הוועידה הבינלאומית למאבק באנטישמיות שתתקיים השבוע בירושלים בהזמנת משרד התפוצות כבר עלתה לכותרות בעולם עוד לפני הפתיחה הרשמית מחר (חמישי). החלטתו של שר התפוצות עמיחי שיקלי לכלול ברשימת האורחים והדוברים נציגים של מפלגות ימין מאירופה, כמו העצרת הלאומית בצרפת, מפלגת Vox הספרדית, מפלגת החופש מהולנד והדמוקרטים משבדיה- ואל כל חברי קבוצת הפטריוטים לאירופה - גרמה לסערה בעיקר בקרב נציגי הקהילות היהודיות ומוסדות יהודיים באירופה.
רשימת המתנגדים כוללת את נשיא הקונגרס היהודי האירופי ד"ר אריאל מוזיקנט, וכן פוליטיקאים ופעילי מרכז-שמאל באירופה, ישראל וארה"ב. ההזמנה של נשיא "רפובליקה סרפסקה" אחת משתי הישויות המדיניות המרכיבות את בוסניה והרצוגובינה, מילוראד דודיק - נגדו הוציאה הממשלה הפדרלית של בוסניה והרצגובינה צו מעצר לפני מספר ימים- חיזקה את המבקרים לצייר את האירוע כוועידה שמשרתת מטרות פוליטיות בלבד.
מי שחש אולי כמותקף ביותר מבין המוזמנים הוא ז'ורדן ברדלה בן ה-29, מנהיג מפלגת "העצרת הלאומית", המפלגה שהוקמה ב-2018 על ידי מרין לה פן כ ממשיכת הדרך של "החזית הלאומית", מפלגת הימין הקיצוני שהקים אביה, ז'אן מארי לה פן.
בשל האופי הקיצוני, הלאומני והאנטישמי של מפלגת החזית הלאומית בהנהגתו של ז'אן-מארי, בישראל ובהקהילה היהודית בצרפת החרימו את מארין לה פן ואת מפלגתה, למרות לה פן עצמה התרחקה בצורה משמעותית מדעותיו של אביה. עם זאת, התמיכה החזקה בישראל שהביעו מנהיגי מפלגת "העצרת הלאומית" לאחר טבח 7 באוקטובר ובמהלך "מלחמת חרבות ברזל" עודדה את ממשלת ישראל לשקול מחדש את עמדת החרם שלה.
השר שיקלי היה הגורם הישראלי הראשון שנפגש עם מרין לה פן בחודש יולי האחרון ועורר את זעמ של נשיא צרפת עמנואל מקרון כשהכריז שאם לה פן תיבחר לנשיאה, היא תהיה "מצוינת עבור ישראל".
בחודש שעבר, השר שיקלי נפגש לראשונה עם ז'ורדן ברדלה בכנס CPAC שנערך בוושינגטון. מספר ימים לאחר מכן הודיע שר החוץ, גדעון סער, על החלטתה של ישראל ליצור קשרים רשמיים עם מפלגת העצרת הלאומית וכן עם מפלגת VOX בספרד ועם מפלגת הדמוקרטים בשבדיה.
ברדלה מייצג את הפנים החדשות של מפלגתו. הוא בא ממשפחת מהגרים, קודם מאוד מהר לראשות המפלגה, שתומכת בעצירת ההגירה ההמונית לצרפת.
אימו של ברדלה נולדה באיטליה, ואביו ממוצא איטלקי וצרפתי-אלג'יראי. הוא נולד וגדל בדרנסי, לא רחוק מפריז, עיירה קטנה שידועה כאתר שבו היה מחנה מעצר ומעבר שנוהלו על ידי גרמנים וצרפתים במהלך מלחמת העולם השנייה, לשם נשלחו יהודים פריזאים רבים, ומשם למחנות מוות בפולין.
ברדלה הצטרף ל"חזית הלאומית" כשהיה בן- 16 והפך ליו"ר אגף הנוער של המפלגה בגיל 22. שנה לאחר מכן עמד בראש רשימת המפלגה בבחירות לפרלמנט האירופי וניצח.
באותה שנה הוא היה מועמד לאחד מסגני היו"ר של "העצרת הלאומית", ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת -2022, לאחר שמרין לה פן פרשה מתפקידה כמנהיגת המפלגה, נבחר להחליף אותה.
