טקס ראשון מסוגו - "אות החוסן לילדים ונוער" נערך היום (רביעי) בבית ציוני אמריקה בתל אביב. במהלך הטקס הוענקו פרסים ל־26 ילדים ובני נוער מרחבי הארץ, על גילויי אומץ, רגישות, נתינה ותושייה יוצאת דופן במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
היוזמה התקיימה מטעם עמותת מרכז משאבים, הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית ו-קרן היסוד, ובשיתוף עם משפחת ליבשטיין, לזכרם של אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב, ובנו ניצן ז"ל, שנהרגו שניהם בגבורה ביום השבעה באוקטובר.
בין מקבלי הפרסים ישנם שני ילדים שהפכו לסמלים של חוסן ותקווה: בר דקל חן, בת 8 מקיבוץ ניר עוז, בן קרסו, בן 10 מתל אביב ורג'ואן ספדי, בן 10 ממג'דל שמס. ששוחחו עם וואלה והפיחו הרבה תקווה למען הדור הבא של ישראל. "אני מדבר את הדרך שלי", אמר בן קרסו, ילד, שליח, ולוחם הסברה.
שורד השבי, שגיא דקל חן, הגיע הערב יחד עם רעייתו אביטל ובתו בר לטקס. שגיא ליווה את בתו, שזכתה בציון לשבח. מאחורי הקלעים, שגיא הצטרף לשירה עם מקהלת 'לב אופיר', שנושאת את שמו של אופיר ליבשטיין ז"ל, ממרכז הקליטה של הסוכנות היהודית באיבים.
בעוד בני גילו מתמודדים עם מבחנים בכיתה וחוגים אחר הצהריים, בן קרסו עוסק במשימה מסוג אחר לגמרי - הסברה מול אלפי עוקבים ברשתות החברתיות. מאז פרוץ המלחמה, הוא יצא למסעות הסברה ברחבי הארץ, ובימים אלו הוא ממשיך את מסע ההסברה גם מעבר לים. "זוהי הפעם החמישית שאני מגיע לספר את הסיפור שלנו בחו"ל", סיפר לוואלה. "זו הדרך שלי לדבר - הדרך שלי להרגיש שאני נלחם עבור המדינה שלנו".
זוועות של 7 באוקטובר לא פסחו מעל בן כאשר הוא מצא את עצמו מתמודד עם אובדן של אבא של חבר שלו. "הלכתי להלוויה של אבא של חבר שלי, חנן יבלונקה ז"ל. עמדתי שם וידעתי שאני רוצה להעביר את הסיפור שלנו. להסביר עבור מה אנחנו נלחמים וכמה הדעה צריכה להיות שונה עלינו, עולם הפוך". אמר. "החמאס רוצחים ילדים, קשישים, נכים ופוגעים באוכלוסייה שלהם ואנחנו צריכים לספוג את זה?".
בן סיפר על הדרך שבה הוא מנסה להעביר את המסר: "בהרצאות שאני מעביר ובסרטוני הרשת אני מנסה להעביר את המסר שלי איך זה להיות ילד ישראלי. מנקודת מבט של ילד, מה זה אומר לחגוג יום הולדת שהוא לא במקום שגדלת בו - הבית שלך, וזה עובד".
לצד העצב, הקושי והאומץ הרב, בן מודה שלפעמים זה נלחץ לדבר מול קהל. אך הוא מיד נזכר כי יש לו מטרה אחת - לשנות את השיח על ישראל. "מאז שהתחלתי, אני לא רוצה להפסיק. גם כשזה מרגיש כמו לדבר אל הקיר - אני ממשיך. אני מכניס עובדות, אני מדבר, אני פוגש אנשים ומצליח קצת לשנות את דעתם", סיפר בן.
