הימין צודק. צריך לשנות מהיסוד את מערכת המשפט לגוון וליעל אותה, כדי שהאזרחים לא ייאלצו להישחק בגלגליה שנים עד שיגיעו למעמד פסק הדין, כשכבר אין להם מושג על מה תבעו או נתבעו. גם רונן בר חייב ללכת הביתה, וחבל שזה לא קרה קודם. כאחד מהאחראים הראשיים לרצח 1,400 חפים מפשע, עשרות אלפי הפצועים ונושאי הטראומות המצלקות מהטבח הנורא, הוא היה צריך לעוף מהחיים הציבוריים מזמן.
צודקים גם אלה בימין הטוענים שהשמאל מונע משנאת נתניהו. צריך להיות בקומה כדי לא לראות ולחוש ממש פיזית את גלי התיעוב כלפיו שעולים מכל נאום, הפגנה, מדורה או שלט בכל נושא שהוא, מהחזרת החטופים ועד לגיוס חרדים. הם אומרים מפורשות שהוא הראש, הוא האשם והם רוצים להדיח אותו מראשות הממשלה, מהמקום הכי אישי שיש. גם אם יעשה את החסד הגדול ביותר, הדבר ידמה בעיניהם למניפולציה או ספין.
הבעיה הגדולה היא שהימין לא מצליח לראות את תחנת הדלק של עצמו. אם הבנזין של השמאל הוא שנאת נתניהו - הבנזין של הימין, הוא שנאת השמאל כולו, והשנאה הזאת מטריפה את הממשלה, ומביאה את שריה לקיצון. מול עינינו המשתאות מתנהלת ביניהם תחרות מעוותת למי מהשרים יש יותר גדול ויותר חזק, ומי מצליח להטריל יותר את המדינה. שום דבר ענייני, מקצועי, אסטרטגי, שרואה את התמונה הגדולה. כל החלטה מתנהלת בגחמנות, בשלוף, ברבאק, לפנים, עם סיומת של ריקוד אינדיאני קולני, כדי להוציא לצד השני את העיניים.
יכול להיות שהיה צריך לחזור למלחמה בעזה. ממשלה תקינה היתה יושבת על המדוכה, בוחנת בקפידה את שלל הטיעונים ומקבלת החלטה מאוזנת ותבונית. אבל כשהמסר שעובר לציבור הוא שהמטרה הגדולה היא בכלל העברת התקציב וחזרתו של בן גביר מהברוגז שלו לשולחן הממשלה, ועל הדרך גם סגירת חשבון עם יפי הנפש מקפלן ומשפחות החטופים המטרידות, ברור ששיקול הדעת מאחורי המהלך הזה מוטל בספק. בטח אחרי שבן גביר מתגאה איך כיפף את כולם והראה להם מי בעל הבית פה. ושייחנקו שם בשמאל.
גם במנוע של גולדקנופף זורמת שנאה. אצלו יש בעיקר שנאת חילונים מהולה במעט שנאת שמאל. הוא גם מתעב את חברי הקואליציה שמתעקשים לגייס חרדים. הריקוד שלו בחתונת האחיין האהוב בא מהקרביים. הוא באמת לא מאמין בשלטון הכופרים, מתעב את הצבא בכל נימי נפשו ולא מצליח להבין למה חרדים צריכים להתגייס. חזק בפוזיציה ובאמונה. מההתנצלות המאוחרת שלו נדף ריח של עוינות ואיבה.
ונעבור ללוין, האיש והרפורמה, שחיכה בסבלנות שנה וחצי כדי לסגור חשבון עם כל אלה שהספידו אותו ואותה. מי בא מולי עכשיו? עקפתי את כולכם, ושסמוטריץ' יתפוצץ. החוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי השופטים יראה לאליטה השמאלנית מרחביה מי שולט פה. וזה לא יהיה ההוא, שלא נוקבים בשמו, טפי עליו.
מיד אחרי אישור החוק, הצטלם לוין בחיוך של זוכה באירוויזיון, לצידו של גדעון סער, שאיתו גיבש את "הפשרה" שעליה הצביעה הכנסת. עאלק פשרה. זאת קומבינה שקופה עם קולגה לקואליציה, שבאה לשדר "הסכמה רחבה" שמרחיבה את הפילוג. גם הרבה שכל היא לא עושה. אם בקדנציה הבאה תעלה האופוזיציה לשלטון, החוק הזה הרי יושלך לפח האשפה של הכנסת. אם ממשלת נתניהו תיבחר שוב, עדיין יכול להיות בוועדה רוב למי שנחשד כשמאלני, כשלמחנה האנטי-ביבי יש שתי אצבעות ועוד שלוש לשופטי בית המשפט העליון.
מילא שללוין לא יוצא מזה כלום, מה מרוויחים ממנו האזרחים? פסקי הדין יינתנו יותר מהר? יותר שופטים יתמנו ויפחיתו את העומס הבלתי נסבל? ההליכים יתקצרו? לשר המשפטים מדושן העונג לא אכפת. יש לו גולגולת חדשה וגדולה על החגורה, למען יראו השמאלנים וייראו.
אומרים שהשנאה מעוורת עיני חכמים. לצערנו זה קורה משני צדי המתרס. היא גם לא מדלגת על פוליטיקאים שאיבדו את המצפון והמעצורים בשמה ובשם הנקמה. וככה אנחנו נראים.