוספת בשירותי התפתחות הילד והשיקום במערכת הציבורית שהחלה בשנת 2020, והורכבה טלאי על טלאי. לדעת מומחים בתחום, הרפורמה נכשלה עד עתה.
כיום, הורים רבים נאלצים להתמודד עם זמני המתנה ארוכים לאבחונים וטיפולים במערכת הציבורית. מדובר בפרקי זמן שאורכים בין חצי שנה ועד שנה של המתנה לתור, במקרה הטוב. מה שמפנה הורים רבים, בעידוד קופת החולים, לפנות לשוק הפרטי בשיטת ההחזרים החלקיים, שם המחירים לטיפול שאורך 45 דקות נעים בין 300 ל-450 שקלים. יש הנאלצים לממן טיפולים אלו פעמיים בשבוע. אלו שיש להם - "מסתדרים", ואילו משפחות שידם אינה משגת נשארים מאחור, והפערים בין הילדים הולכים וגדלים.
הרפורמה החדשה של משרד הבריאות, שתחל בחודש ספטמבר הקרוב, שואפת לפתור את הבעיות הללו. לטענתם, הרפורמה הנוכחית לטענתם שמה את הילדים של ישראל במרכז, עם תוספת תקציבית משמעותית של מבחני תמיכה של כ-130 מיליון שקלים, ועם תוספת של 70 מיליון שקלים בכל שנה להרחבת השירותים בקהילה. המטרה של המשרד היא לצמצם את הפערים בין המרכז והפריפריה ובין הורים אמידים לאלו שפחות. בנוסף, המטרה היא להגדיל את ההיצע בתחום מקצועות הבריאות לאחר הסכם השכר בעלות של 100 מיליון שקלים שנחתם אתמול, והוא כולל את כלל קופות החולים, את מוסדות קלינאות התקשורת, ריפוי בעיסוק, ופיזיותרפיה. בנוסף, פועלים על מנת לצמצם את זמני ההמתנה הארוכים ולדאוג שכלל הטיפולים בשנים הבאות ייערכו במרכזי התפתחות הילד בקופות החולים ולא באופן פרטי.
עם זאת, במשרד הבריאות מדגישים כי הרצף הטיפולי של הילדים שמקבלים טיפולים שונים במקצועות הבריאות בימים אלה לא יישבר, והוא יימשך בשיטת ההחזרים. המהלך יחל עבור מטופלים חדשים בלבד, כאשר השאיפה היא שבעוד ארבע שנים תבוטל שיטת ההחזרים גם לאלו שכבר נמצאים בטיפול, וכי הכל יעבור תחת מרכזי התפתחות הילד וקופות החולים.
על פי מידע שנמסר ממשרד הבריאות, בשנת 2024 בוצעו 2,314,262 טיפולים, מתוכם מעל 400 אלף טיפולים ניתנו בשיטת ההחזרים. לעומת זאת, לא ניתנו עד עתה זמני המתנה עדכניים. במשרד מבטיחים כי יהיה מעקב הדוק בנושא זמני ההמתנה, ושהם נמצאים לקראת סיום פיתוח מערכת שתמדוד את זמני ההמתנה באופן אמין. המדדים יתפרסמו בהמשך. בנוסף במשרד פועלים להגדיל את הסטודנטים במקצועות הבריאות כחלק ממהלך מקביל להביא יותר אנשים ברמת ההכשרות.
המטרה? לבטל את ההחזרים הפרטיים. הרפורמה של משרד הבריאות כוללת מספר שלבים: החל מיום 01.09.2025 - יבוטלו ההחזרים עבור מטופלים חדשים שאינם ילדים מורכבים. החל מיום 01.09.2026 - יבוטלו ההחזרים עבור כלל המטופלים החדשים, לרבות ילדים מורכבים. לבסוף, החל מיום 01.09.2029, לאחר ניתוח נתונים והיערכות מערכתית, יבוטלו ההחזרים גם עבור מטופלים הנמצאים כבר בטיפול, כאשר קופת החולים תידרש להציע לכל מטופל חלופה טיפולית מתאימה במסגרת השירות הציבורי.
עוד נמסר כי על פי החוזר החדש שייצא בנושא, משרד הבריאות ידרוש ותק עבודה של מספר שנים במערך הציבורי לצורך טיפולים המזכים באפשרות להחזר, בדומה לדרישה הקיימת כיום ממטפלות העובדות בהסדר עם קופות החולים. במטרה לקדם את איכות הטיפול בטיפולים אלו, ותחת ההבנה שהניסיון הנרכש במערכת הציבורית, הכולל הדרכות, עבודת צוות וחשיפה למטופלים במגוון מורכבויות - הוא בעל ערך רב לפיתוח המקצועי. בוגרי מסלולי מקצועות בריאות יידרשו לצבור ניסיון מינימלי במגזר הציבורי. עבור עוסקות שכבר עובדות כיום בהחזר, במשרד מדגישים כי תינתן תקופת היערכות לצבירת הניסיון הנדרש. לצד זאת טוענים כי החוזר החדש אינו מגביל את מי שיבחר לעבוד במסגרת פרטית בלבד.
