בימים אלו, בהם הפגנות חסרות תקדים נגד חמאס מתקיימות בעיקר בצפון רצועת עזה, נשמעים יותר ויותר קולות עזתיים שמתנגדים לשלטונו של ארגון הטרור בחייהם. ביום שלישי האחרון, סמוך לחורבות העיר עזה, התיישב מוא'מן א-נאטור, עורך דין ויועץ משפטי תושב העיר, לשיחה עם כתבים מרחבי העולם. הראיון נערך עבור ארגון Fuente Latina - ארגון עצמאי הפועל מירושלים, מיאמי ומדריד ללא מטרות רווח החל משנת 2012 ומתמקד בחיבור בין ישראל והמזרח התיכון לקהילות דוברות ספרדית ברחבי העולם. מוא'מן ענה על שאלות לגבי ההפגנות נגד שלטון חמאס ובעד סיום המלחמה, וסיפק את נקודת מבטו על מגוון סוגיות בוערות: המצב הכלכלי ברצועה, התקוות ל"יום שאחרי", ושאלת וואלה על פירוק חמאס מנשקו.
מוא'מן סיפר כי בהפגנות נגד חמאס בצפון הרצועה לקחו חלק אלפי עזתים. הוא הדגיש שבין הסיבות שדחפו את המפגינים לצאת לרחובות הם שנה וחצי של מלחמה שמאיימת על חייהם - כשהחשש הוא למות מאש צה"ל או מירי של חמאס באנשים שמנסים להשיג סיוע הומניטארי. לצד זאת, מנה את התסכול המתמשך מ-18 שנות שלטונו של חמאס, שלא שיפר את חייהם. מוא'מן גם ציין כי הודעות הפינוי שהוציא דובר צה"ל בערבית בימים האחרונים גרמו לעזתים רבים לצאת ולהפגין נגד המצב.
מוא'מן הדגיש שהקריאה המרכזית של המפגינים שיצאו לרחובות, וגם של מרבית העזתים, היא לכך שחמאס יוותר על ניהול הרצועה וייצא ממנה. עוד ציין מוא'מן שחמאס מכנה את המפגינים - משת"פים. הוא התייחס לכך שבמשך מספר ימים הייתה ירידה בכמות המשתתפים בהפגנות, עד אפילו אי-קיומן, וזאת מאחר והעזתים חששו מכוח הנשק והאלימות של חמאס. אחת הסיסמאות המרכזיות בהפגנות, הוא הזכיר, היא "רוצים לחיות". בעניין זה, הזכיר גם את המקרה בו חמאס ירה השבוע למוות בעודיי א-רבעי, בן 22 שהשתתף במחאות נגד חמאס, ואת מותו של צעיר נוסף השבוע, שעמד בתור לקניית שק קמח - ושוטר חמאס ירה בו למוות.
בשלב מסוים בראיון, לא היה ניתן לראות את מוא'מן יותר. בגלל המחסור בחשמל ברצועה - לעת ערב הוא מצא את עצמו, לצד מאות אלפי אנשים, ללא תאורה. הוא סיפר שבגלל מחסור בקמח ובדלק - כל המאפיות ברצועה נסגרו השבוע, ומחירו של שק קמח במשקל 25 ק"ג עלה ל-500 שקלים, בשוק השחור. זה גם בגלל שחמאס גונב את הסיוע ההומניטארי ומציף אותו בשוק השחור. מוא'מן סיפר גם כי אפילו לקחת חמור כדח להגיע למקום מסוים, במיוחד לאזור הומניטארי, בכדי להתגונן מתקיפות צה"ל - עולה מאות שקלים, וזאת עוד כשלפני 7 באוקטובר עמד שיעור האבטלה בעזה על 60%.
מוא'מן גינה בתוקף את מעשי הרצח והטבח שביצע חמאס באזרחים ישראלים מכל הגילאים ב-7 באוקטובר. הוא הבהיר שמרבית העזתים לא תומכים בזוועות האלו, והסביר שמראות השמחה של עזתים באותו היום לא שיקפו את רגשותיהם של כל תושבי הרצועה, מאחר וצולמו על ידי גופי תקשורת של חמאס או כאלו המזוהים עם חמאס.
מוא'מן הכיר בכך שישראלים רבים נפגעו, גם נפשית, מאירועי השבת השחורה, והביע תקווה שבעוד דור, שניים או שלושה - נוכל לחיות בשלום. מוא'מן הבהיר שהמלחמה היא סיבה נוספת לחמאס לוותר על ניהול הרצועה, מאחר וישראל רוצה להילחם בחמאס ולא באזרחים. לכן, לדבריו, על חמאס לצאת מהרצועה ולהשאיר את העם העזתי לשאוף לבנות לעצמו חיים טובים יותר. מוא'מן הדגיש כי מטרותיו של חמאס במלחמה אינן הגיוניות, מאחר ולא ניתן באמת למחוק את ישראל. מוא'מן ביטא את תמיכתו
בעסקה כוללת שתביא לשחרור כל החטופים, להפסקת המלחמה וליציאת חמאס מהרצועה - וקרא לאו"ם לראות בחמאס מיליציה, ובכך להביא ליציאתו מהרצועה.
לגבי "היום שאחרי", מוא'מן סבור שבגלל החולשה שמפגינה פת"ח ובגלל חוסר התאמה של בכירים פלסטינים אחרים - ניהול הרצועה יהיה בשותפות של מנהיגים מקומיים, פלסטינים, בסיוע של מדינות ערב - בראשן איחוד האמירויות, סעודיה ומצרים. מוא'מן גם הביע אכזבה מכך שמדינות ערב לא מתערבות יותר בנעשה ברצועה, לא מביאות ליציאתו של חמאס מהרצועה ולא מעורבות בניהול עניינים שונים ברצועה באמצעות תיאום הדברים מול ישראל.
בתשובה לשאלת "וואלה" על דעתו בנוגע לפתרון בסוגיית פירוק חמאס מנשקו, בעוד חמאס מתעקש שסוגייה זו היא קו אדום מבחינתו - השיב מוא'מן: "חמאס צריך להיעלם מהתמונה הפוליטית ברצועה ואין לו ברירה מלעשות זאת. הנשק שנשאר לחמאס זה רק קלצ'ניקובים, רימונים, מרגמות מייצור מקומי ועוד נשק מהתקופה הסובייטית - כאשר הנשק העיקרי שנשאר הוא נשק משטרתי, שצריך להימסר לגורם הבא שימלא את תפקיד המשטרה".
הדברים שאמר מוא'מן מראים ביחד עם ההפגנות הנרחבות, שבינתיים מוגבלות רק לצפון הרצועה, שהרחוב העזתי מאס בשלטון של חמאס ורוצה עתיד טוב יותר ללא הטרור של חמאס. אולם, אפשר להבין מדבריו של מוא'מן שגם החשש מדיכוי בנשק חם מצד חמאס מפחיד את אותם מפגינים - נשק שישראל נלחמת בו כעת באמצעות לחץ צבאי, אבל זה אותו לחץ שגם משפיע לרעה על הדבר הכי יקר שיש לנו ברצועה, 59 החטופים.