"טבח שמחת תורה ב-7 באוקטובר נבע מכשלים רבים וחמורים בהגנה על גבולות המדינה. בביקורת פתע שקיימנו בשמונה מוצבים עוד טרם 7.10, חשפנו כשלים ופערים חמורים בהגנה על גבול הצפון" - כך כותב היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדו"ח חמור על כשלי מערכת הביטחון וצה"ל באסון 7 באוקטובר - ולדוח המבקר בעניין השגרה המבצעית בגבול הצפון: "נדרש היה כי הדוח, אשר הומצא עוד לפני 7.10 לרה"מ, ולשר הביטחון ולרמטכ"ל דאז - יהווה תמרור אזהרה בדבר הפערים והכשלים בהגנה על גבולות המדינה".
פערים באיסוף המודיעין, שחיקת רמת המוכנות והדריכות במרחב הגבול
במערכת הביטחון נשאלה רבות במהלך השנה האחרונה השאלה מה היה קורה לו גם חיזבאללה היה מחליט להסתער על העורף הישראלי ב-7.10, והאם צה"ל היה מצליח להדוף את אלפי לוחמי כוח רדואן ולמנוע טבח ביישובים ובמוצבים בצפון.
דוח המבקר הבוחן את השגרה המבצעית בגבול הצפון לפני ה-7.10, מעלה ממצאים מדאיגים מאוד על פעילות פיקוד הצפון. כבר בראשית הדוח הדגיש המבקר כי "אותרו ליקויים ופערים חמורים". ועוד נכתב: "ליקויים אלה נכון שיהוו תמרור אזהרה מהדהד בנושא הגנת גבולות מדינת ישראל, ובפרט בהגנה על הגבול הצפוני בו נערכה ביקורת".
מהדוח עולה כי חיזבאללה הקים ברכס רמים ללא הפרעה מאחז בטווח של כ-30 מ' ממוצב צה"ל, ופעילים רבים מיחידות רדואן היו פרושים דרך קבע בגבול לבנון. עוד עולה מהדוח כי אותרו פערים משמעותיים בין גדוד סדיר למילואים וכי חלק מהסיורים הרכובים התבצעו ללא כלי רכב ממוגנים.
עוד מעלה הדוח כי הפעילות של חיזבאללה במרחב דרום לבנון לפני ה-7.10 שחקה את הסכם 1701 שנחתם אחרי מלחמת לבנון ה-2, ובהתאמה גדל העומס על הכוחות שנעו לאורך הגבול וכך נשחקה הדריכות המבצעית. עלו פערים באיסוף המודיעין, וכמו-כן הוקמו רק חלקים מתוך חומת 'מגן הצפון'. בחלקים גדולים מהגבול היו מתקבלות כעשר התרעות בלילה ולפיכך נשחקה רמת המוכנות והדריכות בבואם של הכוחות לבדוק מה קורה סמוך לגדר, ופעילי חיזבאללה התקרבו באין מפריע לכוחות צה"ל במרחב הגבול.
חלק מכוחות המילואים בגבול לא הוסמכו לירי באמל"ח; מדרג פעולות שאינו מותאם לאיום
עוד עלה בבדיקה כי הלוחמים מכירים את הוראות הפתיחה באש בגזרה, אך ציינו כי בראייתם מדרג הפעולות הנדרשות מהם עד לאפשרות לפתיחה באש אינו מותאם לאיום הנשקף מולם. חלק מהכוחות הסדירים בגבול לא עברו את האימון המתאים, וחלק מכוחות המילואים בגבול לא הוסמכו לירי באמל"ח מסוים ולכן נפגעה יכולתם המבצעית. כן היה חסר חלק מהאמל"ח במוצבים, חלקם של רכבי הסיור היה במצב מיושן ומרובה בתקלות, וכתוצאה מכך מפקדים היו נאלצים לבטל את הסיורים - כפי שאירע גם במועד הביקורת. עוד נמצא כי חלק מהסיורים הרכובים מתבצעים ברכבים לא ממוגנים.
בנוסף הגיש מבקר המדינה מספר המלצות לדרג המדיני, לקבינט ולצה"ל:
לבחון את המשמעויות העולות מאי-עמידת לבנון בהחלטה 1701, נוכח המציאות הביטחונית הקיימת בדרום-לבנון, ולסכם את המדיניות כמענה לבעיה המבצעית הנוצרת בעקבות כך.
על הרמטכ"ל לבחון את המענה המבצעי הנדרש כיום בקו הכחול (גבול ישראל-לבנון) אל מול האיומים והמציאות הביטחונית במרחב הגבול, ובתוך כך את ההלימה ביניהם לבין סדר הכוחות (סד"כ) והאמצעים המבצעיים הקיימים בגבול הצפון. עליו להנחות את ההיערכות הנדרשת, נוכח מגמת התגברות האיומים והסיכונים מאז תחילת שנת 2023.
על אמ"ץ ופצ"ן לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש בקרב כוחות צה"ל הפועלים בגזרת גבול הצפון, ואת אופן יישומן בהתבסס על מקרים ותגובות פרטניים.
