כאילו אין מלחמה מחודשת בעזה, כאילו אין 59 חטופים שנמקים בשבי חמאס ואזעקות צבע אדום חזרו לעוטף, כאילו המדינה לא בסחרור ממשחקי ראש שב"כ והיועמ"שית וכאילו מקורביו לא נכנסים ויוצאים מחדרי המעצר והחקירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו יבלה את סוף השבוע הקרוב בחופשה משפחתית על גדות נהר הדנובה.
את הפרוטוקול הוא סיים כבר אתמול: משמר כבוד נשיאותי, פגישה וארוחת ערב עם ראש הממשלה ויקטור אורבן, שהעניק לו את ההישג המדיני שמצדיק את ביקורו, הודעת הפרישה של הונגריה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. היום, כמיטב המסורת, יתמלא באיזשהו לו"ז סמלי, תירוץ לנופף בו לשופרות ולמעריצים ויכסה על הסופ"ש המפנק והיוקרתי בסויטה פסטורלית שמשקיפה על בודפשט הציורית.
בדיוק חודשיים חלפו מסוף השבוע האחרון של נתניהו מעבר לים, שהאריך את הביקור הראשון שלו בבית הלבן של טראמפ 2.0 בארבעה ימים נוספים, בזמן שבארץ אומה שלמה היטלטלה מהתמונות קשות של אלי שרעבי והחטופים השבים. הלהיטות של הנשיא טראמפ להצלת כל החטופים ולבניית ריביירה בעזה כבר נזנחה מאז לטובת ניסיונות תיווך מלחמת רוסיה-אוקראינה, הסכם עם איראן, מתקפות על החותים ומלחמות מכסים, אבל רשמי הביקור ההוא בוושינגטון מכים עדיין בחוזקה בכאוס הפוליטי הישראלי. משבוע לשבוע, נתניהו מחריף את מלחמתו ב"דיפ סטייט" המקומי, "כמו שטראמפ עשה באמריקה", הוא שב ומסמן את מקור ההשראה ואת היעד הסופי: טיהור פוליטי של מוסדות השלטון ובניית משטר נאמנות אישי.
מפיטורי ראש שב"כ והדחת היועמשית דרך חידוש המהפכה המשפטית ועד הקומבינות הקואליציוניות והתקציב החזירי, נתניהו שאב מטראמפ כוחות להמשך המסע לביצור שלטונו ולחידוש המתקפה על הדמוקרטיה הישראלית. ההפגזה הארטילרית הגיעה השבוע לשיא: בין הפארסה של מינויו של אלי שרביט לראש שב"כ לדהירה המבוהלת מדוכן העדים לעדות בפרשת קטארגייט ועד לסרטוני התעמולה הקונספירטיביים ההזויים, שמעידים עשרות מונים איך נראה ראש ממשלה שאיבד את כל האיזונים והבלמים. האמירה הבלתי נתפסת שמקורביו מוחזקים כ"בני ערובה" בידי השב"כ והמשטרה, בעוד החטופים האמיתיים מופקרים במנהרות חמאס בעזה, חשפה את עוצמת הסחרור שמנתק אותו מהמציאות שהוא אחראי לה.
כמו מהפגישות עם טראמפ ואלון מאסק בוושינגטון, נתניהו צפוי לחזור מחוזק בכוחות והשראה גם מהסופ"ש בבודפשט של אורבן, מי שנחשב לטראמפ שהקדים את טראמפ, מייסד מועדון "שליטי הברזל" הפופוליסטיים והלאומניים ואבי המודל של "דמוקרטיה לא ליברלית" שמבססת גם בישראל סניף מקומי. כמו נתניהו, גם אורבן עשה קאמבק מכהונה ראשונה קצרה למוד ניסיון וחדור מטרה: להישאר בשלטון לתמיד. ב-15 השנים האחרונות הוא החליש את עצמאות מערכת המשפט והשתלט על התקשורת, חיסל את יריביו ונאבק עד חורמה בארגוני חברה אזרחית, שינה את שיטת הבחירות וריכז בידיו סמכויות חסרות תקדים, ושחק בהדרגה את הדמוקרטיה ההונגרית והפך אותה לאוטוקרטיה. נתניהו, שמטפח את הברית עם אורבן כבר שנים, בבחינת ראה ולמד, נחשב למי שמיישם כיום את השיטות שלו אחד לאחד בבליץ החקיקה של המהפכה המשטרית.
אחד מתחומי ההצטיינות של אורבן קוסם לנתניהו במיוחד: חיסול חופש העיתונות והתקשורת החופשית. בסדרת מהלכים חקיקתיים ומינהלתיים הוא השתלט על השידור הציבורי ההונגרי, פיטר יותר מ1600 עובדים לטובת שופרות נאמנים לממשלה והעביר את הבעלות על רוב כלי התקשורת במדינה לידי מקורביו תוך הפעלת לחץ כלכלי וחרמות פרסום על אלה של מתנגדיו. או בקיצור: הפנטזיה של נתניהו ושלמה קרעי. כבר בתחילת השבוע, בישיבת הממשלה, ראש הממשלה נתן לשר התקשורת אור ירוק לקידום "הרפורמה" התקשורתית ולהקמת ועדה מיוחדת שתעקוף את ההתנגדות של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לסגירת תאגיד השידור הציבורי. "למה צריך לממן את זה?", נתניהו רגז, והעלה שוב מן האוב את הקמפיין לסגירת גלי צה"ל: "למה צריך תחנה צבאית?". אם לאורבן יהיו תשובות, או עצות מועילות, נתניהו כנראה ישוב מבודפשט נחוש עוד יותר להכניע ולהכריע את הזירה התקשורתית.
אורבן סייע לנתניהו לשבור סדק ראשון במעגל צוי המעצר של ה-ICC באירופה, והוא מקווה לפרוץ באמצעותו נחיתה ביעדים נוספים. אבל עוד קודם, מסתמן שמטוס כנף ציון עשוי לנחות שוב בוושינגטון. במהלך הפגישה עם אורבן, נתניהו עשה שיחת ועידה משולשת עם הבית הלבן, שבמהלכה הוא קיבל את ההזמנה לביקור הבא, כבר בשבועות הקרובים לכאורה. החברות במועדון שליטי הברזל מסדרת לו גיחות תקופתיות מפנקות ומנותקות בקרבת המנהיגים הכי כוחניים וסמכותניים בעולם החופשי, שמתדלקים את המאמץ שלו להחליש את הדמוקרטיה הישראלית בכוחות והשראה.