ליאור ברק, סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושב"ן, אמר בנושא: "נכון להיום 20% מהטיפולים בתחום נעשים בשיטת ההחזרים. קופות החולים צריכות לעבוד הרבה יותר קשה מבלי שההורים יצטרכו להוציא כסף, בצורה שוויונית לכולם, איכותית, ומטעם קופת החולים, שרמת הפיקוח עליו גבוהה מאשר המטפלים הפרטיים. אנחנו נעשה את זה בהדרגה, וזה יהיה רק על ילדים חדשים שקופות החולים לא יתנו החזרים אלא יתנו את השירות בעצמם. בשלב השני, זה לא יכלול ילדים על הרצף האוטיסטי או סומטי, ולאחר מכן זה יחול גם על ילדים שנמצאים על הרצף ורק ילדים חדשים".
עוד אמר ברק כי: "הוספנו גם מבחני תמיכה ושאר תמריצים שונים לגיבוי כלכלי בכלל האיזורים בארץ והמורכבויות והמקצועות הרלוונטיים. עולם של החזרים הוא לא שוויוני, קופות החולים הרבה פעמים מצליחה להתנער מחובתם לספק שירות זמין ואיכותי למבוטח ואנחנו פותחים פה פערים גדולים בין האוכלוסיות שיכולות להרשות לעצמם ואלו שלא וגם מי שכן יכול להרשות לעצמו אנחנו רוצים שיקבל זאת מסל הבריאות- קופות החולים, מעונות יום שיקומיים, מכונים להתפתחות הילד, מסגרות חינוך מיוחד של משרד החינוך".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה, הוסיפה: "אנחנו רוצים להגדיל את הזמינות לכל מי שנדרש תוך שמירה על האיכות. יש כאן מהלך שרואה את הילדים ואנחנו מקפידים על כך שזה לא ייפגע ברצף הטיפולי. האיכות כרגע שמקבלים מטפל בהחזר, העבודה יכולה להיות מקצועית, אבל אנחנו רואים ערך מאוד גדול בראייה הוליסטית ובשיח עם הגורמים השונים במרכזי התפתחות הילד דרך קופות החולים ונפקח עליהן שיהיו לשביעות רצוננו. אנחנו רוצים להשקיע יותר משאבים ולעודד את הקופות לקחת אחריות על המבוטחים שלהם. אנחנו נכניס גם לטיפות החלב אבחון מוקדם יותר לילדים הזקוקים לשירותי התפתחות הילד".
שר הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו, הגיב: "תחום התפתחות הילד והשיקום מציב בפנינו אתגרים מורכבים, שחלקם נבנים לאורך שנים - החל ממחסור בכוח אדם, דרך זמני המתנה ממושכים, ועד תלות גבוהה במנגנוני החזרים שמובילים לאי שוויון בשירות. הרפורמה בתחום היא תוצאה של עבודת עומק שבחנה את שורשי הבעיה ונועדה לייצר שינוי שיטתי ומתמשך. המשמעות של המהלך ברורה: הגדלה הדרגתית של שירותים הניתנים במסגרת ציבורית, תוך שיפור איכות הטיפול והרחבת הגישה גם בפריפריה".
עוד הוסיף שר הבריאות: "צעד זה נועד להבטיח טיפול מקצועי, מתועדף ונגיש - לא על פי יכולת תשלום, אלא לפי צורך רפואי. המחויבות שלנו היא להבטיח שילדי ישראל, ללא יוצא מן הכלל, יוכלו לממש את זכאותם לקבל טיפול איכותי וראוי. הרפורמה הזו, שנבנתה עם שותפים רבים, לא תפתור הכול ביום אחד - אבל היא מהווה תשתית למערכת שירותים ציבורית יציבה ואיתנה לשנים הבאות".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "הרחבת שירותי התפתחות הילד ושיקום הקהילה היא אחד היעדים המרכזיים של המערכת, במיוחד בעת הזו, כאשר משפחות רבות זקוקות למענים זמינים ואיכותיים. תוכנית זו היא חלק ממהלך נרחב שמוביל משרד הבריאות של חיזוק מערכת הבריאות הציבורית בכלל השירותים לטובת מענה לכלל תושבי מדינת ישראל בשגרה ובחירום. צעדים אלו נעשים מראיה כוללת של מערכת הבריאות, של צרכי המטפלים והמטופלים".
מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, ד"ר נעמה יושע-אורפז: "משרד הבריאות רואה את החשיבות הגדולה של מערך התפתחות הילד והשירות המשמעותי הניתן לילדים ומשפחותיהם. המהלכים הכוללים את הסכם השכר למקצועות הבריאות, דרישת ניסיון עבודה במגזר הציבורי טרם מתן טיפול בהחזר, הסטה הדרגתית של שירותים בהחזר לשירות במערך הציבורי והגדלת תקציב מבחן התמיכה מטרתם להגדיל את היקף כוח האדם המקצועי במגזר הציבורי, צמצום זמני ההמתנה והגברת השוויוניות בנגישות לטיפול. חיזוק השירות הציבורי ייטיב הן עם אנשי המקצוע והן עם הילדים ומשפחותיהם".