"המלחמה בישראל היא לא רק בגבולות רצועת עזה והגדה המערבית, או אפילו מול חיזבאללה ואיראן - המלחמה הכי אכזרית היום היא בתוך ישראל, כשבמרכז נמצאים פיטורים, חקירות והאשמות רבות המופנות לכל עבר" - כך פתחה מגישה בערוץ "סקיי ניוז" בשפה הערבית, שמשדר מאיחוד-האמירויות, דיון אודות המשבר הפוליטי-משפטי-חברתי בישראל.
המגישה הוסיפה ותהתה לאן מוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ישראל: "נתניהו מנסה להינצל מאנרכיה, שהוא עצמו יצר, וכל זאת כאשר המדינה מנהלת מלחמה במספר חזיתות - מלחמה שאותה מבעיר נתניהו וגם השר שחזר עם חזרת הלחימה. האם נתניהו מוביל את המדינה לעבר אנרכיה רק כדי להימלט מתא הנאשמים?", תהתה.
לא רק כאן עוסקים רבות במשבר הנוכחי במדינה, אלא גם בציבור הערבי ובתקשורת הבין-ערבית דנים ומתעניינים בנעשה מבחינה פוליטית בישראל. בתקשורת הבין-ערבית ערכו דיונים מפורטים אודות המשבר הנוכחי בישראל, כולל ניתוחים משפטיים של המצב, במטרה להסביר לצופים שלהם אודות הפיטורים האחרונים בצמרת הביטחונית ואודות ההתפתחויות המשפטיות בישראל.
ערוצים בין-ערביים, כדוגמת ערוץ אל-חדת' הסעודי וערוץ alaraby tv הקטרי, אשר להם כתבים המדווחים מישראל - שלחו את כתביהם לסקר את ההפגנות השונות שהתקיימו בימים האחרונים ופירטו לצופיהם על התהליכים שהובילו למחאות. כך למשל, כתב ערוץ א-עַ'ד המצרי הסביר אודות המכתב ששלח בזמנו ראש שב"כ המפוטר, רונן בר, לשרי ממשלת ישראל - זאת במסגרת דיון שהתקיים בעניין בערוץ: "הישראלים רואים בניסיון לפטר את רונן בר כפגיעה של נתניהו במה שנשאר מהשומרים על הדמוקרטיה המדומה", אמר.
לדבריו, "ההרגשה בישראל היא שנתניהו עובר ממדינת רשויות למדינה של איש אחד ולכן הכעס וההפגנות. אם ההחלטה לפטר את רונן בר תאושר, אז ימונה איש אחר שיהיה נאמן לנתניהו ובכך תהיה זרוע צבאית מבצעת של נתניהו ביחד עם ראשי מערכת הביטחון, כשהמטרה של החלטה זו היא להטיל את האחריות על כישלונות 7 באוקטובר על המערכת הביטחונית ואילו נתניהו בורח מהאחריות".
בציבור בעולם הערבי יש התעניינות גוברת במצב ולעיתים גם ביטוי פומבי לשאיפה שכל ההתפתחויות יפגעו שוב בישראל - למשל, בתגובות לדיווח הנ"ל של כתב ערוץ א-ע'ד שעלה לערוץ היוטיוב של הערוץ, כתב אחד הגולשים: "זו הכנה של אללה לקראת הסתלקותו של הכיבוש מפלסטין".
בקרב אויבותיה של ישראל ניתן לראות הדגשה של המחלוקות והמשבר העמוק בו נמצאת החברה הישראלית. העיתונאי הלבנוני פייסל עבד א-סאתר, , שמזוהה עם חיזבאללה, תיאר את המצב בישראל בתוכנית אותה הוא מגיש בערוץ הטלוויזיה האיראני בשפה הערבית, אל-עאלם: "פיטוריהם של ראש השב"כ ושל היועצת המשפטית לממשלה לא מובילים רק למחלוקות בתוך מוסדות המדינה בישראל, אלא גם לפילוג נרחב בתוך החברה הציונית על רבדיה השונים".
