עתירות ראשונות נגד חוק הוועדה לבחירת שופטים: "ימונו שופטים שפוטים, יס-מנים"

עם אישורו הבוקר (חמישי) בכנסת עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ לפסילת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור, נטען כי הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שקודמה בשנת 2023 אינה שונה באופן משמעותי מהתיקון שהתקבל במרץ 2025, וכי המטרה של הממשלה, אז והיום, הינה להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון וגם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. "שופטים שפוטים", לטעם העותרים, "יס-מנים" החייבים את בחירתם וקידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים.

עוד נטען כי החוק יוביל לשינוי האתוס השיפוטי, וכל שופט, בכל ערכאה, לא יוכל יותר להתעלם מהשלכות ההחלטות השיפוטיות שלו על המערכת הפוליטית, ויידע כי אלה אינם רק "רעשי רקע", שכן כל החלטה של שופט שתעורר אנטגוניזם אצל אחד הצדדים הפוליטיים יכולה לחסל את הקריירה השיפוטית שלו, גם אם זו ההחלטה השיפוטית הנכונה.

בעתירה מוזכר שגם כיום שופטים עומדים בפני מתקפות בשל החלטות שהם מקבלים, ותהליך זה יילך ויתעצם מרגע שתינתן לפוליטיקאים זכות וטו לחסום כל קידום. מכאן, לפי הטענה, שהחוק יוביל לפגיעה קשה ביותר בעקרון אי התלות של השופטים, ובעצמאות שלהם. כמו-כן, כל פרקליט או יועץ משפטי השואף להתקדם לשיפוט ביום מן הימים, יידע שכל החלטה שלו שתעורר התנגדות במערכת הפוליטית, כמו החלטה למנוע מהלך מושחת, עלולה להוביל לתיוגו וסימונו כפסול לבחירה לשיפוט, ולכן ההשפעה תהיה נרחבת.

העתירה מתמקדת בפגיעה הצפויה של החוק בליבת זכויות האדם ובשלטון החוק. לפי הטענה, פוליטיזציה של בחירת שופטים תוביל לפגיעה קשה ביכולתו של בית המשפט לבצע את אחד מתפקידיו המרכזיים - הגנה על זכויות האדם מפני השלטון, ובמיוחד במקרים שבהם מדובר בהגנה על זכויות של קבוצות מיעוט או קבוצות לא פופולריות, כמו אסירים, פלסטינים, מהגרים ומבקשי מקלט. "אין רווח פוליטי בפסק-דין שמגן על זכות יסוד חוקתית של מי שביצעו מעשה טרור; להיפך", נכתב בעתירה, "אין כותרות מחמיאות שנלוות לפסק-דין המגן על זכות להליך הוגן של נאשם בעבירות מין. ובכל זאת, הרעיון שבבסיס זכויות האדם הוא שהן זכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם. ההגנה על זכויות האדם צריכה להיות אדישה לתחושות של ציבורים גדולים, שלפיהן מי שביצע מעשה כזה או אחר הוא מתועב ולא זכאי לכל הגנה שהיא. מכאן, ההגנה על זכויות אדם לעתים כרוכה בקבלת החלטות לא פופולריות ומכעיסות".

בנוסף מדגישה האגודה לזכויות האזרח כי פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל לפגיעה בהיבטים משטריים נוספים, ובהם פגיעה קשה בהפרדת הרשויות בישראל, שהיא חלשה מלכתחילה, פגיעה במקצועיות השופטים ובאמון הציבור בהם, וביטול הלכה למעשה של שיטת הסניוריטי למינוי נשיא העליון, והפיכת הליך בחירתו לפוליטי לחלוטין, כמו שניסו לעשות בעניין בחירתו של יצחק עמית לנשיא.