בראיון בלעדי שהעניק לאלדד בק ופורסם השבוע בג'רוזלם פוסט, ז'ורדן ברדלה מכנה את ביקורו בישראל היסטורי. "זה הביקור הראשון שלי בישראל כאדם פרטי, וזו גם הפעם הראשונה שמנהיג של מפלגת 'העצרת הלאומית' מוזמן רשמית לבקר בישראל", אומר מנהיג מפלגת האופוזיציה הראשית בצרפת והמפלגה הגדולה בפרלמנט, לאחר הבחירות האחרונות בקיץ 2024.
"במובן הזה, מדובר באירוע היסטורי שמראה את מעמדה החשוב של המפלגה בזירה הפוליטית הצרפתית והבינלאומית. הייעוד שלנו הוא לדבר עם כל מי שהנלחם בטרור האסלאמיסטי, שהוא האיום הקיומי הגדול ביותר על הדמוקרטיה שלנו. המסר שאני רוצה להעביר בביקורי בישראל הוא שצרפת עומדת לצד ישראל במלחמה הזו".
"אני מאמין שהקשרים בין המדינות שלנו חזקים ביותר, מערכת היחסים שלנו ייחודית, ואני מקווה שזה ימשיך להיות כך בעתיד", מדגיש ברדלה. "בתקופה הפוליטית הנוכחית, אנו - אנשי העצרת הלאומית - נחשבים לתנועה פוליטית שכבר מתכוננת לעידן שאחרי מקרון, ושיש לה פוטנציאל למצוא את עצמה בחודשים הקרובים בעמדת המנהיגות של צרפת". ברדלה המשיך, "זהו כבוד להיות מוזמן רשמית על ידי ממשלת מדינת ישראל ולהתבטא באירוע משמעותי שמוקדש לנושא בעל משמעות רבה עבור החברות באירופה, שהפך למשמעותי עוד יותר אחרי7 באוקטובר".
ברדלה מתאר את ביקורו בישראל ובירושלים כחלק "מהמעורבות המוחלטת שלי ושלנו במאבק באנטישמיות". הוא מוסיף כי המסר שהוא "נשא והפיץ במשך מספר שנים בצרפת, וביתר שאת, מאז 7 באוקטובר, הוא שהאנטישמיות היא רעל שאסור להתמודד איתו [בשאננות], בצרפת או בכל חלק אחר של העולם".
מאז 7 באוקטובר, ברדלה משתף כי צרפת עומדת בפני התעוררות מחודשת של "אנטישמיות סביבתית". "זו עובדה. ההתעוררות הזו באה משתי תופעות שאני נלחם בהן: הפונדמנטליזם האיסלאמיסטי ובעל בריתו הטוב ביותר כיום, השמאל הרדיקלי בצרפת".
"מצד אחד, שנאת היהודים נמצאת בבסיס האסלאמיזם, היא כל מהותה. מצד שני, השמאל הרדיקלי החליף את דגל הטריקולור בדגל הפלסטיני".
כידוע, חלק מאלה שהוזמנו להשתתף בוועידה הבינלאומית הזו החליטו להחרים אותה כתגובה להשתתפותך ושל פוליטיקאים אירופאים אחרים שלכאורה משתייכים למפלגות "ימין קיצוני". מה התגובה שלך לזה?
"אני לא אוהב סקטוריאליות. אני חושב שהמאבק באנטישמיות הוא לא רק מטרה חשובה עבור צרפת. זו מטרה שחוצה גבולות. האנטישמיות היא מגיפה ורעל שמשפיעה על כל החברות, כולל אלה שברוב הדמוקרטיות במערב. הביקורת הזו מגיעה בעיקר מחוגי שמאל, כולל מספר גורמים בצרפת, שלא היססו להתפשר על ידי כריתת ברית עם מנהיג השמאל הרדיקלי הצרפתי, ז'אן-לוק מלנשון, בבחירות האחרונות באירופה ובבחירות שהיו לנו בצרפת.
לא שיניתי את עמדותיי; הן נותרו כפי שהיו, וגם לא אשנה אותן. לא אקבל הטפות מוסר מפי מי שמוכנים לסבול את העוולות וההצהרות של תנועות השמאל הפוליטיות, שחלק מחבריהן - בצרפת ובאירופה - הכשירו את חמאס כתנועת התנגדות לגיטימית תוך האשמת ישראל בביצוע רצח עם.