במהלך אחד המפגשים שיתף כיצד ענה לשאלה של גבר איראני שפגש: "הוא שאל אותי - אם צה"ל מגן על יהודים, למה חמאס לא מגן על פלסטינים? ועניתי לו: חמאס לא מגן על הפלסטינים. הוא לא אנושי. הוא לוקח מהם את הסיוע, משתמש בהם. בניגוד אלינו צה"ל. אמרתי לו איפה ראית פעם צבא שמזהיר אזרחים לפני שהוא פועל? זה מה שצה"ל עושה, הוא שתק הוא לא ידע מה להגיד לי".
בן קרסו לא לבד. דרך "אות חוסן" הוא פגש ילדים נוספים עם חוויות דומות. "פגשתי ילדים מדהימים. כל אחד עם הסיפור שלו. זה עוזר - להרגיש שאתה לא לבד", שיתף בתחושותיו. "לילדים שחווים את המצוקה - אתם חזקים. תשתמשו בקול שלכם, תשתפו, תכתבו, תגיבו. העולם לא רק של המבוגרים".
"קרן אור בלב החושך": בר דקל חן, הילדה מניר עוז שמלמדת את אמא שלה איך להתמודד
ביום שבת, ה־7 באוקטובר 2023, כששמש הסתיו עלתה מעל קיבוץ ניר עוז, חייה של בר דקל חן בת ה־8 השתנו לנצח. אותו היום שבו שהתה שעות ארוכות נעולה בממ"ד, כשמחבלים מסתובבים בבית, הפך לרצף של חודשים ארוכים של התמודדות עם שכול, פחד, אי־ודאות - ובעיקר עם געגוע. אביה, שגיא חן, נחטף לעזה באותו בוקר, ובר - ילדה אחת קטנה - הפכה לסמל של גבורה, רגישות, ואור.
"כשהתגעגעתי, הייתי חושבת רק על הדברים הטובים, לא על הרעים", היא מספרת. "ניסיתי ללמד את אמא שלי את זה, זה לא כל כך עבד", היא אומרת בחיוך. אמה נזכרת: "לקראת העסקה, כשלא ידענו אם אבא ישתחרר, היא אמרה לי: תחשבי על דברים שעושים לך טוב. היא פשוט לימדה אותי איך להחזיק מעמד." בר היא ילדה שממשיכה לחייך גם כשסביבה מתפרק. היא מבקשת להיות בעלים של כלב (אבל אמא עוד לא הסכימה), יוזמת פעילויות לחברים, עוזרת למי שקשה לו - גם אם היא בעצמה לא תמיד חזקה.
"אני מתרגשת ממש לקראת קבלת הפרס", אמרה. "אני חושבת שהגיע לי לקבל את הפרס כי אני דואגת לאחרים". המשיכה בר וסיפרה על העזרה ההדדית שהיא מפיצה: "היתה לי חברה מהכיתה שהיה לה פחד במה והיא נורא רצתה לעלות ואמרתי לה אם היא רוצה שאעלה איתה והיא אמרה לי כן ופשוט עליתי איתה. לי לא היה כזה אומץ, אבל זה היה לה חשוב אז עליתי".
"אני יודעת שעכשיו בגלל מה שקרה לאבא שלי כולם מכירים אותי, אבל אם נדבקים אליי זה פחות נעים", שיתפה בר. "היה לי קשה מאוד בלי אבא, אני שמחה שהוא בבית עוד לא יצא לנו לדבר על איך הוא הרגיש בלעדינו".
יסמין חומסקי, מנהלת בית הילדים בו בר מתחנכת מאז שפונו מניר עוז, מספרת: "בר היא ילדה שנכנסת ללב של כל מי שפוגש אותה". יסמין סיפרה על היוזמות המיוחדות של בר מאז שפונו מביתם: "היא ארגנה 'ספא' לילדים, רכשה נעליים חדשות לנערה מהקיבוץ, שלחה לי סרטון שמבקש להוציא אותי לחופש כי היא העריכה את העבודה שלי. היא קרן אור אמיתית". במכתב ההמלצה כתבו עליה: "בר מתמודדת עם מציאות לא אנושית - ובכל זאת מלמדת את כולם איך לחיות בשמחה. אומץ הלב שלה הוא לא אירוע חד פעמי - אלא שגרה בלתי אפשרית שהיא הופכת לאנושית."