עוד נטען כי התיקון יוביל לפגיעה חסרת תקדים באמון הציבור במערכת המשפט ובתפקידים החיוניים שהיא ממלאת, וכי הדבר ישפיע על היבטים משטריים נוספים. כך למשל, מי שמכריע על פסילת מועמדים ורשימות בבחירות הם השופטים, ומי שמקבל החלטות הרות-גורל בענייני הבחירות הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהוא שופט עליון. אם מי שיכריע בענייני הבחירות הם שופטים המזוהים פוליטית, יאבד אמון הציבור בהגינות הבחירות ויוביל לערעור על תוצאות הבחירות. כך גם מוסד ועדת החקירה הממלכתית ייפגע קשות אם הציבור יחשוב שמי שממנה את חבריה, או מכהן בה, הוא שופט שנבחר מטעמים פוליטיים ומזוהה עם השלטון.

לאור הפגיעה החזיתית של החוק בעקרונות ליבה של המשטר הדמוקרטי, טוענת האוגדה לזכויות האזרח שיש לבטלו. כמו-כן מזכירה האגודה שהחוק אינו עומד לבדו אלא הוא חלק משורה של חוקים ומהלכים פוליטיים שכבר בוצעו או שנמצאים בקנה, וכי השילוב של כל המהלכים הללו מצביע על התדרדרות מהירה במדרון המוביל למשטר אוטוריטרי. "מדובר בחוק מרכזי בהפיכה המשטרית", נטען, "שהוא גם מפתח לקידום שאר חלקיה".

עוד טוענת האגודה שהחוק סותר חזיתית את הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בשל היותו נאשם בפלילים, וכי ההבחנה בין נתניהו לקואליציה שהוא עומד בראשה מלאכותית ובלתי אפשרית. נתניהו היה מעורב עד צוואר בקידום החוק, נטען, ובניגוד לטענה שהפרה זו מצדיקה צעדים אישיים נגד נתניהו כמו הוצאתו לנבצרות או חקירתו בחשד לפלילים, עמדת העותרת היא שיש לבטל את התיקון או להצהיר שהוא לא ייכנס לתוקף כל עוד קיים ניגוד עניינים. "המחשבה שראש הממשלה, כנאשם בפלילים, יכול לקדם חוק שמיטיב את מצבו המשפטי, צריכה להדיר שינה מעיניהם של האזרחים כולם", נכתב.

העתירה מסתיימת בפרק הסוקר במפורט את ניסיון ההשתלטות של הממשלה הפולנית הקודמת על הרשות השופטת בפולין: "ברגע שהשלטון השתלט על בית המשפט, הפגיעות בזכויות האדם לא בוששו לבוא, ובית המשפט החוקתי אסר, למשל, על הפלות".

בניגוד לישראל, צויין, פולין כפופה לערכאות האירופאיות, אשר קבעו שיש לבטל את החוקים להחלשת הרשות השופטת ואף הטילו קנסות כבדים על פולין. "אלא שהדוגמה של פולין מראה שכאשר יש שופטים עצמאיים ואמיצים הם יכולים לבלום ניסיון השתלטות, וכי גם שורה של תיקונים, שכל אחד בפני עצמו הוא מוגבל בהשפעתו (כמו שינוי בוועדה הבוחרת שופטים, התערבות בגוף המשמעתי של שופטים, ושינוי גיל הפרישה), יכול להביא להשחתה מהירה של מערכת המשפט ולהסלמה, אם החוקים לא נבלמים".

גם מפלגת 'יש עתיד' עתרה הבוקר לבג"ץ נגד התיקון לחוק הוועדה לבחירת שופטים, וציינה: "ממשלת ישראל מבקשת להשליט סדר פוליטי חדש, שבו שופטים יתחשבו לא במרות הדין אלא ברצון הפוליטיקאים - זו קריסת הבלם האחרון של הדמוקרטיה".

