משפחות נפגעי הטרור בכנסת: דורשות הכרה וסיוע - "השורדים חיים אך מתים בנפשם"

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, קיימה היום (ראשון) דיון המשך בנושא הטיפול באוכלוסיות שנפגעו ממלחמת חרבות ברזל. במהלך הדיון הציפו משפחות שכולות, הורים לשורדים ובני משפחותיהם, סוגיות כואבות בנוגע להיעדר הכרה וסיוע מצד הרשויות.

ח"כ לוי ציין כי הביטוח הלאומי מתמודד עם אתגר חסר תקדים: "מעולם לא נדרש המוסד לתת מענה להיקף כה רחב של נפגעים - פיזיים, נפשיים, כלכליים וחברתיים - בעת ובעונה אחת. האומדנים הכלכליים מצביעים על צורך בהקצאה שנתית של כמיליארד עד 1.7 מיליארד שקלים לתגמולי נפגעי האיבה מאירועי 7 באוקטובר - סכום הגבוה פי שלושה ויותר מתקופת טרום המלחמה".

אחת הסוגיות הכואבות שעלו בדיון הייתה הכרה בילדים שאיבדו את ההורה היחיד שנותר להם בעקבות מתקפת הטרור. שרון כהן מקיבוץ בארי, שאיבדה את חמותה פסי כהן, סיפרה: "פסי הייתה הסבתא של הילדים שלנו, אבל גם האמא שנשארה להם אחרי שאיבדו את אביהם. היא הייתה כל עולמם, ואז ב-7 באוקטובר היא נרצחה. רק אז גילינו שהמדינה לא מכירה בילדים כיתומים משני הורים, כי אביהם נפטר שנים קודם שלא כתוצאה מטרור. הילדים האלה, כמו לפחות 60 יתומים אחרים, נותרו ללא תמיכה כלכלית או רגשית מספקת. החוק מעניק להם רק טיפולים פסיכולוגיים, אבל אין שום סיוע מעבר לזה".

בעקבות הדברים הודיע ח"כ לוי כי יפעל לקידום חקיקה שתתקן את המצב. לדבריו, "הוועדה סבורה שיש להרחיב את חוק נפגעי פעולות האיבה כך שיכלול גם יתומים משני הורים, כאשר אחד מהם נפטר שלא במסגרת פעולת איבה".

אסנת חסון, אם לשורד מהטבח בפסטיבל נובה, קראה להקמת גוף מתכלל שיטפל במשפחות הנפגעים: "יש לפרק את הסוגיה הזו לשלוש קבוצות - משפחות החטופים, המשפחות השכולות ומשפחות השורדים. השורדים אמנם חיים, אך מתים בנפשם".

הורים נוספים לשורדי נובה שיתפו את הקשיים היומיומיים - נוגה בן-פרז: "כל הכסף שמתקבל מביטוח לאומי עובר לעורכי-דין, ציינה. טל שקד, שבנה שרד את ה-7 באוקטובר אך מאז חייו השתנו, אמרה: "הבן שלי פוחד לצאת מהבית כדי לא לנהוג באלימות. אנחנו ההורים עדיין בטראומה, רבים מאיתנו הפסיקו לעבוד כי אנחנו צריכים להיות עם הילדים". לסלי קאופמן שיתפה כי בתה ניצלה מ'מיגונית המוות' וטענה כי "חייבת להיות שקיפות לגבי זכויות השורדים".

עו"ד שלומי מור, המשנה ליועמ"ש של הביטוח הלאומי, הדגיש כי המוסד עשה מעל ומעבר בכדי לספק מענה לנפגעים: "75 אלף איש מוכרים כנפגעי פעולות איבה. חוק נפגעי פעולות איבה אינו ממומן על-ידי ביטוח לאומי אלא על-ידי משרד האוצר, ולכן הגדלת התשלומים אינה פוגעת באיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי". לדבריו, בימים אלה מקודם תזכיר-חוק שירחיב את הזכאות של יתומים עד גיל 30.

רועי בבאי, רפרנט רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, ציין כי "נעשו מספר תיקוני חקיקה, וכרגע נמצאת על השולחן הצעת חוק להכרה ביתומים ואלמנות, שמרחיבה את היריעה".
גם משרד הרווחה עוסק בנושא - דניאל סלומון, מנהלת תוכניות חוסן צעירים, הסבירה כי הטיפול בשורדי נובה מתבצע באמצעות שת"פ בין משרדי הממשלה ועמותות: "תוכנית 'יתד' אחראית לטיפול בשורדי המסיבות, והעמותות 'קהילת שבט נובה' ו'לב בטוח' נתמכות על ידי המשרד".