אדם איטל נחשב פעם לאיש חזק בארגונו של ניבי (יניב) זגורי בדרום. כחייל בכיר בארגון שחלש על אזור באר שבע והנגב, הוא ביצע בשליחותו מעשי רצח, ניסיונות רצח, סחיטה, איומים ותקיפה - אך מאז שהורשע בשנת 2007 ונשלח לארבעה מאסרי עולם מצטברים בתוספת 15 שנות מאסר, הלך ונחלש מעמדו.
היום הוא מרצה את עונשו בכלא אשל בדרום, מסווג כאסיר עם שיוך כנופייתי ועם סיכון גבוה לבריחה, ובשל כך מוחזק בתנאי הפרדה, מבודד מכל חבריו בארגון הפשע שגם ככה נמצא בפרפורי גסיסה בשל משפטו המתמשך של ראש הארגון זגורי.
מלין על שנמנע ממנו לבסס את מעמדו בכלא
זה האחרון מואשם בשלושה מעשי רצח, בהם של עד המדינה לשעבר ויד ימינו - טל קורקוס, ושל גרושתו של קורקוס, דבורה הירש. הרצח, בוצע לעיני ילדיה הקטנים. משפטו מתנהל כבר שש שנים, במהלכו התפטר סנגורו, ובשבועות הקרובים צפוי בית המשפט למסור את הכרעת הדין. אם יורשע, זגורי הפרקליטות צפויה לבקש לגזור עליו שלושה מאסרי עולם מצטברים.
בינתיים, כחלק הממדיניות שהנהיג נציב שירות בתי הסוהר רב-גונדר קובי יעקובי עם כניסתו לתפקיד, לפעילות נחושה לפירוק ארגוני הפשיעה בתוך בתי הכלא, ביטול המעמדות בכלא, מוחזק זגורי בכלא איילון, וחייליו - בהם איטל, מפוזרים בבתי הכלא השונים. בשל התנאים בהם איטל מוחזק, נמנע ממנו גם ליצור קשרים חדשים ולבסס את מעמדו, והוא מלין על כך.
בעתירה שהגיש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אשר נדחתה השבוע, הוא טען כי מדיניות שב"ס אינה מאפשרת לו קיום בסיסי בכבוד, כיוון שהוא מקבל קצבה של 110 שקלים בחודש לקניות בקנטינה, אשר אינם מספיקים לו לצרכיו הבסיסיים ואינם עולים עם עקרונות כבוד האדם.
העתירה, כאמור, נדחתה, גם לאחר שהתברר כי משפחתו מפקידה עבורו בחודשים האחרונים כספים שמספיקים לו לקניות בקנטינה ואינם מעוקלים - אך גם לאחר שהשופטת קבעה בין היתר כי סוגיית הקיום בכבוד היא עניין לשינוי חקיקתי, וכתבה: "לא שוכנעתי כי המשיב (שב"ס) אינו עומד בחובתו לדאוג לעותר לתנאים מינימליים שמאפשרים קיום בכבוד".
מתבסס על תמיכה כספית מבני המשפחה
העתירה וההחלטה של השופטת משרטטים בצורה מרתקת את מצבו כיום של מי שהיה כאמור חייל בכיר בארגון הפשע של זגורי. לאחר שהורשע ב-2007 ונשלח למאסרי עולם בגין רצח הנערים איתן איזמיוב ורוסלן קובייב בפיצוציית 'בונבון' בבאר-שבע, ובגין חיסולם של שני עבריינים בדואים מרהט, הוטל עליו גם לשלם פיצוי למשפחות הקורבנות בסך 840 אלף שקלים. אלא שהוא לא שילם את הפיצויים, והחוב בינתיים תפח והגיע לגובה של 2 מיליון שקלים. כתוצאה מכך עוקל חשבונו וכל כסף שהופקד עבורו לקניות בקנטינה, נלקח (כאמור, עד לפני מספר חודשים) לצורך פירעון חובותיו.