את העתירה הגישו חברי ועדת החוקה - קארין אלהרר ויואב סגלוביץ. לדבריהם, התיקון מעקר את עיקרון אי-התלות של השופטים, והופך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף פוליטי הנשלט על-ידי גושים - ולא על-ידי אנשי מקצוע. זה לא תיקון - זו השחתה של שיטה שלמה. העתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד עודד גזית ואלירם בקל ממשרד גזית-בקל, מתארת כיצד תיקון החוק הופך את שיטת מינוי השופטים ממקצועית לפוליטית. תוך הענקת זכות וטו לסיעות פוליטיות והוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה.

חברת הכנסת קארין אלהרר, חברת הוועדה לבחירת שופטים: "שופטים צריכים להתמנות משיקולים מקצועיים - לא פוליטיים גרידא. הם אמורים לשרת את הציבור, לא את השלטון, לפעול לפי החוק, לא לפי מרות הממשלה. החוק שעבר מרסק את עקרון הפרדת הרשויות, פותח פתח למינויים פוליטיים ופוגע באזרחים שמבקשים צדק בבית המשפט. אלהרר הוסיפה, החוק לשינוי הרכב הועדה למינוי שופטים שעבר כעת הוא פיגוע בדמוקרטיה הישראלית. דריסת הרשות השופטת על ידי השלטון על ידי הפוליטיקאים, וריסוק האיזונים והבלמים בשיטת המשטר שלנו. ‏אין כל מקום למינוי שופטים פוליטים בישראל ולגרום לפגיעה בזכויות של אזרחי ישראל, ולפיכך בכוונתי לעתור על מנת לבטל את החוק".

ח"כ יואב סגלוביץ: "הפיכת הוועדה לבחירת שופטים מוועדה מקצועית לוועדה פוליטית היא חלק ממהלך רחב של פגיעה בשומרי הסף ובמוסדות הממלכתיים. לא ניתן לזה לקרות — ניאבק על צביונה של המדינה בכל זירה, ונפעל לתיקון ההרס שמביאה עמה הממשלה הזו".

התנועה לאיכות השלטון הגישה אף היא עתירה דחופה לבג"ץ נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (תיקון מס' 4 לחוק יסוד: השפיטה, ותיקון מס' 105 לחוק בתי המשפט): "מדובר בפוליטיזציה מסוכנת של מערכת המשפט", נטען. עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה: "הממשלה מנצלת את תקופת המלחמה כדי לקדם מהלך שפוגע אנושות ביסודות הדמוקרטיה הישראלית".
התנועה טוענת כי התיקון מוביל לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים ובכך מוביל לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט וביסודות הדמוקרטיה הישראלית.

לטענת התנועה, התיקון שאושר בכנסת כעת מבטא מעבר חד משיטה לבחירת שופטים שמחייבת הסכמה בין גורמים פוליטיים ומקצועיים, למנגנון שבו מינוי שופטים הופך להחלטה פוליטית מובהקת. בעתירה מודגש כי המנגנון הקיים בוועדה לבחירת שופטים, שעמד במבחן הזמן, מבטא איזון עדין בין הצורך לשמור על עיקרון האחריותיות (ביקורת על שופטים) לבין הצורך המרכזי לשמור על עצמאותה של הרשות השופטת ועל מקצועיותם של המינויים.

התנועה מדגישה בעתירתה כי התיקון חורג מסמכותה של הכנסת כרשות מכוננת, בהיותו תיקון חוקתי לא חוקתי, שכן הוא פוגע פגיעה קשה במאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית - בשלטון החוק, בעצמאותה ובאי-תלותה של הרשות השופטת, ובהפרדת הרשויות: "מדובר בשינוי דרמטי של המבנה הבסיסי של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל".

