ארדואן כבר כאן: המרס הטורקי של נתניהו לדמוקרטיה בישראל

הנה ארבע ידיעות שכיכבו במהדורות החדשות ב-12 השעות האחרונות:

במסגרת הניסיון לשנות את שיטת המשטר בישראל, מעבירה הממשלה את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

על הרקע הזה - ועל רקע פרשיות נפרדות אך קשורות כניסיון להדיח את ראש השב"כ ופתיחת הליך הדחה נגד היועצת המשפטית לממשלה, יתקיימו הפגנות ומחאות ברחבי הארץ. הנהגים מתבקשים להתאזר בסבלנות.

המשא ומתן לשחרור החטופים תקוע, אבן הנגף נשארה כשהייתה - חמאס אינו מוכן לשחרור בטרם תתחייב ישראל על סיום המלחמה, ישראל אינה מוכנה להשמיע את צמד המילים הזה - ולו אפילו מן השפה אל החוץ.

שלושה חברי כנסת (אחד מהם לשעבר, אחד מהם עדיין שרף אחד הוא סגן יו"ר הכנסת): צבי סוכות, ניסים ואטורי ועמיחי אליהו נדרשים לחקירה במשטרה, בפרשת ההתפרצות לבסיס צה"ל "שדה תימן". הם מסרבים להתייצב, אפילו לחקירה שתוצאותיה ידועות מראש, בהתחשב בידוע לנו על המוטיבציה של משטרת ישראל.

12 שעות, 4 ידיעות - ומולן עם נדהם אחד שלא מבין מה לעזאזל הולך פה. זו כבר מזמן לא הקובלנה של הפריבילגים על כך ש"גנבו להם את המדינה". אין פה עדתיות, אין פה שאלה של מעמד כלכלי. מה יש פה? ליקוי מאורות, או אולי בעצם פרוז'קטור שמכוון אל מדרון חלקלק, עוד ביטוי שנשחק פה עד דוק.

בואו נעזוב לרגע את הכותרות הבוערות ונקפוץ להתאוורר מעט במה שהיה פעם יעד תיירותי אהוב על הנוסע הישראלי, איסטנבול. גם שם הפגנות סוערות. על מה? מעצר של בכיר באופוזיציה, אכרם אימאמאולו, שנחשב ליריבו העיקרי של ארדואן, הנשיא שעלה לשלטון באופן דמוקרטי, אבל הפך לרודן באמצעות "רפורמה" משפטית, שעיקרה הכפפת מערכת המשפט לרצון הממשלה.

במקביל הוביל בהצלחה השתלטות על ערוצי התקשורת הגדולים במדינה וניתוב הסיקור העיתונאי (גם בעזרת מעצר של עיתונאים) לטובת המשטר. מזכיר לכם משהו?

את ההפגנות בטורקיה מנסה המשטרה המקומית לפזר, בברוטליות. בין העצורים לא רק מפגינים פעלים אלא גם אנשי תקשורת ועיתונאים.

האם מדובר בגלויית אזהרה שנשלחה על ידי העם הטורקי לזה היושב בציון? האם שליט שנבחר באופן דמוקרטי, אבל עושה ככל שלאל ידו כדי להפוך את הבחירות הבאות לכאלה שבהן התוצאות ידועות מראש, הוא לגיטימי? האם זה מה שצפוי לנו אם תושלם ההשתלטות על מערכת המשפט? על ערוצי החדשות?

המשותף לכל השאלות האלה, ששואל את עצמו כל ישראלי בר דעת (מלבד אלה שהמראות מטורקיה הם חלומם הוורוד, לצערנו יש כמה כאלה - אפילו עם ערוץ טלוויזיה ותחנת רדיו משלהם), הוא שאף אחת מהן לא הייתה יכולה להישאל בעבר, לא הייתה אפילו עולה על הדעת. לו היה מישהו משמיע את הדברים הללו לפני מערכת הבחירות האחרונה, היינו אומרים שנטרפה עליו דעתו, שהוא פרנואיד.

אני זוכר איך פגשתי באחד העיתונאים הבולטים בשירותו של ראש הממשלה, איש נעים הליכות וחביב להפליא ברמה האישית-אנושית, למחרת הבחירות. "כולם פה מפחדים מאיזה שלטון טוטליטרי" אמר לי והוסיף: "אני מבטיח לך שלא יהיה כלום". אני חייב לומר שהאמנתי לו, בעיקר מפני שהוא האמין לעצמו, כלומר, גם תומכים גדולים של נתניהו לא האמינו שנגיע להיכן שהגענו.

ניחא לו היה מדובר בניסיון ראשון, אבל כולנו ראינו להיכן הובילה אותנו ההפיכה המשטרית האומללה שניסה יריב לוים לבצע בשליחות נתניהו.