מהעתירה עלה כי איטל פועל להסדיר את חובו מול המרכז לגביית קנסות, במטרה להגיע להסדר תשלומים אשר יתבסס על תמיכה כספית מבני משפחתו. כחלק מהסדר התשלומים נקבע בנובמבר האחרון כי הוא ישלם 2,000 שקלים בחודש לתקופה של 36 חודשים, אך מתשובת שב"ס עולה כי גם בהסדר הזה איטל עדיין לא עמד, וטרם שילם שקל.
עומד בפני עיקול נוסף של חשבון הקנטינה
מהעתירה עולה כי איטל נעדר כיום יכולת השתכרות, אין לו מקור הכנסה עצמאי והוא תלוי לגמרי בתמיכה מבני משפחתו. בשל כך הוכר, כאמור, כאסיר נזקק הזכאי לקצבה האמורה של 110 שקלים בחודש, אשר לטענתו אינם מספיקים לו. לדבריו, הוא מקפיד על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה ותזונה מאוזנת, אך בשל העיקול על חשבונו נמנע ממנו לרכוש תוספי חלבון החיוניים לשמירה על בריאותו ומסת גופו. בשל כך, טען בעתירה, הוא סובל ממחסור ומצוקה ואף ירד במשקל. איטל הלין בעתירה על כך שכיוון שהוא מוחזק בהפרדה הוא אינו יכול להשתלב בתעסוקה בכלא, ליצור קשרים, וכפי שנכתב בעתירתו: "בידודו המוחלט אינו מאפשר לו לקיים יחסי ערבות הדדית ולהסתייע באסירים אחרים".
בתשובתו לעתירה דרש שב"ס לדחות אותה, טען כי הוא מתנהל באופן שוויוני כלפי כל האסירים והוא מחוייב על-פי חוק לספק לאסיר די צורכו באופן שיאפשר לו להתקיים בתנאי מחייה בסיסיים במהלך שהותו בבית הסוהר. העתירה כאמור נדחתה, גם לאחר שהתברר שמאז שאיטל הוכר כאסיר נזקק בוטל העיקול על חשבון הקנטינה שלו. עם זאת, לאחר שהתברר כי איטל לא החל עדיין לשלם את ההסדר שהגיע אליו עם המרכז לגביית קנסות, הוא עומד כעת בפני עיקול נוסף של חשבון הקנטינה.
עורך הדין שנהב אלון, המייצגת את איטל, מסרה בתגובה: "אין באפשרותו של מרשי שהינו אסיר עולם שנים רבות, את המשאבים הכלכליים לשלם את הפיצוי שנגזר עליו ובימים אלו הוא פועל לגיבוש הסדר חוב מול המרכז לגביית קנסות. מרשי סובל תקופה ארוכה מתת תזונה קשה, אשר גורמת לו לירידה במצב התפקודי, לחוסר שינה, לכאב וסבל קשים. העיקול על הקנטינה מונע ממנו את כמות החלבון הנדרשת לגופו, ולאחרונה אף ירד במשקלו".
לדבריה, "מדובר בבקשה הומניטרית בסיסית הנגזרת מכבוד האדם, ועל כן מבקש האסיר ששב"ס יאפשר לבני המשפחה להפקיד עבורו 500-350 שקל בחודש, במישרין למרכז המכר בבית הסוהר (הקנטינה) אשר יהיו חופשיים מעיקול. מניעת רכישת מצרכים בסיסיים בקנטינה מהווה ענישה כפולה וחריגה מגזר הדין. ממרשי, המרצה עונש בתנאי מאסר קשים ממילא, נמנעת הזכות הבסיסית לרכוש מוצרי יסוד בסכומים מינימליים - דבר שמהווה פגיעה נוספת באוכלוסייה מוחלשת. למרות החלטה מפורשת, שב"ס מתמהמה בטיפול בנושא. יש לציין כי מדובר בזכות בסיסית שאפילו אסירים ביטחוניים זוכים לה".