העתירה אף מציינת כי בהליך חקיקת התיקון נפלו פגמים תהליכיים קשים, ובראשם הפגיעה האנושה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה, תוך היעדר פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי העמוק שנערך ובהשלכותיו. זאת, באופן החורג מהדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר.
יתרה מזאת, "בחקיקת התיקון נעשה שימוש לרעה בתקנון הכנסת, כאשר הוצג מצג-שווא כאילו מדובר בהצעת חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט - שעה שהצעת החוק המקורית הייתה הצעת חוק פרטית, ובגלגולה השני של מתווה השרים, ההצעה הייתה צריכה להיות מוגשת כהצעת חוק ממשלתית חדשה".

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "התיקון שעבר בכנסת הוא מסמר נוסף בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית. מדובר בניסיון מחושב להשתלט על מערכת המשפט ולהפכה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. תקופת המלחמה משמשת כמסך עשן לקידום אג'נדה פוליטית שתפגע באזרחי ישראל לדורות. הפיכת מינוי השופטים לעניין פוליטי תערער את אמון הציבור במערכת המשפט ותפגע קשות בעצמאותה. לא נשב בשקט כשיסודות הדמוקרטיה שלנו נהרסים. נמשיך להיאבק בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו כדי להגן על שלטון החוק".

עתירה נוספת שהוגשה היא של קבוצת בכירים מתחומי הביטחון, האקדמיה, הכלכלה והחברה בישראל, בהם ממציא הדיסק-און-קי דב מורן, וחברות כנסת לשעבר. העותרים טוענים כי תיקון חוק היסוד: השפיטה, אשר משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, התקבל שלא כדין - תוך חריגה מסמכות הכנסת, ובניגוד להוראות תקנוני הכנסת והממשלה ונהלי חקיקה בסיסיים.

בעתירה נטען כי הצעת החוק לא אושרה כדין בקריאה טרומית, לא התקיימו לגביה הליכים תקינים כנדרש מהצעות חוק יסוד, והיא קודמה עוד בשנת 2023 במתכונת "הצעת חוק מטעם ועדה", תוך ניצול לרעה של מסלול מקוצר זה, המיועד למצבים חריגים בלבד. יתרה מכך, נטען כי הצעת החוק שהובאה לבסוף בשנת 2025 על-ידי שני שרים מהממשלה אומצה תוך עקיפת הליך החקיקה הייעודי להצעות חוק ממשלתיות, והכנסת אישרה אותה אף-על-פי שמדובר בתוכן מהותי חדש, שהוצג רק לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

בנוסף, העותרים מבקשים מבית המשפט להצהיר כי התיקון בטל גם מהבחינה המהותית - שכן הוא פוגע באופן אנוש בשורה של מאפיינים דמוקרטיים של מדינת ישראל ובראשם עיקרון הפרדת הרשויות, עצמאות ואי-תלות הרשות השופטת, ושלטון החוק. לטענתם, השינוי מאפשר לנציגי הקואליציה והאופוזיציה למנות שופטים לבית המשפט העליון משיקולים פוליטיים גרידא, ללא מנגנון מקצועי מאזן, וללא ערובה לכשירותם והתאמתם של המועמדים.

מעורכי הדין חגי קלעי, עידן סגר, אוהד רוזן ואיתמר אבנרי - המייצגים את העותרים, נמסר: "הצעת החוק שעברה היא כתם על המפעל החוקתי הישראלי. אנו מקווים שבית המשפט העליון ימלא את ייעודו החוקתי ויגן הן על תקינות הליך החקיקה בכנסת - שההקפדה עליו בהקשרים אלו חשובה במיוחד, והן על מאפייניה המינימליים של הדמוקרטיה בישראל".

גם לשכת עורכי הדין עתרה הבוקר לבג"צ - ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר: ""זו לא עתירה רגילה. זו קריאה להצלת הדמוקרטיה הישראלית כפי שהכרנו אותה. לא ניתן לפוליטיקאים למנות לעצמם שופטים ונשמור על המבצר שלא ייפול. המערכת כולה בסכנה - נילחם כדי להציל את עצמאות בתי המשפט בישראל". את הלשכה מייצג בעתירה משרד מיתר - עורכי הדין נדב ויסמן, עדי קופל-אביב, יונתן רום ועמית מולכו.

