התעשיין והיזם סטף ורטהימר הובא היום (שישי) למנוחות. כאלף איש ליוו אותו בדרכו האחרונה בבית הקברות הישן בנהריה, לצד רעייתו מרים שנפטרה ממחלה קשה לפני 38 שנים. נכדיו, בהם השחקנית מאיה ורטהיימר ספדו לו, וכן יעקב הרפז, נשיא "ישקר", עובדים לשעבר וחברים נוספים.
ורטהיימר ספדה לסבא שלה ואמרה כי "סבא סטף, אמרו לי להיות פונקט על הזמנים. וזו לוויה של יקה אז אני לא הולכת לשבור את הרצף (מאמי פתח שעון). לפני 22 שנה בבת המצווה שלי. סבא סטף עלה אחרי הורי לבמה כדי לברך אותי ליום הולדתי. הוא נעמד מול קהל של בני נוער שמורכבים מ-50% אחוז הורמונים ו-50% אחוז חצ'קונים, ומחשבה אחת בהירה בראשנו, 'עם מי לעזאזל אני הולכת לרקוד בסלואו!?!???' סבא סטף היה בן נוער בעצמו, פרחח אגב לא פחות אבל הזמן קצר והעבודה מרובה ובלי להתבלבל הוא פתח את הברכה ב'אתם הדור הבא שהולך להיות אחראי על עתיד מדינת ישראל".
"זה בסדר, אתם יכולים לחייך למרות שאנחנו בהלוויה. סבא שלי היה מעדיף למות אם הוא היה יודע שאני מבזבזת לכם את הזמן בהספד בלי שיעור חשוב, ובלי שתקחו מפה משהו הביתה. כן כן מאיה'לה אתם רק עכשיו מגלים שהחיים מביאים איתם לא מעט שיעורים אתם תיפלו בדרך, ואתם תוכלו להתעסק בלחפש פלסטר לשים על הפצעים או שאתם תקומו תנערו את האבק ותמשיכו כי מטעויות לומדים את השיעורים הכי גדולים, ודווקא כשיש בלאגן מגיעות התשובות הכי בהירות".
מאיה הוסיפה כי "עכשיו הוא עידן כי בכל זאת אנחנו בני 12 ואמר 'החיים הם כמו אופניים', אם לא תדוושו ברגליים אתם תיפלו ואם קשה אז אתם בעליה! (הו, הנה מטאפורה מותאמת גיל חשבתי לעצמי) הוא הסתכל בעיניים נוצצות וחיוך, ואמר תהיו חברים תהיו טובים ואל תפסיקו לחלום, אל תקשיבו לאף אחד שאומר לכם לא, אם תרצו אין זו אגדה".
כן אני זכיתי בסבא אחד בדורו מיוחד במינו שהיה קצת סבא או אבא עבור רבים, ואחד מאבות התעשייה והכלכלה, זה שלימד אותי מה זו ציונית אמיתית ואהבת הארץ. הוא האמין בשלום ובעשייה, הוא לא קידש את המטרה כי הוא היה עסוק בללמד את כולם ליהנות מהדרך, הוא ביקש שלא נחכה למשיח וניקח את המושכות ביידיים, שלא נפסיק לחלום וליזום כי כל דבר סביבנו התחיל מרעיון קטן, ומאחורי כל איש גדול מהחיים עומד מורה שפעם אמר לו 'שלא יצא ממך כלום'. איזה מזל שאתם פה כי גם אני רואה את כל הכתבות שיש עליו בחדשות את רבין אומר הלוואי והיו עוד 20 סטפים. את סבא עומד על גבעה ריקה, ומספר שכאן יהיה כפר ופארק תעשייה ואומנות וחינוך והכל באמת קרה. נראה לי שאם לא הייתם מכירים אותו אתם כנראה לא הייתם מאמינים לי שיש לי סבא כזה. אני. זכיתי. כולנו זכינו. לצערי הרב אבא שלי לא נמצא כאן לספוד לו, ואין ספק שבלכתך זה מציף את כל הגעגועים. סבא היה פרטנר נפלא לגלידה וגם לשניצלים. היה לי חשוב להציף את זה הוא כל כך אהב מוסיקה ואת הים. הלך כל בוקר ואמר לכולם שלום בכל מקום. כאילו הוא קזבלן האשכנזי. הוא זה שתמיד זרם על סרט בשבת בבוקר, ותמיד שאל אם אני רוצה שוקו, למרות שידעתי שזה סתם תירוץ כדי להכין גם לעצמו הוא תמיד היה הראשון להתקשר אלי כל יום הולדת, ותמיד ידע לצחוק מבדיחות שלי גם כשלא היו מצחיקות כלל".
"ולצערי עוד לא מצאתי תרופה לגעגועים אומרים דור הולך ונעלם של אנשים טובים ואיפה ישנם אנשים כמו האיש ההוא, ועכשיו חברים כשיש מוות מסביב יש שיעורים מזורזים שאנחנו מקבלים על העולם. אני אוהבת אותך סבא. למדתי שכשאומרים שתהיה נשמתו צרורה בצרור החיים הכוונה היא שהנשמה שלך תהיה צרורה בנו החיים, אז סבא הנשמה שלך ממשיכה בנו, והמורשת שלך ממשיכה ותמשיך כי מה שאתה עשית נקרא לעשות היסטוריה. אז בבקשה אל תשתתפו בצערי. כי אנחנו כולנו זכינו באיש הזה, אבל אני זכיתי לקרוא לך סבא. אני אוהבת אותך!
יעקב הרפז נשיא ישקר: "סטף ורטהיימר פעמים רבות טען שיש לנו מדינה אך אין לנו עם. בימים אלו, לצערנו, זה חלק מהמציאות. לסטף היתה אהבה גדולה לישראל, למדינה ולאזרחיה. פעמים רבות הצגתי בפניו הזדמנויות לרכישת חברות בחו"ל אבל הוא כדרכו לא רצה לשמוע ודחה אותי. הוא רצה לייצר רק בארץ ובגליל ולייצא לחו"ל. היה חשוב לו לפתח את התעשייה בארץ ולהבטיח עצמאות כלכלית למדינה. כיום ישקר מייצאת 99% מתוצרתה".
יעקב הוסיף כי" כשוורן באפט הגיע לביקור בתפן אחרי הרכישה, המשפט הראשון שאמר היה טוב ששילמתי על החברה לפני הביקור אחרת הייתי מוכן לשלם הרבה יותר. אין מחמאה גדולה מזו לסטף, למנהלים ולעובדי החברה שבשמם כנשיא החברה אני מדבר היום. ישקר היא מהחברות המכובדות והמוערכות ע"י וורן באפט וברקשייר התאווי והם מאפשרים לנו להמשיך ולנהל את החברה על-פי המורשת והתרבות הניהולית והעיסקית שהנחיל סטף ועוברת בירושה. סטף האמין באנשים. הוא ראה חשיבות בפיתוח וקידום עובדים מתוך החברה על-פני מינוי מנהלים שיבואו מבחוץ. כך רצה לשמר את התרבות הייחודית, את ה-DNA של ישקר בארץ ובעולם. ערכיו ומשנתו של סטף מוטמעים עמוק בתרבותה של ישקר. כנשיא החברה אמשיך לראות שישקר ממשיכה ליצור ולפעול לאורו וחזונו של סטף לפיתוח החברה על בסיס עקרונות של עבודה קשה, מקצועיות, הגינות ויושרה כלפי עובדי החברה, ספקיה ולקוחותיה".