ראש שב"כ רונן בר הטיל היום פצצה במכתב ששיגר לבג"ץ, בעניין העתירות למניעת פיטורו. הדברים עולים בקנה אחד עם חשיפת וואלה, שלפיה לא היתה בידי נתניהו חוות דעת של שב"כ, התומכת בביטול או בדחייה של הדיונים במשפטו, למרות התדרוכים לכתבים בכלי התקשורת. מכתבו של בר, בצירוף חוות הדעת של היועמ"שית, שקבעה שהפיטורים נגועים בניגוד עניינים חמור, עוררו מנגד תגובה נזעמת של הליכוד ושל לשכת ראש הממשלה, שהאשימה את בר בכך שהוא "נאחז בקרנות המזבח".
במסגרת הסערה בעקבות מכתביהם של בר והיועמ"שית הודיעה מפלגת הדמוקרטים שתדרוש מבג"ץ בעתירה להוציא את נתניהו לנבצרות לאלתר.
"לאור מכתבו החריף של ראש השב"כ, המתאר מסכת של לחצים מצד ראש הממשלה, לרבות ניסיונות לשבש את משפטו ודרישתו להפעלת סמכויות שירות הביטחון הכללי נגד אזרחי ישראל - אי אפשר יותר שלא לקבוע באופן חד משמעי שנתניהו אינו כשיר ועליו לצאת לנבצרות", נאמר בתגובה. "ראש ממשלה שמנסה ליצור לעצמו משטרה חשאית שתפר את זכויות האזרח לצרכים פוליטיים ואישיים - אינו כשיר לכהן בתפקידו, ומהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה ולשלטון החוק".
עותרת נוספת, התנועה לאיכות השלטון, כתבה: "מכתבו החריף של ראש השב"כ, שהוגש היום לבג"ץ, מאשש את החששות העמוקים שלנו. המכתב חושף כיצד ראש ממשלה הנמצא בניגוד עניינים חמור מנסה להשתלט על מערכות אכיפת החוק והביטחון כדי להפוך אותן לכלי שרת שישרת את האינטרסים האישיים שלו וימנע חקירות של מקורביו". היא כינתה את הדרישה לכאורה של נתניהו מבר "שבר חוקתי של ממש".
יו"ר מפלגת הדמוקרטים כתב תגובה משלו שבה אמר: "מכתבו של ראש השב"כ מהיום מאשש את הטירוף ואובדן העשתונות. כל מפגין הוא מטרה, כל מפגינה היא יעד. ראש השב"כ חשף היום שראש הממשלה לא מהסס לשבש הליכי חקירה ומשפט".
מנגד הגיב שר התקשורת שלמה קרעי: "היועמ"שית ורונן בר לא מגנים על הדמוקרטיה - הם חותרים תחתיה. הגיע הזמן להבהיר: השב"כ הוא לא מדינה בתוך מדינה, והיועצת המשפטית היא לא ראש הממשלה בפועל".
בתגובת לשכת ראש הממשלה נאמר על מכתבו של בר: "הודעה זו רצופה בשקרים, כגון הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל - דבר שמעולם לא היה".
הלשכה הסבירה: "ראש הממשלה שוחח עם ראש השב"כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה. ואכן, גורמי המקצוע בשב"כ קבעו שיש לקיים את הדיונים במרחב המוגן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ולא במקום אחר. וכך אכן מתקיימים הדיונים".
גם דוברות הליכוד מיהרה להגיב ומסרה: "מדובר בהמשך מסע הציד והרדיפה ארוך השנים נגד ראה"מ ואנשיו באמצעות פרשות מומצאות. בדיוק ביום שבו ראש השב"כ שוב דחה את העברת תחקיר 7 באוקטובר - הודיעה היועמ"ש על פתיחת חקירה בפרשת 'פייק קטאר'. לא במקרה".
במכתב של בר הוא מפרט: "ראש שב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה, אך הוא אינו 'משרת אמון', או 'נאמן אישי' של ראש הממשלה". הוא הוסיף: "במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה באופן חוזר ונשנה לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה, כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפט הפלילי. ואולם, כותב בר: "הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה". מהלך דברים זה, אומר בר בהמשך, הוא שהוביל לפיטוריו. בר רומז גם במכתבו שראש הממשלה ציפה ממנו לפעול נגד פעילי המחאה.
במקביל הגישה היועמ"שית לבג"ץ חוות דעת משלה, שבה היא קובעת: "לאור העובדה שהחקירות (של ראש הממשלה) מנוהלות על ידי צוות משותף של המשטרה והשירות, וכי החלטות עקרוניות הובאו ומובאות לאישור ראש השירות כאמור, מתקיימת בנסיבות העניין אמת המידה שנקבעה בפסיקה של חשש ממשי לניגוד עניינים של ראש הממשלה במעורבותו ופעולתו להפסקת כהונתו של ראש השירות המכהן".
ביום שלישי עתיד בג"ץ לדון בעתירות נגד הדחתו של בר, בהרכב סיניוריטי של שלושה שופטים, דיון שיועבר בשידור חי. ביום ראשון אמור עורך הדין עמית חדד להשיב ללשכת עורכי הדין האם אין ניגוד עניינים בכך שהוא מייצג גם את יונתן אוריך, וגם את נתניהו.