עוד הומלץ כי על על זרוע היבשה לפעול להשלמת החוסרים בתחמושת אימונים, ולוודא שהלוחמים מתאמנים בירי כדי להכשירם ולאמנם באופן המיטבי לשימוש באמל"ח שבהם ישתמשו במסגרת הפעילות המבצעית שלהם, ובכלל זה באמל"ח מסוים.
כן הומלץ כי על זרוע יבשה (ז"י) ופצ"ן לוודא שמתקיימות הכשרות באמל"ח מסוים וכל אמל"ח אחר הנדרש לאנשי המילואים, וכי מוקצים האמצעים הנדרשים לכך.
פערים בהיערכות לאירועי חירום
עוד נקבע כי על פצ"ן לוודא כי במוצבים - לרבות בהם משרתים כוחות מילואים - נמצאים האמל"ח הדרושים לביצוע המשימות, כדי לאפשר להם יתרון בקטלניות אל מול האויב בעת אירוע ביטחוני. כמו-כן על פצ"ן בשיתוף ז"י לדאוג לקדם את הקצאתם ושיפור כשירותם של אמצעים, על-מנת לשפר את כושר המיגון של הכוחות.
על פצ"ן לפעול לתיקון הליקויים שעלו בתחום ההגנה והתשתיות במוצבים, בדגש על סוגיית ההגנה, ולוודא את יישום ההנחיות בהתאם לתיקי הגנת המוצב ועקד הגנת המחנות. עוד נבדקה היערכות לאירועי חירום בצפון בהיבט מסוים ממצאים ונמצאו פערים בפעילותם של הגופים המבוקרים בנושא.
מבקר המדינה מדגיש כי יש לשדרג את ההגנה על מערכות ורשתות התקשוב של פיקוד העורף מפני תקיפות סייבר, ולתרגל ולהיערך להשבת המערכות או לגניבת מידע. בביקורת התגלו 283 ליקויים במערכת פיקוד העורף, "שועל".
ליקויים מהותיים הנוגעים לאופן הניהול
המבקר אנגלמן קובע כי בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים הנוגעים לאופן הניהול של תחום מסוים במערכת הביטחון. זאת, בין היתר, בגיבוש המדיניות בנושא במשהב"ט; בקביעת קריטריונים לקידום פעילות זו; בממשקי העבודה שבין משהב"ט לאג"ת בצה"ל ובין גופי צה"ל בכל הנוגע לפעילות האמורה, ובמסגרת הנורמטיבית המסדירה את הממשקים בין הגורמים המעורבים בפעילות זו - ואת קביעת האחריות והסמכויות של כל אחד מהם.
ליקויים נמצאו גם באי-קביעת כללים ברורים לגבי סוגיה הנוגעת לפעילות זו, באופן רישום לא נאות של אותה סוגיה בספר תקציב הביטחון ובדוחות הכספיים של משהב"ט, ובהיעדר מנגנון לפיקוח ולבקרה על היבטים מסוימים הנוגעים לה.
"על כלל הגופים הנוגעים לפעילות זו לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח ולהתייחס להמלצות לשם ייעול הפעילות והשאת תועלתה למעהב"ט ולתעשיות הביטחוניות בישראל, ומתוך איזון בין כלל האינטרסים הלאומיים", סיכם המבקר.
תגובת דובר צה"ל
"צה"ל רואה חשיבות בביקורת, למד את ממצאיה והגיב לדו"ח כאמור בחודש ספטמבר 2023. ממצאי הדו"ח מתייחסים לביקורת שבוצעה לפני המלחמה בחודש יולי 2023, ואינם משקפים את המצב הקיים בשטח.
טרם פרוץ המלחמה, צה"ל החזיק במגוון תכניות מבצעיות המותאמות לתכניות האויב, אימן ושמר על
כוננות של סד"כ מתאמן בגזרה וחטיבות מהירות שבעת הצורך יתנו מענה מבצעי מהיר לתרחישים השונים. תכניות אלו עודכנו בהתאם להערכת המצב ופריסת הסד"כ, והופעלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
צה"ל ערוך באופן שוטף למגוון תרחישי קיצון באמצעות תרגילים הכוללים סד"כ משמעותי ממספר חטיבות ואוגדות בתוואי שטח שונים על מנת להתכונן בצורה המיטבית לאירועים שונים. כמו כן, בהתאם לתפיסת ההגנה בה בין כל ישוב ישראלי לבין הגבול ישנו מוצב צה"לי, מוצבים קיימים חודשו וכן נבנו מוצבים נוספים.
לאורך השנים צה"ל משקיע רבות במוכנות למערכה בגבול הצפון והנושא נדון באופן תדיר במהלך שנת
2023. צה"ל שידרג, חיזק והוסיף אמצעים טכנולוגיים והנדסיים למכשול 'מגן הצפון', פעל לחישוף שטחים מיוערים והסיר תשתיות טרור ממרחב הגבול. כמו כן, מחלקות ההגנה בישובים הוגדלו, נוספו מרכיבי הגנה רבים לישובים, והמחלקות מקיימות אימונים על פי תכניות סדורות.
צה"ל רואה חשיבות רבה בכוחות הבטחון השוטף, כחלק מכך הוקצו ללוחמים במשימות הקצה משאבים
ואמצעי לחימה שונים".