נער כבן 15, ממוצא אתיופי, ניתק את כבל המצלמה בתא המאסר שבו שהה, הועמד לדין משמעתי בשב"ס - ונשלח כעונש ל-3 ימי בידוד קשים מנשוא לצד תשלום פיצוי וקנס. למרות שריצה את עונשו - במשטרה לא הסתפקו והחליטו להגיש נגדו כתב אישום - בניגוד להנחיות הפנימיות של שב"ס. ההתעקשות במשטרה שמעלה חשד לאכיפה בררנית - והשאלה הקשה: מדוע היו כלכך להוטים להגיש כתב אישום?
הסנגוריה הציבורית הגישה בשבוע שעבר, באמצעות עו"ד ד"ר אלקנה לייסט, סנגור מחוז תל אביב ועו"ד מולקן אלגרבלי מהסניגוריה הציבורית, בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - בדרישה לזכות את הנער או לחלופין לבטל את כתב האישום. הסנגוריה טוענת לאכיפה בררנית ולהליך שנעשה בניגוד לפקודות שב"ס ולפקודות המשטרה ומנוגד כולו לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
בית המשפט העליון הורה השבוע לפרקליטות לבדוק את הנושא ובעיקר את השאלה האם הגשת כתב האישום נעשתה בניגוד לפקודות, ולהגיש תשובתה עד אמצע מאי.
חשוב להדגיש, מדובר בנער שבעת האירוע היה כבן 15 וריצה עונש מאסר בכלא אופק לנערים. לאחר המעשה, הוא הועמד לדין משמעתי בשב"ס ונגזר עליו לשלם כ-2,000 ש"ח קנס ופיצוי על הנזק שגרם. כמקובל, הכסף לתשלום הקנס והפיצוי נלקח מכספים שהפקידו עבורו בני משפחתו בקנטינה שבכלא ושמיועדים לקיום ולרווחתו. בנוסף הוא נשלח לשלושה ימי בידוד, עונש חמור ומרתיע לכל הדעות, עליו הסכימו גם השופטים.
לאחר יציאתו של הנער מבידוד, נחקר במשטרה ומיד עם שחרורו מהכלא, במקום שיתפנה לשיקום עצמי, מצא עצמו מתמודד שוב עם כתב אישום שהוגש בבית משפט לנוער בנתניה בגין היזק בזדון לרכוש כשעל פי כתב האישום הוא השחית את המצלמה.
אולם באופן תמוה במהלך משפטו התברר כי המצלמה לא הושחתה, וכי הכבל שנותק תוקן במהירות על ידי טכנאי שהחזיר אותו למקומו.
בסנגוריה הציבורית טענו שההחלטה להגיש נגדו כתב אישום נעשתה בניגוד לפקודות שב"ס ומשטרה. בפקודת נציבות שב"ס עבירה של השחתת רכוש בית הסוהר לא מופיעה ברשימת העבירות בגינן ניתן להגיש תלונה במשטרה ובפקודות אגף החקירות והמודיעין במשטרה, בנוהל שהסדיר את תחומי האחריות בין המשטרה והשב"ס לטיפול בעבירות פליליות הנעשות בתוך כתלי בית הסוהר, מפורטת רשימת עבירות המשמעת שהטיפול בהן ייעשה במסגרת בתי הסוהר.
ברשימה זו מופיעה עבירת היזק בזדון לרכוש. הסנגוריה דרשה אם כן לבטל את כתב האישום וטענה כי ההליך הענישתי מול הנער מוצה באופן מלא בהליך המשמעתי שנעשה לו בשב"ס ובעונש הקשה שנגזר עליו.
"די בהפרת ההנחיות האמורה לבדה כדי להביא לביטול האישום. פתיחה בחקירה פלילית בניגוד להנחיות פנימיות היא פגם חמור שמביא גם לאכיפה בררנית ולתחושה של פגיעה מהותית בתחושת הצד וההגינות", טענה הסנגוריה. הטענה נדחתה והנער הורשע בנימוק תמוה של "אינטרס ציבורי". ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, וכעת כאמור, הסוגיה עברה לפתחו של בית המשפט העליון.
ד"ר אלקנה לייסט, הסנגור הציבורי ממחוז תל אביב, ועו"ד מולוקן אלגרבלי שמייצגים את הקטין מסרו: "מדובר בכתב אישום מיותר ומזיק, שהוגש גם בניגוד לשכל הישר וגם ניגוד להנחיות הפנימיות של המשטרה ושל שירות בתי הסוהר. בסופו של דבר הוכח שהקטין רק ניתק את המצלמה מתושבותה לא גרם לה נזק".
"מעבר לכך, גם אם היה נגרם נזק לרכוש אז על פי ההנחיות הפנימיות מקום שהקטין נשפט בדין משמעתי לא היה מקום להעמידו לדין פלילי. הדברים בוודאי נכונים מקום בו העונש בדין המשמעתי היה כבד כמו במקרה הזה. מעבר לפגישה בזכויות של הקטין יש פה גול עצמי של רשויות האכיפה - בזבוז זמן משווע של בית המשפט, של התביעה ושל הסנגוריה".
עוד מסרו: "בנסיבות אלו עומדות לנאשם ההגנות של זוטי דברים והגנה מן הצדק. אנו מקווים שבית המשפט העליון יעמיד הלכה על מכונה ויבהיר שבמקרה הזה לא היה כל טעם בהגשת אישום ומזה הוגש, היה צריך לבטל את האישום".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, המדובר בתיק בו קיימות ראיות מוצקות ומבוססות. שיקול הדעת של התביעה המשטרתית נבחן בפני שתי ערכאות שונות - בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי במחוז מרכז - אשר מצאו לנכון להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.
מדובר בתיק בעניינו של קטין, אשר ראוי שיתברר בין כותלי בית המשפט ולא בתקשורת".