גם אם יש מישהו שחושב שחלק מהבעיה לא היה בחקיקה עצמה אלא בהתנגדות לה שגבלה (בשוליה בלבד) בסרבנות במשמעותה כ"אי-התנדבות", הרי שחזקה עליו שהוא מבין שצעד נוסף אל עבר התהום, למשל הכרזה על מלחמת אזרחים (שמכונה כאן בביטוי המכובס "משבר חוקתי") בדמות סירוב לציית לפסק דין של בג"ץ, תביא לכאוס אמיתי?

לא חייבים להיות "ביביסט" או "קפלניסט": בין אלו לאלו נמצא האזרח שאפילו לא מתעניין יתר על המידה בפוליטיקה, שחיפש את הדרך לשרוד כלכלית, להצליח לגרד כסף לחוגים של הילדים או לחופשה משפחתית. מעמד ביניים נמוך או גבוה - ועתה רואה במה עוסקת הממשלה, בתקציב החרפה שהעזה להעביר (פשע שהלוואי שרק מבצעיו יתנו עליו את הדין, הבעיה היא שכולנו נשלם את המחיר הרבה לפני שזה יקרה, אם בכלל), בחתירה לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים בזמן מלחמה, בזמן ש-59 ישראלים מתוכם 24 חיים-בקושי, שבויים במקום שאין אפל ממנו (זוכרים את "החטופים סובלים אבל לא מתים", נאום הגבורה מפיו של בוגר סדרת השבי?).

הבעיה היא שנוכח מראות שלא ייאמנו, מתגנב גם חשש אל הלב מפני עוד דברים שנמצאים במחלקת "לא יעלה על הדעת". למשל ביטול בחירות במסווה של דחייה נוכח מצב חירום לאומי. עם יד על הלב: כמה מכם האמינו שנתניהו מסוגל להוביל מהלך שכזה לפני שנה-שנתיים - וכמה מכם מאמינים שזאת אפשרות ריאלית היום?

ואם כבר הגענו לשם, הבה נמשיך: האם מי שלא האמין עד לפני זמן קצר שהממשלה לא תעז להעביר תקציב שכולו שוחד ושלמונים, יכול להניח יד על לוח ליבו, בראותו את הממשלה שולחת ביד אחת צווי מילואים לקומץ של פראיירים - ובידה האחרת גונבת להם את הארנק, שלא ירחק היום והיא לא תשלח את ידה גם בחסכונות הפרטיים שלנו?

האם כל חוסך צנוע, ביוזמתו או בעל כורחו (לפנסיה למשל), יכול להישבע שלא יבוא היום שבו ממשלה מושחתת ומורעבת, מורכבת מתומכי נאשם שתלוי בהם - ומעלים את מחירם בהתאם, תשים את ידה גם על הכספים שלו?

גם אז זה יבוא תחת שמות מכובסים, שלא יראו כמחטף. למשל מיסוי קרנות ההשתלמות ב-30%, כחלק מההשתתפות במאמץ המלחמתי שלא נגמר. יכול להיות? לא יכול להיות? גם אם בחרתם עדיין בתשובה השנייה, הדגש הוא על עדיין, כי אפילו מפה אפשר לראות כמה מכם שענו "לא", אבל כבר זעו באי-נוחות על הכיסאות.

עם כל הכבוד להפגנות ברחובות, הצעד המשמעותי יותר אירע בפגישת יו"ר ההסתדרות עם בכירי המשק. האם התקבלה שם החלטה להשבית (אם וכאשר כמובן יופר צו בג"ץ) את המשק ללא הגבלת זמן? שהרי אם הגיעה עת הכאוס, מוטב שיקרה זה עתה, עת רק המשטרה הושחתה, עת עדיין יש מערכות שמתפקדות תחת שיטת המשטר הנוכחית (נוכחית בואכה הקודמת) של הפרדת רשויות.

"בחור טוב" אמר אחד בשם דונלד טראמפ על הנשיא הטורקי ארדואן ובכך אולי סימן שהוא ישרוד את גל המחאה בארצו. האם גם אנו בדרך לכך ש"בחור טוב" יעשה ככל העולה על רוחו בארצנו, כולל דברים שלא יכולנו לדמיין? ובכן הדמיון התחיל לעבוד על הסטרואידים שמספקת לו ממשלת השחיתות והחנופה - וכשהדמיון עובד, דברים קורים.

חלקם לקוחים מחלומותינו, חלקם מסיוטי הלילה שלנו. לכן אולי מזל שנעבור הלילה לשעון קיץ, לפחות נרוויח שעה של אור במקום שבו האפילה מסרבת להיגמר.