רג'ואן היה במגרש במג'דל שמס, ביום פגיעת הטיל: "חי עם הרסיסים"
ביום שבת שקט במג'דל שמס, 27 ביולי 2024, עמד רג'ואן ספדי בן ה-10, שחקן כדורגל בקבוצה המאגדת את את הכפרים הדרוזיים בצפון, במגרש האהוב עליו. לרגע, שום דבר לא רמז על מה שעומד להתרחש. רגע לאחר מכן, רג'ואן, שהוזהר מראש על ידי אפליקציית פיקוד העורף, הספיק לקרוא לחבריו, לתפוס מחסה, ולהציל את חייו וחלק מחבריו. הטיל פגע במגרש הכדורגל ורסיסים חדרו לגופו - ביד, ברגל, בחזה ובבטן. חלקם, לא ניתן להוציא. "אני חי איתם ועם כל מה שמתלווה לכך", סיפר ספדי לוואלה.
רג'ואן עובר מסע רפואי לא פשוט - לרבות שבוע אשפוז בבית החולים זיו בצפת, ובעיקר שיקום נפשי ארוך שממשיך גם בימים אלה. "איבדתי את הביטחון. קשה לי להישאר לבד", סיפר. הוא משתתף בטקס ההוקרה של אות החוסן לילדים, מה שהודה כי משב לו אושר. "אני מאוד מתרגש להגיע, להיפגש ולראות את כל המשתתפים. שמחתי שבחרו בי - כולנו ביחד, כל ילדי ישראל".
רג'ואן מקבל טיפולים פסיכולוגיים סדירים, והוא לא לבד - גם אחיו הקטן בן ה-5, שנותר לבדו בבית בזמן האירוע, החל לקבל טיפול רגשי. "כולנו נפגענו, אבל אנחנו ממשיכים לחייך למרות הכל", אומרת אימו דועא. "אני אוהב מצלמות, ולשמש דוגמא ואני רק רוצה לחיות בשלום ובביטחון. אני זוכר שאמרתי לאמא כמה ימים לפני פגיעת הטיל שיש לי הרגשה שזה יקרה. לאחר מכן כבר שכבתי בבית החולים".
כעת, רג'ואן בונה את עצמו מחדש - על המגרש, בבית, ובתוך הלב. "אנחנו גאים בו," מסכמת האם, "וכמו שאמר לי - הוא היה פשוט שמח, כשסוף סוף הרגיש שרואים אותו".
אות החוסן: הכרה רשמית בילדים שנולדו אל תוך סערה
אות החוסן הוא יוזמה חדשה, שמבקשת להעניק הכרה לילדים ובני נוער שנשאו בעול לא אנושי בגיל צעיר מדי - והפכו למקור כוח, תקווה ודוגמה עבור הסובבים אותם. האות יוענק לזכרם של ניצן ליבשטיין ז"ל ואביו אופיר ליבשטיין ז"ל - שנפלו בהגנה על קיבוצם ב־7 באוקטובר. "זו הדרך שלנו להמשיך את הרוח של אופיר וניצן - אנשים שבחרו בתקווה, בעשייה ובאחריות", נכתב בהזמנת האירוע.
יחד עם בן ובר יעמדו בטקס עוד עשרות ילדים ובני נוער שנגעו בלב של כולנו - כל אחד בדרכו. אמנם לא בחזית הלחימה, אבל כן בלחימה מסוג אחר - על התקווה. על האנושיות. על הרוח. ומול כל העצב, האובדן והחושך - הם בוחרים להדליק אור. ואנחנו, לפחות ליום אחד, עוצרים ומריעים להם.