לדבריו, "אירוע חסר-תקדים זה בהיסטוריה של היישות הציונית הביא לרעידת-אדמה ולמשבר גדול בתוך מוסדות המדינה, לאף אחד אין אמון באף אחד ודבר זה מגיע לאור סכנות ביטחוניות גדולות המקיפות את היישות הציונית".
ביטוי נוסף לאיך שאויבנו רואים את המשבר הנוכחי ניתן לראות במאמר שפרסם ביום שני האחרון עיתונאי לבנוני בשם יחיא דְבּוק בעיתון הלבנוני המזוהה עם ציר הרשע, אל-אח'באר: "בגלל המנהיגים הנוכחיים בישראל, ייתכן והמציאות בישראל תגיע למצב שרק היה ניתן להניח בעבר כאשליה: מלחמת אזרחים. אם נתניהו ימשיך במדיניות הנוכחית שלו, אז זה יגרום למשבר מדיני וחברתי עמוק, שהשפעותיו תהיינה לטווח-ארוך. עם התגברות המשבר, נראה שראש הממשלה מציב את עצמו בעמדה בה הוא מאיים על ביטחון המדינה יותר מכל אויב חיצוני".
גם במדינות שקרובות יותר לישראל בוחנים את המצב בזכוכית מגדלת ואף מטיחים ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו. יוסוף א-דיני, חוקר ויועץ אינטלקטואלי סעודי, התייחס בשבוע שעבר במאמר בעיתון הלונדוני והפרו-סעודי, "א-שרק אל-אווסט", לכוונה לפטר את ראש השב"כ בר: "כעת זה נהיה ברור שההתנהגות של נתניהו לא קשורה לביטחון של ישראל, אלא עבור הישארותו בשלטון ואין הוכחה לכך יותר מפיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. החלטותיו של נתניהו מגלות כי הוא חותר להרכבה של משטר ביטחוני המשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו בראש ובראשונה - אפילו אם זה יביא לפירוק מוסדות המדינה".
עוד טען א-דיני במאמרו כי "תפיסת המלחמה הנתניהותית לא מהווה רק אמצעי בכדי להגן על הישראלים, אלא כלי לביסוס האוטוריטריות. בעוד החטופים סובלים, נתניהו מתמקד בהגשת תלונות נגד יריביו - כשהוא מאשים אותם בהוצאת דיבה וזאת בניסיון נואש להפיל כל התנגדות".
א-דיני חתם את מאמרו במילים הבאות: "קרוב לוודאי שעם נפילתם של עוד קורבנות, עם המשך המלחמה ועם אי-עצירתה, יתגבר הבידוד הבין-לאומי של ישראל ויתגבר הלחץ הפנימי, במיוחד בסוגיית גורל החטופים. למרות זאת, לא נראית באופק אפשרות לנפילה מהדהדת של נתניהו וזאת בגלל סיבה פשוטה: נתניהו מוכן לשרוף כל דבר לפני שיישאר בשלטון, אפילו אם המחיר הוא עתידה של ישראל".
כמו בישראל, גם בעולם הערבי רואים את הנעשה בישראל כחזרה ל-6 באוקטובר ומזהים את החשש בישראל מפני מלחמת אזרחים. בעוד במדינות הערביות המתונות מזהירים את ישראל, במרומז לבינתיים, מהשלכות של מצב זה על ישראל עצמה ועל יחסה עם אותן מדינות. ניתן להעריך שלאור המכות הקשות שהנחיתה ישראל ברצועת עזה, בלבנון ובאיראן - אירגוני הטרור הרצחניים ישקלו טוב מאוד האם לנצל לטובתן את המשבר הפוליטי-חברתי-משפטי, אך אם יש משהו חשוב שלמדנו מ-06/10 הוא שלמחרת הגיע 07/10.