אני מתכוון להתבטא בכנס בכנות ולהשתמש בכושר השכנוע שלי. ברצוני להזכיר בעיניי אזרחים יהודים רבים בצרפת, אנו נתפסים כיום לא רק כאלטרנטיבה פוליטית אמינה אלא גם כמגן מפני אלו המאיימים על ביטחונם וחירותם של היהודים בצרפת וביבשת אירופה.
לקהילה היהודית בצרפת יש היסטוריה ארוכה של מאבק נגד "החזית הלאומית", שממנה מגיעה "העצרת הלאומית", במיוחד בהנהגתו של ז'אן-מארי לה פן המנוח. רבים עדיין מבלבלים את שני הצדדים. מה מייחד את מפלגתך ממפלגת "החזית הלאומית"?
"מפלגת 'העצרת הלאומית' היא כבר לא 'החזית הלאומית'. הצהרות מסוימות, שהושמעו בעבר וששייכות לעבר, עוררו רגשות לגיטימיים. מרין לה פן תמיד התנתקה מההצהרות הללו. כשהפכה למנהיגת המפלגה בשנת 2011, היא הדגישה כי הכיבוש הגרמני והשואה סימלו עבור צרפת ועבור אירופה כולה את שיא הברבריות.
אף אחד לא יכול להאשים אותנו ברצינות שלא הפכנו את הדף הזה של בהיסטוריה של המפלגה שלנו. עכשיו, אני מבין שאי אפשר לכפות אמון. הוא בונה את עצמו על ידי פעולות. יש מאחורינו עשרות שנים של מאבק עיקש נגד האיסלאמיזם. אני מאמין שהמפלגה שלנו היא המפלגה היחידה בצרפת שהתריעה בפני כל אזרחינו על הסיכונים הגוברים של הגירה ואיסלמיזם, ועל קיומם בחברה שלנו של גורמים המפקפקים בערכים שלנו. אני מציין שיותר ויותר יהודים צרפתים סומכים עלינו מכיוון שהם מאמינים בכנות שלנו. מספר דמויות די מוכרות, כמו צייד הנאצים סרז' קלרספלד, הודו בחודשים האחרונים שמול האיום האיסלאמיסטי הגובר והאנטישמיות של השמאל, 'העצרת הלאומית' נתפסת היום כמפלגה רצינית, שמגנה על הערכים הרפובליקניים של צרפת. אנו ממשיכים להפגין במעשינו, באמונותינו ובכנותנו שאנו עומדים לצד כל אזרחי צרפת, תהיה דתם אשר תהיה. ברצוני להדגיש את קבלת הפנים הידידותית והחמה ביותר שקיבלנו מיהודי צרפת כשהשתתפנו בצעדה נגד האנטישמיות שאורגנה בצרפת ב-12 בנובמבר 2023, שבועות ספורים אחרי הטבח הנורא ב-7 באוקטובר. זה הראה שהכנות שלנו קנתה לנו אמינות להוביל לעבר המטרה הזו ולהוביל את המאבק הזה בצרפת ובאירופה.
האם אתה רואה קווים מקבילים בין המאבק באסלאמיזם שאתה מוביל בצרפת לבין מלחמת הקיום שישראל מובילה נגד האיסלאמיסטים במזרח התיכון?
"כן, זה אותו הקרב. ב-7 באוקטובר חוותה ישראל את ה-11 בספטמבר ואת ה-'בטקלאן' שלה (פיגוע טרור, שבוצע באולם קונצרטים בפריז בנובמבר 2015). כבר 15 שנה שצרפת מתמודדת עם התקפות טרור בהיקף חסר תקדים, שחלקן כוונו בכוונה נגד אזרחינו היהודים - כמו הפיגוע בבית הספר "אוזר התורה" בטולוז ב-2012 או הפיגוע בסופרמרקט 'היפר כשר' בפריז בינואר 2015. כל מדינות המערב ודמוקרטיות רבות ברחבי העולם כיום, מתמודדות עם תופעת האיסלאמיזם שלא רק רוצה לחיות בנפרד מהחברה או ליצור פלגים בתוכנו, אלא גם לכבוש את כל החברה שלנו. האסלאמיסטים גם מעוניינים לכפות עלינו את כל הכללים והאיסורים שלהם".
