בבית משפט השלום בחיפה הוגשה בשבוע שעבר תביעת לשון הרע בסך מיליון שקלים שעניינה מורשת אחד הקרבות ההרואיים במהלך קרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, שם "כוח צביקה", לחם אל מול השריון הסורי.
התובע הוא קצין צה"ל (בדימוס) צביקה גרינגולד בן ה-73 מהישוב קורנית, ואז במלחמה סרן, המ"פ האגדי של פלוגה ז' בגדוד 74 של חטיבה 188, לו הוענק עיטור הגבורה, העיטור הצבאי הגבוה ביותר במדינת ישראל, אחד מ-40 שהוענקו מאז קום המדינה ועד היום. הנתבע, תת-אלוף (בדימוס) יאיר נפשי בן ה-84 מחיפה, שבמלחמה ההיא שירת כמג"ד בדרגת סא"ל, באותה חטיבה 188 ושלאחריה הוענק לו על גבורתו עיטור העוז.
"סיפורו של 'כוח צביקה' שזור כחוט השני במורשת הקרב של חיל השריון וחטיבה 188, על גבורתו של התובע חונכו אלפי לוחמים עם השנים, ולדאבונו כעת הנתבע מבקש לחלל ולפגוע במורשת חייו", נכתב בתביעה שהגיש גרינגולד. התביעה הוגשה בעקבות ראיון עם נפשי שפורסם בתחילת מרץ, בבלוג האינטרנט "נעמוש", בלוג שהחל לפעול ביולי 2013 ומסקר מאז נושאי מלחמת ששת הימים ובמהלך שנת 2021 עבר לעסוק גם באירועי מלחמת יום כיפור ברמת הגולן. כותרת הכתבה מבטיחה "ראיון נוקב עם יאיר נפשי", ומלווה ציטוטים כגון, "קרב עמק הבכא הוא אגדה, ניפחו אותו", "קהלני בנה לעצמו אמפיתיאטרון", "יאנוש ניהל סדר יום משל עצמו והכשיל את חטיבה 188", "אני לא רוצה להרוג מיתוסים, אבל אף אחד לא רוצה לשמוע את האמת".
גרינגולד, בתביעתו באמצעות עו"ד דוד יפתח, מתקומם כנגד הפרסום שלהערכתו נחשף לעשרות אלפי אנשים וטוען כי הוא מכפיש אותו ואת אביגדור קהלני. לטענתו של גרינגולד, הלכה למעשה, פרסומיו של נפשי מציגים אותו "כמי שיודע שהוא משקר ואין כל אמת בגבורתו וזה אף לא היה זכאי לעיטור הגבורה שקיבל" וכן כי "חמור מכך, אין לו כל מקום בהיסטוריה ו'או במורשת הקרב של מדינת ישראל וצה"ל. גרינגולד מציין כי נפשי עצמו הוא שחתם על מסמכי ההמלצה בסיום המלחמה להענקת העיטור לגרינגלד וכאשר עומת עם עובדה זו הוא פטר את עצמו לאקונית: "לא ידעתי על מה אני חותם".
זאת לא הפעם הראשונה שבין השניים פורץ עימות מתוקשר סביב סיפור "כוח צביקה"; בשנת 2016 שודרה בחדשות 2 (היום 12) כתבה שבה אמר נפשי כי הוא בדה את הסיפור כדי להעלות את המורל של היחידה, אשר איבדה רבים מלוחמיה במלחמה. "זה לא אמיתי, את הסיפור של כוח צביקה תפרנו בגלל שרצינו לבנות את החטיבה מחדש אחרי המלחמה", אמר נפשי באותה כתבה. "היה צריך לבנות את החטיבה מכלום. מה רצית? היה צריך איזה סיפור", הוסיף.
העיתונאי שפירסם את סיפור כוח צביקה היה רנן שור, כתב עיתון "במחנה" בתקופת מלחמת יום כיפור ואחריה. לימים איש קולנוע ידוע ומייסד בית הספר "סם שפיגל". לאחרונה הלך שור לעולמו. במשך השנים הוא יצא להגנת גרינגולד. "האיש הזה הציל את מרכז ודרום רמת הגולן", אמר שור בראיון ל"הארץ". "אין לתאר את הגבורה שלו", הוסיף. אגב, נפשי בעצמו היה זה ששלח את שור לראיין את גרינגולד. כאמור, לימים טען נפשי כי עשה זאת כדי לרומם את רוחה השבורה של היחידה. הכותרת שניתנה בעיתון "במחנה" לכתבה של שור היתה "60:0 לטובת צביקה" ויצרה תחושה כי גרינגולד השמיד 60 טנקים. לימים אמר שור שלא אהב את ההגזמה שהיתה באותה כותרת אך עמד על כך כי ליבת הסיפור אמיתית.
פעם ראשונה שבה היו מי שסדקו את מיתוס הגבורה המפורסם היתה ב-1984, אז טענו שני קצינים שלחמו ברמת הגולן באותו יום שבו לחם גרינגולד כי אגדת כוח צביקה לא התרחשה. השניים, עוזי מור ואמנון שרון, נפצעו בקרבות ברמת הגולן, שרון גם נפל בשבי הסורי. כעבור 11 שנה דרשו כי סיפורו של כוח צביקה יצא ממערך השיעורים של קצין חינוך ראשי. מור, שהיה עוזר של קצין חינוך ראשי אף הוציא לזמן קצר את הסיפור ממורשת הקרב של צה"ל.
"לאורך השנים, מתוך מניעי קנאה טהורה, ניסה לחבל במורשתו של התובע ופני לגופי התקשורת, צה"ל וממשלת ישראל, בטענה כי סיפור גבורתו של התובע אינו יותר ממיתוס", נכתב בתביעה שגיש כעת גרינגולד נגד נפשי. לדבריו, פעם אחר פעם נהדפו הטענות אשר אישרו כי אין המדובר במיתוס וכי הוא אכן זכאי לעיטור שהוענק לו וכי אכן פעל בגבורה. הוא מציין כי שיאם של דברי הבלע נגדו הופרכו במסגרת כתבות בעיתונות ב-2016 בהן נכתב כי לאחר מחקר מעמיק מדובר באמת לאמיתה ולא במיתוס. זאת ועוד, בתביעתו של גרינגולד הוא מציג מענה לשאילתה מסודרת בכנסת מ-1984 במסגרתה תחקיר צה"ל קבע חד משמעית כי המדובר במקרה אמיתי שאכן קרה וכי גרינגולד זכאי לעיטור הגבורה אשר קיבל.
גרינגולד מזכיר כי בעבר הדף פרסומים של נפשי ומוסיף כי נוכח גילו, "החליט כי לא ייתן לו לחרב את מורשתו אשר עלה לו בדם, בגבורה ובאיבוד חבריו לנשק, דמם אינו הפקר ומורשתו ושמו הטוב הינו (כך במקור, י.א וא.א.) נכסו היקר ביותר וידאג כי הצדק ייעשה".
נפשי אמר לוואלה: "אין לי מה להגיב. לא הגיעה אלי שום תביעה"
