יחידת הבקרה המנהלית במנהל העובדים הזרים שופכת אור על תמונת מורכבת וטעונה בענף הסיעוד הרגיש, בו מתקיימים יחסי תלות יומיומיים בין מטופלים סיעודיים למטפליהם הזרים. היחידה חשפה כי מתחילת שנת 2025, בוצעו מאות שימועים בקרב הענף הסיעודי, וחלקם אף הובילו לצעדים משמעותיים, לסנקציות והרחקות.
זה מתחיל בעבירות מצד המעסיקים- משפחות המטופלים. ביחידה מספרים כי 57 מעסיקים סיעודיים, רובם בני משפחה של המטופלים או המטופלים עצמם, זומנו לשימוע בשל אי עמידה בדרישות החוק והנהלים.
העבירות כוללות בין השאר: אי תשלום שכר מלא או במועד, הטרדות מיניות כלפי המטפלים, אלימות פיזית או מילולית, והעסקה פיקטיבית - מקרים בהם העובד רשום כמטפל אך בפועל מבצע תפקידים אחרים או כלל אינו מועסק.
בעקבות השימועים התקבלו 28 החלטות לסנקציות שינסו להוביל שינוי. בין הסנקציות שננקטו נכללות: אזהרות, דרישה לליווי צמוד של לשכה פרטית, ואף הגבלות על האפשרות להעסיק עובדים מגדריים מסוימים - לדוגמה, במקרים בהם עולה דפוס מטריד כלפי נשים או גברים.
במקביל, נראה כי העובדים הזרים על הכוונת, מאחר ו-797 עובדים זרים מרחבי הארץ זומנו לשימועים בגין מגוון עילות, ובהן: התנהגות בלתי הולמת מצד עובדים זרים, אי העסקה במשך תקופה ממושכת, בניגוד להוראות רישיון השהייה, אי כשירות מקצועית או פיזית לתפקיד, אלימות כלפי המטופלים, זיוף מסמכים רפואיים, מקצועיים או אישיים. ב-367 מקרים התקבלו החלטות הכוללות אזהרות, פיקוח מוגבר מצד הלשכות הפרטיות, ואף ביטול אשרת השהייה וגירוש מהארץ.
ליחידה לבקרה התקבלו ברבעון האחרון 72 תלונות מצד מעסיקים ובני משפחותיהם.
התלונות היו: נטישת המטופל - לעיתים ללא התרעה מוקדמת, התנהגות שאינה הולמת את אופי התפקיד, סכסוכים כספיים, צריכת אלכוהול או שימוש בחומרים אסורים אחרים בזמן העבודה. התלונות נבדקו לגופן, וחלקן אף הובילו להפעלת סנקציות, בעוד אחרות נגנזו עקב חוסר ראיות או סתירה בעדויות.
ראש מנהל עובדים זרים, משה נקש, הגיב לממצאים ואמר: "תפקיד רשות האוכלוסין וההגירה הוא לאזן בין זכויות המטופלים הסיעודיים - אנשים פגיעים ותלויים - לבין זכויות המטפלים הזרים שמגיעים לכאן כדי לעבוד בכבוד. אנו מתייחסים במלוא הרצינות לכל תלונה, ובמקרים שבהם עולה צורך ביד קשה - נפעל בהתאם. יחסי מטופל-מטפל הם יחסים עדינים שיש לשמרם על בסיס של אמון, כבוד הדדי וגבולות ברורים".
נכון ל-2025, עובדים בישראל כ-70 אלף מטפלים זרים בענף הסיעוד, רובם ממדינות מזרח אסיה ומזרח אירופה. העובדים משתלבים בבתים פרטיים, מטפלים בקשישים ובאנשים עם מוגבלות, לעיתים לאורך שנים. התלות ההדדית יוצרת מערכת יחסים קרובה, אך גם פגיעה - הדורשת בקרה מתמדת מצד הרשויות.
חברת הכנסת אתי חוה עטיה, יו"ר הוועדה לעובדים זרים: "הנתונים שפורסמו ממחישים את המורכבות והרגישות ביחסי מטופל-מטפל בענף הסיעוד. חשוב להבטיח שמטופלים סיעודיים יקבלו יחס הולם ובטוח, לצד שמירה על זכויות המטפלים. בוועדה לעובדים זרים בראשותי דנו לאחרונה בנושא החשוב הזה, וכעת אני מקדמת הצעות חוק משמעותיות שייתנו מענה לאתגרים בענף".
עוד הוסיפה עטיה: "בפתיחת מושב הקיץ, בכוונתי לקדם את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון סיוע משפטי למטופל סיעודי), שתסייע למטופלים סיעודיים המעסיקים עובד זר ומתמודדים עם תלונות כלפיו. בנוסף, אני פועלת להקמת יחידה חדשה במשרד העבודה אשר תהיה אחראית על זכויות המטופל המעסיק עובד זר, שתשמש כתובת מקצועית למטופלים הזקוקים לסיוע. אני קוראת לרשות האוכלוסין וההגירה להמשיך ולהדק את הפיקוח תוך שקיפות ושיתוף פעולה עם כלל הגורמים המקצועיים".