ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (ראשון) לבג"ץ כי התערבות ביהמ"ש בפיטורי רונן בר תפגע בביטחון המדינה.
הדברים נאמרו במסגרת תגובתו בנוגע לעתירות נגד הדחת ראש השב"כ, כאשר לטענת הממשלה כל עיכוב של אפילו יום אחד בהדחתו של רונן בר עלול להביא לאסון כבד. התגובה הוגשה לבג"ץ על-ידי עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר, המייצגים את הממשלה בעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, מול עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה התומכת בעותרים.
"עתירות אלה אינן אלא, ניסיון להפקיע מידי ממשלת ישראל - ובהתאמה מידי הציבור שבחר בה - את סמכותה וחובתה היסודית ביותר לבטחון מדינת ישראל ואזרחיה. לא מינהל תקין מבקשות העותרות, אלא היפוך סדרי שלטון, אשר במסגרתו תיטול הרשות השופטת את מוסרות השלטון מידי הרשות המבצעת - ובניגוד להוראת חוק שירות הביטחון הכללי המכפיף את שב"כ למרות הממשלה, יעבירה אל הרשות השופטת. כל זאת, לא מתוך עילות משפטיות מבוררות, אלא מתוך יריבות פוליטית וניסיון להשפיע על הכרעות שלטוניות בידי גורמים שלא נבחרו לכך", נכתב בתשובת נתניהו והממשלה.
הדיון בעתירה יתקיים ביום שלישי הקרוב בפני הרכב סניוריטי של שופטי העליון: הנשיא יצחק עמית, המשנה המיועד נעם סולברג, והנשיאה לעתיד דפנה ברק ארז. הדיון ישודר בשידור חי לאור בקשת 'וואלה' ושאר כלי התקשורת.
"בדרכם אל מטרתם עושים העותרים את בית המשפט מליאת ממשלה חלופית"
עוד נכתב בתגובה: "בדרכם אל מטרתם עושים העותרים את בית המשפט הנכבד משום מליאת ממשלה חלופית, בפניה טוענים הם ליכולותיו וליתרונותיו של ראש השב"כ המכהן ולחשיבות של המשך כהונתו בתפקידו. כל זאת, בהעדרו של ר' השב"כ, אשר מטעמיו הוא בחר שלא לעתור לבית-משפט נכבד זה, כפי שבחר לא להגיע אל ישיבת הממשלה אליה זומן כדי להגיב להצעת ההחלטה להעבירו מתפקידו".
לטענת נתניהו, העתירות ומכתבו של רונן בר מתייחסים לכך שהסמכות שייכת לבית המשפט ולא לממשלה - ולכן מהווים "היפוך משטרי מוחלט". "בממשלה סבורים כי בית המשפט הנכבד איננו הפורום להכריע מי יעמוד בראש שירות הבטחון הכללי. אין לו את הסמכות לכך, אין לו את הכלים לכך ואין לו את האחריות הנובעת מהכרעות אלו, המצויות כולן בידי הציבור באמצעות נבחריו".
"בית המשפט ימצא עצמו מבצע מהפכה במבנה השלטוני בישראל שאין לה אח ורע באף דמוקרטיה בעולם"
נתניהו ובאי כוחו הדגישו עוד: "אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, הרי שנקבל כח ביון מזוין "עצמאי", ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה. נקבל רשות מבצעת שמוטלת עליה האחריות לביטחון המדינה ותושביה אך מבלי שיש לה שליטה ואמון בגוף ביטחוני-ביצועי ראשון במעלה. כל זאת, בניגוד למושכלות היסוד הראשוניים ביותר בתורת הפרדת הרשויות, בניגוד מוחלט למקובל בכל הדמוקרטיות המערביות ובניגוד מוחלט לחוק בישראל.
אזרחי ישראל ימצאו עצמם ללא כתובת אחת ברורה שיוכלו לתבוע ממנה אחריות לביטחונם בעיצומה של מלחמה מהקשות והמורכבות שידעה ישראל".
בהמשך תגובת נתניהו והממשלה, הוזהרו השופטים כי "בית המשפט ימצא עצמו מבצע מהפכה במבנה השלטוני בישראל שאין לה אח ורע באף דמוקרטיה בעולם, והציבור בישראל ימצא עצמו קירח מכאן ומכאן. בית משפט אשר יפקיע אחריות זו מהממשלה לא יוכל לתת מענה חלופי (מעבר לחוסר סמכותו בעניין) בהיעדר כלים מתאימים".
נתניהו הוסיף והזהיר: "עמדת היועצת לפיה אין דחיפות בפתרון הכשל התפקודי שתיארה הממשלה בהחלטתה, וכי ניתן לשקול הליכים בירוקרטיים שיימשכו חודשים, מנותקת ממציאות המלחמה שבה שרויה ישראל. כל יום של עיכוב עלול להסתיים באסון כבד. התערבות שיפוטית בנושא ביטחוני בלתי שפיט שכזה תהווה חוסר אחריות לאומי ועלולה לעלות בחיי אדם".
התנועה לאיכות השלטון, העותרת נג ד פיטורי רונן בר, הגיבה לטענות הממשלה בעניין הדחתו: "תשובת הממשלה בתגובתה לבג"ץ חושפת את הסכנה האמיתית לביטחון המדינה - ניסיון להפוך את גופי הביטחון והאכיפה לכלי-שרת פוליטי. הטענה כי המשך כהונתו של רונן בר מהווה "פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה" היא משוללת כל יסוד והיפוך מוחלט של המציאות. הפגיעה האמיתית בביטחון מתרחשת כאשר ראש ממשלה הנמצא בניגוד עניינים חמור בשל חקירות פליליות נגד מקורביו, מדיח את ראש שב"כ בהליך חפוז ופגום.
טענת הממשלה כי מדובר ב"כוח ביון מזוין עצמאי" מסלפת במכוון את המציאות - שב"כ פועל תחת פיקוח ממשלתי ומשרת את מדיניות הממשלה, אך אינו משרת את האינטרסים האישיים של העומד בראשה. נמשיך לדרוש מבג"ץ להתערב ולהגן על הממלכתיות, על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי, אל מול הניסיונות המסוכנים לפגוע בעצמאותם של שומרי הסף".