בעתירה נטען כי התיקונים שהובילה הקואליציה מביאים לפוליטיזציה מלאה של הוועדה לבחירת שופטים, מבטלים את אי-התלות של הרשות השופטת ומייצרים דד-לוק מובנה שמוביל לשיתוק או למינויים על בסיס דילים פוליטיים - תוך הדחת נציגי לשכת עורכי הדין, הגוף המקצועי היחיד שהיה מאז קום המדינה חלק בלתי נפרד מהליך הבחירה.

העתירה נפתחת בציטוט מדבריו של ראש הממשלה נתניהו ב-2012, אז הביע, נאמר, דעות הפוכות מעמדותיו כיום על מערכת המשפט: "בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. ההבדל בין מדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל - הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית".

העתירה מתמקדת בשלוש נקודות קריטיות, שלטענת הלשכה הופכות את התיקון לחוקתי באופן מסוכן: 1.פוליטיזציה גמורה של הוועדה לבחירת שופטים - הפיכת גוף מקצועי למנגנון פוליטי הכפוף לממשלה. 2. מבוי סתום ('דד-לוק') מובנה - שמוביל לשיתוק מלא של המערכת או לחלוקת מינויים בין קואליציה לאופוזיציה לפי שיקולים פוליטיים בלבד.
3. ביטול הייצוג ההיסטורי של לשכת עורכי הדין - אשר שימשה כשומר סף מקצועי לאורך עשרות שנים.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אליקים רובינשטיין, הגיב להתרחשויות לפני זמן קצר, בכנס 'דגן' במכללה האקדמית נתניה: "זו מהלומת מחץ וסכין בלב של הדמוקרטיה. אנו חווים עיוות בל-יסולח של המונח הזה, דמוקרטיה. יש חטופים ומלחמה ומתעסקים בזה. זהו יום שחור בעיניי. החקיקות של ההפיכה המשטרית, הדחת ראשי מערכת אכיפת החוק. דיברו על "ביחד ננצח" - זה אירוני היום בעיניי. דיברו על הקפאת ההפיכה השיפוטית למשך ימי המלחמה - והנה, אנשי המילואים וצה"ל כורעים עד אין קץ, וההפיכה נמשכת וההשתמטות החרדית נמשכת, והשיסוע. חובבי ציון בהאג מחככים ידיים בהנאה".

"המשמעות העיקרית היא פוליטיזציה מוגברת של השפיטה, מה שלא יתרום לאיכות שלה" הוסיף רובינשטיין, "הוקם במשך 75 שנה בניין יפה, ועושים כל מה שניתן להרוס אותו. מדובר בפגיעה מקצועית במדינה, ולא בהיבט פוליטי. הקואליציה עושה כל מאמץ להרוס את הבניין, ועדיין לא התייחסתי להיבטים הכלכליים והלאומיים".

ועוד הוסיף: "אין ספק שראש השב"כ צריך ללכת, אך ההנמקה להדחתו בגלל האירועים אירונית - הממשלה מסרבת לקחת אחריות על המחדל. הם מבקשים להמתין עד אחרי המלחמה ולא מוכנים לוועדת חקירה ממלכתית, אך בכל הנוגע לשפיטה - זה לא יחכה. ראש השב"כ צריך ללכת, הוא גם אמר זאת בעצמו, אך הוא זכאי לשימוע הוגן - ולא לגיליוטינה.
היועמ"שית מקיימת את תפקידה בנאמנות. היא מציבה מראה בפני הממשלה כאשר היא מבקשת לעשות משהו לא חוקי. יש בלבול - במקום להתמקד באויב ובהשבת החטופים, מצאו אויב חדש: המערכת המשפטית. עבורי, לומר את הדברים הללו - זה טראומטי".

יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, הגיב: "הקואליציה החליטה הבוקר שבמקום לעסוק בהחזרת החטופים, התושבים והביטחון - היא מחזירה אותנו ל-6.10. אבל גם אם ייקח זמן - אנחנו נתקן. הפוליטזיציה של הוועדה לבחירת שופטים תבוטל, רפורמה אמיתית תקודם - ומדינת ישראל תתחזק".

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, בתגובה על מעבר החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בכנסת: "החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים עבר, פוליטיקאים ימנו שופטים כמו עוד ג'וב לחבר מרכז. ממשלה כושלת שמפחדת ממערכת המשפט בדיוק כפי שהיא מפחדת מוועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7/10".

יו"ר ועדת החוקה לשעבר, ח"כ גלעד קריב, ציין: "פוליטיזציה מלאה של מערכת משפט. נמשיך להיאבק בריסוק הדמוקרטיה. החוקים שאושרו היום הם אחת ההונאות הגדולות שנעשו על-ידי קואליציית הפייק-ניוז. אין בחוקים האלה גרם אחד של הסכמה רחבה ופשרה, והם סוללים את הדרך, לא רק לפוליטיזציה מלאה של מערכת המשפט ולמשטרת מחשבות על השופטים - אלא גם את הדרך להמשך המהפכה המשטרית על כל פרקיה. יחד עם מאות אלפי ישראלים נמשיך את המאבק הנחוש נגד המזימה לריסוק הדמוקרטיה, ובעתיד נדאג לבטל את החקיקה המסוכנת. ישראל לא תהיה לטורקיה גם אם נתניהו ושותפיו מאמצים חלק מהשיטות של ארדואן".

לצד זאת, נמסרה הודעה משותפת לראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן: "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל. ממשלת ישראל אישרה לפני זמן קצר חוק שמטרתו אחת - לוודא שהשופטים יהפכו להיות כפופים לרצון הפוליטיקאים.

זה קורה כש-59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה. במקום לרכז את כל המאמצים בהחזרתם ובאיחוי הקרעים בעם, הממשלה הזו חוזרת לעסוק בדיוק בחקיקה שפילגה את הציבור לפני השבעה באוקטובר. הממשלה לא למדה דבר מהאסון, היא ממשיכה לפגוע בחוסן הלאומי, להעמיק את השסע ולהתעלם מהמשימות האמיתיות שלה: ביטחון, כלכלה ואחדות. בממשלה הבאה נחזיר את בחירת השופטים לוועדה הגונה ומקצועית".

ח"כ אפרת רייטן, יו"ר סיעת העבודה: "החוק הזה רע. אל תקנו את השיווק - הוא לא פשרה ולא הסכמות. הוא דיל פוליטי בין שני פוליטיקאים מאותה מפלגה. יש להם אולי רוב פרלמנטרי, אבל לא רוב בעם. נבטל אותו אחרי הבחירות".

ממטה 'אחים לנשק' נמסר בתגובה: "ממשלת החורבן ממשיכה בפירוק מערכתי של יסודות הדמוקרטיה הישראלית. ההשתלטות הפוליטית על הוועדה לבחירת שופטים היא מהלך נוסף שמטרתו ריסוק שומרי הסף והכפפת מערכת המשפט לשיקולים פוליטיים צרים. אותה ממשלה שהובילה אותנו לאסון השבעה באוקטובר, ממשיכה להרוס את המוסדות שמחזיקים את המדינה. במקום לערוך חשבון נפש על אחריותה לאסון ולהתמקד בהשבת החטופים, היא חוזרת להפיכה המשטרית ביתר שאת.
הממשלה הזו מובילה אותנו בדרך לחורבן המוחלט - ביטחוני, חברתי ודמוקרטי. מדינה ללא מערכת משפט עצמאית היא מדינה בסכנה קיומית. נמשיך להיאבק בכל כוחנו למען הצלתה של מדינת ישראל".