אחת הביקורות המרכזיות של הקהילה היהודית בצרפת נגד "העצרת הלאומית" קשורה לחשש שהחזון הרפובליקני והחילוני של המפלגה יוביל לביטול זכותם של היהודים לממש את מסורותיהם הדתיות באופן חופשי. האם יש סיכון כזה?
"לא. הסיכון הזה לא קיים. אני חושב שהיום אנחנו התנועה הפוליטית האחרונה שמגנה על זהותה של צרפת ועל הערכים הרפובליקניים, שבהם בגדו חלק גדול מממשלות השמאל הצרפתי וחלק מממשלות הימין בצרפת. הרוח, החוקים ועקרונות החילוניות החשובים כל כך לצרפת משמשים ערובה לחופש הדת עבור כל הדתות, כולל, כמובן, הדת היהודית. אוסיף, שהעצרת הלאומית מציעה ערובה משלימה לביטחון יהודי צרפת בכך שהיא משמשת מגן מפני חוסר הביטחון והאלימות הקיצונית, שהופכת יותר ויותר נפוצה בחברה הצרפתית.
נקודה נוספת שמטרידה את הקהילה היהודית נוגעת לדעות הסותרות בנוגע לאחריות של צרפת בשואה. בעוד שכל הנשיאים, כמו ז'אק שיראק, הכירו באחריותם בשם המדינה הצרפתית, קולות אחרים בימין הפוליטי עדיין מתעקשים שיש להבדיל בין משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים, לבין המדינה
אין ויכוח על העובדות. לאחר התבוסה, משטר וישי - תחילה במה שכונה "האזור החופשי" והחל משנת 1942 תחת כיבוש גרמני מוחלט - שיתף פעולה עם הכובשים הגרמנים. הייתי אפילו אומר שמשטר וישי לקח חלק פעיל במה שאירע. פעולותיו והחלטותיו הן כתם אפל מאוד בהיסטוריה של צרפת ובהיסטוריה המשותפת שלנו.
אני גם חושב שממשל וישי לא ייצג את הטוב שבעם הצרפתי, הוא ייצג בגידה. כבודה וערכיה האמיתיים של צרפת היה בלונדון עם הגנרל [שארל] דה גול וכוחותיו החופשיים ועם כוחות ההתנגדות, שלחמו להצלת כבודנו ולהצלת הערכים והאידיאלים שלנו.
צרפת הייתה תומכת גדולה של ישראל בשנות ה-50 וה-60. היא תרמה רבות להקמתה ולגיבושה של מדינת ישראל. ואז, בתום מלחמת ששת הימים, צרפת פנתה למסורת פוליטית בשם "המדיניות הערבית" על חשבון היחסים הטובים עם ישראל. האם אתה חושב ש"מדיניות ערבית" זו הייתה מנוגדת לאינטר
"לא הייתי מתנגד לשתי המדיניות הללו, ואני חושב שהמסורת של "המדיניות הערבית" חיה עד היום ביחסים ההיסטוריים בין צרפת ללבנון או בקשרים עם מצרים, שהיא שותפה חיונית לצרפת בזירה האזורית. צרפת היא מעצמה ים תיכונית. אני מאמין עמוקות שצרפת חייבת לקיים יחסים עם כל מדינות אזור הים התיכון. כגיאוגרף, הייתי אומר שגם הגיאוגרפיה וגם ההיסטוריה כופים את זה עלינו. עם זאת, בטוח ש"מדיניות ערבית" זו נפגעה מהחלטות אבסורדיות, כשהאחרונה שבהן היא החיפזון שבו יצא שר החוץ שלנו לפגוש את ההנהגה החדשה בסוריה, אל-ג'ולאני [אחמד א-שרעא] ואנשיו, שהם יורשי אל-קאעידה ודאע"ש".
