עורכי דין לזכויות אדם בבריטניה צפויים להגיש היום (שני) תלונה רשמית למשטרת המטרופולין בלונדון נגד עשרה אזרחים ישראלים-בריטים שלחמו בשורות צה"ל ברצועת עזה, בטענה כי ייתכן שביצעו פשעי מלחמה.
התלונה, שאמורה שתוגש ליחידה לחקירת פשעי המלחמה בסקוטלנד יארד, כוללת דו"ח מקיף בן 240 עמודים. בדו"ח נטען כי החשודים, בהם גם קצינים, היו מעורבים במעשי הרג מכוון של אזרחים ועובדי סיוע, ירי צלפים, תקיפות על אזורים אזרחיים, בתי חולים, אתרי מורשת ומקומות דתיים - ואף בעקירה של אזרחים.
מאחורי הדו"ח עומד צוות משפטי בריטי ומספר חוקרים מבית הדין הבינלאומי בהאג, והוא מוגש בשם המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) והמרכז הבריטי לחוק האינטרס הציבורי (PILC). לדברי עורכי הדין, כל אחת מהעבירות המיוחסות עלולה להיחשב לפשע מלחמה או פשע נגד האנושות, לפי החוק הבינלאומי והחוק הבריטי.
מי שעומד בראש היוזמה הוא עו"ד מייקל מנספילד, מהשמות הבולטים בתחום זכויות האדם בממלכה, שייצג בעבר בתיקים מתוקשרים כמו אסון גרנפל ופרשת שישיית ברמינגהאם. "אם אזרח בריטי עובר עבירה, זו חובתנו לפעול", אמר מנספילד. "ייתכן שלא נוכל לעצור מדיניות של ממשלות זרות, אבל נוכל למנוע מעורבות של אזרחינו בפשעים."
הדו"ח נשען על עדויות וראיות שנאספו ממקורות מידע שנגישים לציבור הרחב . אחד העדים, שטוען כי שהה במתקן רפואי בזמן הלחימה, תיאר: "גופות היו פזורות על הקרקע, במיוחד בחצר המרכזית של בית החולים. רבות נקברו בקבר אחים. דחפור דרס גופה והרס חלקים מהמתקן."
עו"ד שון סאמרפילד, שותף להרכבת התיק, הוסיף: "הציבור יזדעזע כשיתברר שיש ראיות מהימנות למעורבות של אזרחים בריטים בזוועות."
החוק בבריטניה מאפשר העמדה לדין של אזרחים שביצעו פשעי מלחמה - גם אם לא התרחשו על אדמת בריטניה, לפי סעיף 51 לחוק הבינלאומי משנת 2001.
ראג'י סוראני, מנהל המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, אמר כי "הממשלה הבריטית לא תוכל לטעון שלא ידעה - אנחנו מגישים את כל הראיות." גם פול הרון, מהמרכז הבריטי לחוק האינטרס הציבורי, הבהיר: "המטרה שלנו היא לוודא שפשעי מלחמה כאלה לא יתרחשו בשמנו."
עשרות משפטנים ואנשי זכויות אדם חתמו על מכתב הקורא לפתוח בחקירה פלילית. שמות החשודים ופרטי הדו"ח לא פורסמו בשלב זה, משיקולים משפטיים.