מקרה כלבת נוסף התגלה לפני מספר ימים במושב גורן שגליל המערבי, הפעם בתן זהוב. זה מקרה הכלבת ה-25 מתחילת השנה. על פי קצב גילוי מקרי הכלבת, בשנת 2025 יספרו מעל מאה מקרי כלבת בישראל. מדובר בנתון שיא שלא זכור כמוהו. מאז שנת 2000 ועד היום, השנה שבה התגלו הכי הרבה מקרי כלבת הייתה שנת 2017, בה נמצאו 74 חיות הנגועות במחלה הקטלנית. אמנם, ברישומי השירותים הווטרינרים של משרד החקלאות, מקרה כלבת נכנס לרשימה רק לאחר שהחיה החשודה בכלבת נתפסה, נשלחה לבדיקה במעבדת הכלבת של המכון, והבדיקה העלתה כי אכן הייתה נגועה. לכן, גם אם ההתנהגות של החיה התוקפת - לרוב יהיו אלה תן או כלב - היא התנהגות אופיינית לחיה נגועה בכלבת, היא לא תכנס למניין המקרים אם לא נתפסה.
מחלת הכלבת הינה חשוכת מרפא ונגרמת על ידי נגיף. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה, והמוות הינו ודאי. נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים, ומועבר ברוק, בעיקר על ידי נשיכה. ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים בחיסון הניתן מבעוד מועד, ובבני אדם באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף. בשנה שעברה מת מכלבת תושב נצרת בן 76 אשר ננשך כחודש וחצי לפני מותו על ידי הכלב הפרטי שלו, שלא היה מחוסן לכלבת, כנדרש בחוק. מקרה המוות הקודם שנגרם מכלבת היה בשנת 2002.
מרבית המקרים מתגלים סמוך לאזורי הגבול בצפון. מדינת ישראל מוקפת במדינות, אשר בהן המחלה אינה זוכה לטיפול ומניעה, הן בחיות הבית והן בחיות הבר. מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מתמידות של נגיף הכלבת על ידי חיות בר מהמדינות השכנות- לבנון, סוריה וירדן. מכיוון שבניגוד למדינות השכנות, המחלה לא מתקיימת בישראל באופן אוטונומי, הרי שהרכיב המרכזי שיכריע האם המחלה תצליח להתפשט בתוך ישראל ולהתקיים בתוכה, או שתגווע מעצמה, היא צפיפותן של אוכלוסיות חיות בר - בעיקר תנים ושועלים.
מעבר לסכנת החיים, לכלבת יש השלכות נוספות על האזורים שבהם יש התפרצות של המחלה; פגיעה בעדרי בקר מביאה לנזקים כלכליים כבדים מאחר ועדר בו נמצאו פרות או עגלים נגועים, נכנס להסגר והמגדל סופג הפסדים כספיים גדולים. בנוסף, התפרצות המחלה מביאה לא אחת מגדלי בקר לפזר רעל שיפגע בתנים התוקפים. הרעלות אלו גורמות להרעלות שרשרת; את התנים המורעלים אוכלות חיות בר אחרות ועופות דורסים. בעבר היו מקרים של פגיעה קשה באוכלוסיות נדירות, דוגמת הנשרים.
לפני כחודש התגלה מקרה כלבת בגור כלבים שאומץ ברמת הגולן על ידי תושב אזור השרון. נוכח התפרצות הכלבת בצפון ובעקבות המקרה שהתגלה בגור הכלבים המאומץ, יצא הארגון הישראלי לרפואה וטרינרית של חיות מחמד בשורה של הנחיות לציבור, כדי למנוע מקרים דומים.
הנחיות לציבור על הימנעות מכלבת
- במקרה שנתקלתם בכלב משוטט, אין לאסוף אותו ישירות הביתה, גם אם הוא נראה בריא ומעורר רחמים.
- יש ליצור קשר עם הווטרינר הרשותי או מועצתי באזור מגוריכם ולדווח על הכלב המשוטט.
- חשוב מאוד שלב ההסגר, שנועד להגן על הכלב ועליכם.
- אם אתם מעוניינים לאמץ את הכלב, יש לדון בכך עם הווטרינר הרשותי. הכלב יעבור בדיקות מקיפות, יחוסן נגד כלבת, ויוחזק בהסגר למשך התקופה הנדרשת על פי הנחיות משרד החקלאות. רק לאחר קבלת אישור, ניתן יהיה להביא את הכלב הביתה בבטחה.
- במקרה של מגע עם כלב משוטט (נשיכה, שריטה או ליקוק של פצע פתוח), יש להיוועץ עם רופא המשפחה בהקדם האפשרי ולדווח למשרד הבריאות על האירוע.
- הסדרת האימוץ דרך גורמים מוסמכים היא הדרך הבטוחה והאחראית ביותר להבטיח את בריאות הכלב ובריאות המשפחה המאמצת. חשוב להדגיש כי מרגע האימוץ, הווטרינר הפרטי שלכם הוא שילווה ויטפל בכלב כרופא המשפחה של חיית המחמד. הוא יספק את כל הטיפול השוטף, החיסונים הנדרשים והייעוץ המקצועי לאורך כל חייו של הכלב במשפחתכם.
משרד החקלאות הגיב: "מרביתם המכרעת של מקרי הכלבת הם סמוכי גבול וקשורים בחדירת בעלי חיים נגועים מהמדינות השכנות. תיקון גדרות הגבול יקטינו את חדירת בעלי החיים לישראל מהמדינות השכנות וגם את חדירת הכלבת. על כן המשרד מזהיר מפני אימוץ כלבים משוטטים שאינם מחוסנים ועלולים לשאת מחלות המסוכנות לבני אדם.
"מקרי הכלבת אינם מופיעים בצורה אחידה לאורך השנה. מתחילת שנת 2025 התגלו 25 מקרי כלבת לעומת 19 בתקופה המקבילה בשנה שעברה. לנוכח המלחמה המתארכת והגבלת יכולת הטיסה, נמנע פיזור פיתיונות מהאוויר בצורה יעילה בצפון הארץ ולפיכך לאורך זמן לא בוצע חיסון של בעלי חיים שחדרו לישראל. עם הסרת מגבלות הטיסה מבוצע, בשבועות האחרונים, פיזור פיתיונות אוראליים לחיסון חיות הבר כנגד הכלבת במטרה למנוע את התפשטותה", כתבו.
ממשרד החקלאות נמסר כי הם פועלים בשיתוף עם רט"ג כדי להדיל את שיעור החיסונים לחיות: "בנוסף, מבוצע גם פיזור פיתיונות ממוקד גם מהקרקע על ידי הרופאים הווטרינריים העירוניים ופקחי רט"ג. וכן, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בשיתוף עם הרופאים ברשויות המקומיות פועלים להגדלת שיעור החיסון של חיות הבית, בדגש על כלבים, בכדי למנוע תחלואת בעלי חיים בקרבת בני אדם, גם באמצעות פעולות הסברה וגם באמצעות הגעה יזומה אל כלבים לא מחוסנים באזורי סיכון".