יו"ר הקרן לנפגעי טרור, איילת נחמיאס ורבין אמרה: "השנה וחצי האחרונות לימדו את כולנו הרבה מאוד על אובדן וכאב, ומצד שני - על החוסן הלאומי והאישי האדירים שלנו שמאפשרים לנו לקום מחדש, לרפא ולהתרפא, במשפחה, בקהילה ובחברה כולה". איילת סיפרה על ההתמודדות של הקרן לנפגעי הטרור מאז התחילה המלחמה: "לצערנו, אנחנו פוגשות משפחות וילדים רבים ששילמו מחירים כבדים במהלך המלחמה, אבל זוכי אות החוסן - ממחישים שגם מתוך כאב אדיר - כולנו יכולים לצמוח ולהפיח תקווה".
"ביחד עם הצוות המיוחד של הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית, אנו ניצבות לצד המשפחות לא רק בשעתן הקשה, אלא לאורך זמן עם מעטפת שנועדה להבטיח את התקומה האישית הקהילתית והלאומית", סיכמה ורבין את הדברים.
מייסד ונשיא מרכז משאבים, מולי להד אמר: "כשחשיכה ואימה עטו עלינו ב-7 באוקטובר, הבליחו ניצוצות בחברה הישראלית. לצד מבוגרים שהתגייסו מטבעם של דברים, התגלו תעצומות הנפש שגילו ילדים ובני נוער - והם שמפיחים תקוה בלב כולנו". עוד המשיך וסיפר כי "לילדים אלו עמותת משאבים, שייסדתי לפני 45 שנים בקרית שמונה, מעניקה את 'אות החוסן לילדים ונוער' - שמהווים דוגמה ומופת לחוסן אישי וחברתי. אנו מאמינים שחוסן הינו יכולת שניתן לטפח ולפתח - בכל גיל ובכל מצב. והילדים ובני הנוער שאותם אנו מכבדים, מקבלי אות החוסן, הם עדות חיה ומעוררת השראה לכך".
"הסיפורים האישיים של הילדים ובני הנוער שנבחרו לקבל את 'אות החוסן' הם עדות מעוררת השראה לכוח העצום שטמון בדור הצעיר של מדינת ישראל, בייחוד בימים מאתגרים אלו", אמרה מנכ"לית קרן היסוד, עדנה ויינשטוק-גבאי. "קרן היסוד רואה חשיבות אדירה בתמיכה ביוזמות שמקדמות חוסן, תקווה וסולידריות בחברה הישראלית, ואנו גאים להיות חלק מיוזמה מרגשת זו, המיועדת לבני נוער - ומנציחה את ניצן ואופיר ליבשטיין ז"ל". המשיכה וסיפרה כי ישנם ערכים דומים בין המיזם לבין הארגון שהיא עומדת עומדת בראשו: "מיזם זה מדגיש את הערכים שקרן היסוד דוגלת בהם, של נתינה וערבות הדדית, שמתגלים בחברה הישראלית במיוחד בתקופות קשות".
ורד ליבשטיין, אלמנתו של אופיר ואמו של ניצן אמרה על הטקס המיוחד: "אות החוסן לילדים ולנוער הוא ביטוי למורשת של אופיר ובננו ניצן ז"ל". המשיכה ופירטה את הדברים: "בזכות הדגש על חינוך ומנהיגות, מופת אישי, ובראש ובראשונה - חוסן שנובע מתוך הפרט ועובר אל הכלל, אל הקהילה כולה. התקומה שלנו כחברה וכמדינה מונחת על כתפי הדור הצעיר הזה, שהמעשים שלהם כבר בגיל צעיר מעוררים השראה והערכה".
הזוכים בפרס אות החוסן לשנת 2025 יקבלו את האותות בטקס מרגש בהנחיית כוכבת הילדים אליאנה תדהר, בליווי מופע אמנותי של משתתף הכוכב הבא - דניאל וייס, יליד קיבוץ בארי ששרד את התופת ב-7 באוקטובר, אך איבד שם את הוריו.