אחד המשפטים הכי שגורים השבוע, בין יושבי האולפנים ורוחשי המסדרונות בכנסת, היה "אם מישהו היה אומר ב-8 באוקטובר 2023 שהממשלה תוכל להשלים את ימיה - לא היינו מאמינים". ואכן, שנה וחצי אחרי האסון והכישלון הגדול והנורא ביותר בתולדות ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב התעלה על כל התחזיות והצליח לחצות קוים שנראו בלתי עבירים ולעשות את הלא ייאמן. אישור תקציב 2025 הסיר מהדרך כמעט על איום על יציבות ממשלתו ורק הגביר את אחיזתו בשלטון עוד יותר. במצב נורמלי, אפשר היה לייחס זאת לגאונות, קוסמות, נחישות, ושלל תכונות אופי אחרות שמוצמדות לאורך השנים ל"ביבי מלך ישראל", אבל במצב הלא נורמלי בו המדינה נמצאת כיום נתניהו ניצב מעל כולם קודם כל בזכות היותו המנרמל.
אם מישהו היה אומר ב-8 באוקטובר 2023 שכעבור שנה וחצי, ישראל תהיה עדיין במלחמה, 59 חטופים עדיין יהיו בשבי חמאס בעזה, שמשפחות חטופים יצטרכו להתחנן לראש הממשלה לשיחה, שנתניהו עדיין לא יבקר בניר עוז, ושלא הוקמה עדיין ועדת חקירה ממלכתית - לא בטוח שהיינו מאמינים לו. או שמאות אלפי מילואמניקים יגויסו לסבב רביעי וחמישי בזמן שרים בכירים בממשלה ירקדו לצלילי "נמות ולא נתגייס". גם המחשבה שהממשלה תחזור לקדם את המהפכה המשפטית ששיסעה את העם לשניים להנאת אויבנו בזמן שהיא שולחת חיילים לשדה הקרב, ותאשר, שוב ושוב, תקציבים חזיריים וסקטוריאליים שיורקים בפנים של הציבור המשרת והעובד - היתה נראית בלתי מתקבלת על הדעת.
אם מישהו היה מספר לנו פעם שבזמן מלחמה, ראש הממשלה ולהקתו ינהלו מסעות צלב קונספירטיביים להדחת הרמטכל, ראש שב"כ והיועמ"שית, ושישיבות הקבינט המדיני ביטחוני יוקדשו לנאומים והשתלחויות נגד ה"דיפ סטייט" - כנראה היינו חושבים שמדובר בתסריט דמיוני. כמו זה של שר לביטחון לאומי, עבריין מורשע, שקורא להכניס את ראש שבכ לצינוק, או של חברי כנסת שפורצים עם המונים לבסיס צבאי, ושל האקווריום בלשכת ראש הממשלה שהפך, לפי החשד, לסניף יח"צ וייעוץ אסטרטגי של מדינת אויב.
ולבסוף, גם לסיפור על שרים בממשלה שמצהירים שלא יצייתו לבג"צ, חברי כנסת שמסרבים להתייצב לחקירות משטרה, ושר משפטים שמחרים את נשיא בית המשפט העליון, היינו מתקשים להאמין. אבל כל זאת קרה גם קרה בשבוע אחד בישראל 2025 שבה הלא נורמלי הפך למצב קיומי. על החתום: ב. נתניהו, המנרמל הראשי.
אין קו ערכי, ממלכתי או מנהיגותי, גם לא נורמה ציבורית או לאומית שנתניהו לא חצה במסע לביצור שלטונו בשנים האחרונות, ושום דבר לא השתנה בבוקר הארור ההוא ב-7 באוקטובר. מי שהיה לראש הממשלה המכהן הראשון בתולדות ישראל שנאשם בפלילים, שלקח את המדינה לחמש מערכות בחירות מיותרות, שהכשיר את הכהניסטיים הקיצוניים והמסוכנים, והפך את השקר והמניפולציה למדיניות ודרך חיים - מנרמל בשנה וחצי האחרונות את הבריחה מאחריות ואת המשך ההפקרה והמחדל של החטופים שעדיין בשבי חמאס בעזה.
בזמן שמכונת הרעל שלו מלהגת על הסרבנים האנרכיסטיים מקפלן, הממשלה שלו מנרמלת השתמטות המונית ואי ציות לחוק ותוקפת את היסודות של המשטר הדמקורטי בישראל - מבית המשפט העליון דרך היועמשית עד שב"כ ובקרוב גם התקשורת - כמו מחלה אוטו-אימונית. עם רוחות הטיהור הפוליטי הסוערות של הנשיא טראמפ בוושינגטון נתניהו מנסה לנרמל גם את המלחמות שלו בשומרי הסף ואת ההפיכה הביטחונית שנועדה לבנות סביבו גוורדיית מצביאים נאמנים ועושי דברו.
אמנם, המוני ישראלים יצאו בשבועיים האחרונים למחות נגד המהלכים הדורסניים האחרונים של הממשלה, אבל גם הן לא גרמו לה לעצור באדום, ולראיה: חגיגות הניצחון של יריב לוין אתמול עם אישור החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בדיוק לפני שנתיים, אותם המונים הצליחו למנוע את פיטורי שר הביטחון יואב גלנט ולשים ברקס על החלק הארי של המהפכה המשפטית שלו. והנה, בתוך כל הלא נורמלי שמתחולל מסביב, הממשלה נירמלה גם את המהלך להחלשת מערכת המשפט שיאפשר לפוליטיקאים לבחור לבדם את השופטים. אותו כנ"ל לגבי עוד תקציב מושחת וחזירי שמרפד את כיסי השותפות הקואליציוניות על חשבון גזרות וקיצוצים והעלאות מסים. זה לא הפריע לנתניהו לחייך מפה לאוזן ולהלל אותו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ כאחד התקציבים הטובים בתולדות ישראל. כך הופך הלא נורמלי למציאות, והמציאות הבלתי נתפסת לנורמה, ונתניהו מותח את כל הגבולות למה שפעם נחשב כבלתי סביר.