"האסטרטגיה היחידה שלנו במזרח הקרוב והתיכון היא זו של שלום ויציבות. אני עוקב אחר הפילוסופיה הזו כביטוי לנאמנות לדוקטרינה הצרפתית המסורתית. היה קשה, ועדיין קשה להגיע לשלווה וליציבות הזו. אלה מטרות תובעניות מאוד. אבל הן לא בלתי מושגות. אני מאחל שצרפת תחדש את ייעודה ההיסטורי להיות מעצמה חופשית, עצמאית, חסרת פניות, ומאזנת שתהיה מסוגלת לדבר עם כל המעצמות באזור הים התיכון, אך יחד עם זאת תוכל להכיר בכך שהאיום הקיומי שמאיים על הצרפתים כיום הוא הפונדמנטליזם האיסלאמיסטי. כתוצאה מכך, עלינו לפתח שותפויות עם כל המדינות הנלחמות באידיאולוגיה הזו, בהן כמובן גם מדינת ישראל.
האם התמיכה האוטומטית בת עשרות שנים של צרפת בעניין הפלסטיני סייעה לקדם תהליך שלום אפשרי במזרח התיכון או חסמה תהליך כזה?
"הייתה בצרפת תנועה אינטלקטואלית ופוליטית, שהושפעה מאוד מהמרקסיזם ויישמה באופן שיטתי קריאה מאוד פשטנית של המצב, שכללה התחשבות בפלסטינים כקורבנות ובישראלים כצד האשם. זו דרך החשיבה שזיהמה את הרוח בחלקים גדולים של האינטלקטואלים בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-20 ועדיין מעוררת את הוויכוח בנושא זה כיום. אני סבור שדרך חשיבה זו לא תואמת את המציאות. כידוע, העמדה ההיסטורית של צרפת בעד פתרון מאוזן - זה של שתי מדינות.
אני חושב שהמטרה של שאיפה למדינה פלסטינית צריכה להישאר, אבל היום המטרה הזו הפכה לבלתי אפשרית לחלוטין בגלל קיומו של חמאס, שה-DNA והסיבה לקיומו הם השמדת מדינת ישראל. אמרתי את זה בפומבי בצרפת, ואני חוזר על זה כעת: להכיר במדינה פלסטינית עכשיו פירושו לתת לגיטימציה לחמאס, ובמציאות, הכרה במדינת טרור".
אז מה צריכים להיות התנאים להקמת מדינה פלסטינית בעתיד?
"קודם כל, החלשת חמאס למצב של חוסר אונים. זה הכרחי וחיוני לחלוטין. שמעתי לפני מספר ימים את השליח המיוחד של ארצות הברית, סטיב וויטקוף, שקבע שיש לפרז את חמאס ברצועת עזה. בצרפת, אנחנו אומרים שפוליטיקה ודיפלומטיה הן הדרך לאפשר את מה שנחוץ. בזמן שאנחנו מדברים עכשיו, שלום נראה כמו אפשרות רחוקה מאוד. זה לא אומר שאנחנו צריכים להתנהג כאילו זה בלתי אפשרי. עם זאת, יש לכך שני תנאים מוקדמים: הראשון הוא פירוז חמאס, והשני הוא שחרור מיידי של החטופים. צריך להמשיך ולחזור על כך ששום דבר לא יתאפשר בלי ליישם את שתי הדרישות הבסיסיות הללו".
מה דעתך על היוזמה של הנשיא דונלד טראמפ לפנות חלקים מהאוכלוסייה בעזה למדינות אחרות?
"הנשיא טראמפ רשאי להציע תוכנית לסיום המשבר מתוך פרספקטיבה של פיתוח כלכלי של רצועת עזה. עם זאת, בזמן שאנחנו מדברים, זה נראה לי די אוטופי. אני חושב שקשה לקבל את הרעיון של הוצאת כמה מאות אלפי אנשים מרצועת עזה. המטרה ארוכת הטווח צריכה להיות שלום ושיקום השטח הזה על יסודות בריאים.
כאשר מפלגת העצרת הלאומית תהיה בשלטון, האם היא תכיר בירושלים כבירת ישראל?
"ירושלים קדושה עבור שלוש דתות. רק פתרון כללי לסכסוך יאפשר דיון על מעמדה של ירושלים. יש לשאת ולתת עליו במסגרת הסכם כולל. אז, הייתי אומר שכרגע אין לנו כוונה לתמוך בהכרה כזו שכן מעמדה של ירושלים עדיין לא היה מוגדר. עד שיתקיים משא ומתן, וברור שצריך לעבוד כדי שיתקיים, אנחנו מתכוונים להשאיר את שגרירות צרפת בישראל בתל אביב בשלב זה".