יו"ר פורום האקלים הישראלי, ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין, קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס בדחיפות דיון חירום בהשתתפות השרים הנוגעים בדבר, כדי להנחות את כל המערכות להיערך בדחיפות נוכח הסכנות האקלימיות הצפויות השנה.
"אנחנו הרמנו דגל אדום בפני ראש הממשלה. הפעם הוא לא יוכל לומר שלא הוזהר מראש", אמר חנין לוואלה, "נדרשת עכשיו הערכות חירום מול סכנת השריפות ומציאות משבר המים והחקלאות השנה". חנין וד"ר נטע גלנור, מנהלת פורום האקלים, שיגרו במוצ"ש מכתב בנושא לראש הממשלה. לדבריו, טרם קיבלו מענה.
בפורום מזהירים כי הקיץ הקרוב עלול להיות קשה מקודמיו: גלי חום קשים, שריפות ענק, קריסת רשת החשמל עקב אי עמידה בעומסי הביקוש, מחסור בפירות וירקות. לדבריו, "הנתונים מלמדים כי משבר האקלים כבר כאן והוא מכה בישראל בעוצמה רבה". נשיא המדינה, שביום חמישי שעבר השתתף בישיבת מועצת הפורום, הזהיר אתמול כי "הקיץ הקרוב עלול להיות קיץ של אסונות טבע עצומים".
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן עדכן את הנשיא ואת המשתתפים על כך שמשרד מבקר המדינה מקיים דוח מעקב שני על התנהלות הממשלה בעניין משבר האקלים בו יבדוק לראשונה גם את התנהלות הרשויות המקומיות. מדובר בפעם השלישית שהמבקר יפרסם דוח בנושא בתוך שש שנים.
חשוב להדגיש, הפעם לא מדובר באיזו תיאוריה אקלימית עתידית ולא באיום באיזה קוטב או בצד השני של כדור הארץ. המשבר כבר נותן את אותותיו ובאופן ברור, כאן ועכשיו. עונת הגשמים 2024/25 מסתיימת כאחת היבשות בהיסטוריה של מדינת ישראל.
באזורים נרחבים בארץ כמו ברמת בגולן בגליל העליון. בשפלה ובנגב מדובר בשנה היבשה ביותר מאז החלו מדידות מזג האוויר בארץ. תנאי האקלים הללו עשויים להביא לעונת שריפות קשה במיוחד בישראל ויובש האוויר והצמחייה בשילוב עם רוחות חזקות בימי שרב עלול להאיץ התפשטות שריפות.
"השירות המטאורולוגי הישראלי צופה שהשבועות הקרובים (החודשים אפריל מאי) יהיו חמים משמעותית ביחס לממוצע הרב שנתי ובסבירות גבוהה גם חודשי הקיץ העיקריים (יוני - אוגוסט)", אמר לוואלה ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי המעביר את הערכותיו ותחזיותיו לכלל משרדי הממשלה כגון משרד החקלאות, האנרגיה ורשות המים לטובת הערכות מוקדמת של המשרדים ומקיים "שולחן עגול" עם גורמי החירום: משטרת ישראל, כבאות והצלה ומד"א.
כלל גורמי החירום עובדים בצמוד לשירות המטאורולוגי ומקבלים החלטות מבצעיות בהתאם לגורמי מזג אוויר ("מודיעין מזג אוויר"). לדבריו: "שינויי האקלים ומחריפים והמגמות הנצפות והחזויות בעולם ובארץ מציבים את צפויות מזג האוויר הקיצוניות כאיום אזרחי וכך יש להתייחס אליהם".
"השירות המטאורולוגי עושה את העבודה כמו שצריך, נותן תחזיות וממפה את הסכנות ושם את הדברים כהויתם על השולחן, אבל ההתייחסות של השרים ושאר מקבלי ההחלטות היא בדיחה והם לא עושים עם זה כמעט שום דבר" אומר פרופ' יואב יאיר, ראש חטיבת ניהול סיכוני אקלים באוניברסיטת רייכמן, "תמונת המצב לא טובה בכלל".
הוא ציין שבישראל יתייחסו לנושא רק אחרי שיקרה אסון: "מבקר המדינה למעשה כבר הצביע על הפערים, פעמיים. כך גם פורום האקלים והנשיא. כלומר ידוע מה צריך לעשות וזה לא סוד. מדינות מתוקנות שיש להן מנהלים עם ראש על הכתפיים ואחריות ציבורית היו עושות את מה שהן צריכות לעשות. מחר. כך גם היה צריך להיות בישראל, אולי על אחת כמה וכמה בישראל שכל האזור שלה הוא הוט ספוט לעניין הזה, נקודה חמה, תרתי משמע. כבר מרגישים את זה. התחממנו יותר מהר משאר העולם, המשקעים הולכים ופוחתים בצורה חדה, פתאום הופיעו בים התיכון הוריקנים. הכול מצביע על זה. אבל אולי למי שעובר ממרחב ממוזג למרחב ממוזג זה איכשהו לא ברור אבל הגידולים החקלאיים, בעלי החיים וכל מי שצריך לעבוד בחוץ מרגישים את זה, בהחלט".
החטיבה של פרופ' יואב יאיר ברייכמן מכשירה את דור העתיד של מי שייעצו להיערכות הרשויות בעשורים הבאים של המאה ה-21 שגם להערכתו יאופיינו בשינויי אקלים עולמי ובתמורות קיצוניות במזג האוויר וצפויים לזעזע את אמות הסיפים של החברה האנושית והכלכלה.
