בלי לשים לב, ואחרי שהדף והכחיש את טענות ראשי השב"כ רונן בר ויורם כהן באשר לדרישות נתניהו האישיות והפוליטיות מהם, היום (שלישי) נחשפה בבית המשפט הכוונה של הממשלה להפוך את השב"כ למשטרה חשאית לדיכוי המחאה. או בעברית: להפוך את ישראל דיקטטורה.
במהלך הדיון הדרמטי ביקר עו"ד ציון אמיר בשם הממשלה את בר על כך שלא "טיפל בסרבנות" לפני 7 באוקטובר: "רק עיוור לא יוכל לראות ערב המלחמה את ההתגייסות של קצינים בכירים לשעבר וגם טייסים, שאמרו שם כל אלה לא יבואו, זאת הפסקת התנדבות אומרים לי. זה חלק מתפקידו של ראש השב"כ להיאבק בפגיעה בסדרי ממשל".
נשיא העליון עמית הוכה בהלם: "ראש שב"כ צריך לפעול נגד הטייסים? זה מה שאמרת?".
מעבר לטיעון שחותר תחת עצמו - שהרי לטענת ראש הממשלה יחסי "האי-אמון" התגלעו אחרי 7 באוקטובר, "עוד לפני שקטארגייט בא לעולם" וכי פיטורי בר מראש אינם משיקולים פוליטיים, אלא תוצר של אותו "היעדר יחסי אמון" - התברר סופית ורשמית כיצד רואה הממשלה את תפקידו של הארגון שאמור לבצר ולשמור על הדמוקרטיה מפני אויבים מבחוץ ומבפנים.
עבור ראש הממשלה, אותם אויבים הם ראשי שב"כ לשעבר, רמטכ"לים, אלופים ולמעשה רוב מוחץ של הצמרת הביטחונית הישראלית שהתנגדה והתריעה גם לפני 7 באוקטובר על כך שמהלכיו הפוליטיים מחלישים את החברה הישראלית.
על יצחק עמית מוטלת האחריות לצאת מההלם ולהכיר במציאות שרוב הציבור כבר הכיר בה מזמן. הדיון על פיטורי ראש השב"כ אינם דיון על מנהלה ותהליך אלא על מה שמפריד בין ישראל להונגריה או רוסיה. שופטי העליון, שעד כה נקטו בגישה פסיבית וטכנית כלפיי מהלכי ההפיכה המשטרית של נתניהו, צריכים להבין את גודל השעה ומי עומד מולם.
עכשיו, כשהכול באור ולא בצל, כבר אין הנחות ולא יהיו תירוצים. הציבור יכול להגן על בג"ץ ברחוב, אבל הוא יצטרך לשמור על עצמו מעצמו.