"ישראל, המצויה באזור שנחשב פגיע במיוחד לשינוי אקלים, צפויה להתמודד עם תמורות אלו במהירות ובעוצמה רבה בעתיד הקרוב, בפרט בערים הגדולות ובמישור החוף", הוא מסביר, "הערכות לקראת ההשלכות של שינוי אקלים מחייבת את המגזר הציבורי כולל רשויות מקומיות והמגזר הפרטי להיערכות רבתי, הקצאת משאבים, ניהול סיכונים, וחשיבה רב-ממדית. בתוך כך, על מוסדות ציבור ופיננסיים וחברות טכנולוגיה לקחת בחשבון את התלות ההדדית בין גורמים שונים המשפיעים על חיי התושבים - מים, מזון, אנרגיה, תשתיות חיוניות, תחבורה וביטחון לאומי".
במסגרת החטיבה החדשנית שהוא עומד בראשה לומדים הסטודנטים על האופן בו נערכים לסיכוני אקלים ואסונות, וכיצד ניתן לצמצם את הפגיעה הצפויה במערכות תומכות החיים במדינה ורוכשים כלים ניהוליים מעשיים לתכנון אסטרטגי הערוך להתמודדות עם השינויים הצפויים. התחזית של פרופ' יואב יאיר עוד טרם הדו"ח השלישי של מבקר המדינה -קודרת.
"רוב משרדי הממשלה לא מוכנים לשינוי האקלים שמתרחש לנגד עינינו, אין הערכות ממשלתית מסודרת, מדינת ישראל בפיגור עצום בהכנות שהיא צריכה לעשות בתשתיות, במערכת הבריאות, בחקלאות ובטחון המזון. חוץ ממשרד הבטחון אין משרד ממשלתי אחד שיש לו עבודת מטה מסודרת לניתוח המשמעויות וההיערכות לקראתן. אנחנו נערכים מאוחר מדי ולאט מדי. אני יכול להבין את הסיבות, כשאתה במלחמה אז יש דברים הרבה יותר דחופים. זו בעיה, כי אני לא מדבר על 2050, אלא על השנה. כולם צריכים להיערך לזה שהולך להיות פה חם ויבש עם הרבה אירועים קיצוניים בכל האספקטים שאנחנו מכירים, התדירות שלהם תעלה והחומרה שלהם תגבר".
טפסר משנה ד"ר אבי בן זקן, מ"מ ראש אגף מבצעים בכבאות והצלה, שהדוקטורט שלו מאוניברסיטת חיפה הוא בנושא שריפות יער בישראל ובעולם, הוביל בינואר השנה את משלחת המומחים שיצאה מישראל ללוס אנג'לס בעקבות שריפות הענק שפקדו את העיר וסביבתה.
הוא אמר לוואלה: "התחזיות המקומיות כמו גם הגלובליות מראות שאנחנו באמת הולכים ומתחממים ובהתאם לכך נציב כבאות והצלה שם בראש סדר העדיפויות את כל הקשור לשינויי האקלים מתוך הבנה שאירועים אלה ישפיעו על המדינה בכל ההיבטים".
"מזג אוויר זה לא משהו שמכיר בטריטוריה, אין לו גבולות. אנחנו מבינים שאנחנו תחת איום גובר, זה לא עניין של אם אלא של מתי ואנחנו נערכים במישור המניעתי, ההסברתי והמבצעי", מנסה בן זקן להרגיע, "אנחנו עושים עבודות מאד מתקדמות עם הרשויות המקומיות, הרשויות בכלל, עם קק"ל ועם רט"ג כדי להכין את המרחב האזרחי לתרחישים של שריפות יער".
הוא הוסיף כי: "ממשלת ישראל הקצתה לזה לפני כמה שנים 65 מיליון שקלים בין היתר ליצירת קווי חיץ וכל מה שקשור בממשק בין האורבני ליער. דברים שבעבר רט"ג לא היו מעזים לעשות בשל שמירת הטבע, קורים היום בשגרה. היער הוא לא האויב שלנו. אנחנו גם לא רוצים שאנשים יימנעו מלצאת ליערות לבלות. אנחנו רוצים לאפשר לאנשים לעשות קמפינג, או סתם לבלות בחיק הטבע עם המשפחה. לא לכל בן אדם יש חצר ליד הבית לפתוח את המנגל ולעשות על אש. אנחנו רוצים לראות את תנועות הנוער בפארקים, שייכנסו ליערות, יטיילו וייהנו מנופי הארץ. אנחנו רוצים לאפשר את זה ובשביל זה צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ובטוחה, בימים שאפשר ומותר ולא בימים של תנאי קיצון".
הוא ציין כי: "עשינו עבודה גדולה ואנחנו ממשיכים להתכונן כל הזמן לא רק בתחומי ההסברה והמניעה אלא גם בהכנות למענה המבצעי אם וכאשר נזדקק: מבחינת התגובה האג"מית, עשינו קפיצת מדרגה מאד גדולה, הקמנו 156 כתות כוננות ברחבי הארץ שמאפשרות לנו להגיע לפחות מ-10 דקות מהזנקה לפעולה, בנוסף לתקציב שהיה לנו להצטיידות השר לביטחון לאומי גייס לנו עוד 50 מיליון תקציב מלחמה, שינינו תפיסה ובנוסף לרכבים הגדולים רכשנו 50 רכבי "חץ", טנדרים בעלי עבירות גבוהה שיכולים להגיע במהירות כמעט לכל מקום, בנוסף הצטיידנו גם ב-30 כבאיות גדולות וחדישות מדגם "סער". בטייסת "אלעד", שת"פ של משטרת ישראל, כב"ה וחברת אלביט יש לנו 14 מטוסי כיבוי ויש עוד 6 מסוקים של משטרת ישראל שמסייעים בשריפות כשצריך".