בישיבת הממשלה אישרו היום (ראשון) פה אחד את הצעת שר המשפטים, יריב לוין, לאי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. לוין ניהל את הדיון בשל היעדרותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא השתתף בדיון לאור הסכם ניגוד העניינים שלו, שאוסר עליו להתערב בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק ובנושאים הנוגעים למשפטו.
בהרב-מיארה לא הגיעה לישיבה כצפוי, אולם שיגרה מכתב לממשלה ושטחה את טענותיה בדבר הניסיון להדיחה. "לא נירתע. הממשלה לא מעל החוק", כתבה. "יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר - שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות", הוסיפה.
לוין אמר בפתח הדיון כי הוא רואה בחומרה רבה את היעדרותה מהישיבה. "זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוחשת לממשלה ולחבריה, ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה", אמר. לוין סקר בדיון את מסמך אי האמון שהממשלה גיבשה נגדה, ואמר כי "היועצת מסכלת פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית ולא מציעה חלופות ומסכלת מינויים בשירות המדינה כפי שנעשה בעניינו של נציב שירות המדינה. בנוסף, היא סירבה לייצג את הממשלה נכון ליום הגשת המסמך 14 פעמים, עלייה של 2100% יחסית לממשלה הקודמת. היא לא הסתפקה בזה אלא מנעה בפועל ייצוג מהממשלה והתעקשה 'לייצג' אותה בכמה מקרים בניגוד לעמדתה".
לדבריו, "היועצת פועלת בניגוד לחובתה לדאוג לאינטרס הציבורי ולשמור על החוק. היא מרסקת את אמון הציבור. בתקופתה התקיימו שתי שביתות פוליטיות, שהיועצת לא פעלה בזמן על מנת למנוע אותן, וגם לאחר מכן לא פעלה על מנת להעניש את מי שעמד מאחוריהן וגרם לנזק אדיר. היא מתנגדת כמעט לכל דבר ולא מציעה חלופות".
השר יעקב מרגי חיזק את דבריו ואמר ש"היא הריבון". לוין המשיך: "היא טוענת שהממשלה מבקשת להיות מעל החוק. אני זוכר ממשלה שביקשה להיות מעל החוק בתקופת בחירות באמת, ואני זוכר יועצת שאפשרה את זה גם בהסכם הימי, גם במינוי רמטכ"ל וגם במינוי של מני מזוז, שאפילו בג"ץ פסל". סמוטריץ' הסכים: "אנשים אחרים, זמנים אחרים".
שר המשפטים לוין אמר הוסיף במהלך הישיבה כי "ההיעדרות שלה ואופן כתיבת מכתבה מעידים על הכול". לדברי השר ניר ברקת "כנראה שהיא הלכה לישיבת ממשלה אחרת". גם השר אבי דיכטר תקף כי "אני קורא את הציטוטים שלה משנת 2022 על הסכם הגז ועל כך שאין מניעה משפטית - פשוט לא להאמין שבסוגיה כל כך דרמטית היא הייתה איתם".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "לא הייתה החלטה אחת בממשלה הקודמת שבה היא קבעה שיש מניעה משפטית. רק אצלנו יש עשרות החלטות כאלה". השרה עידית סילמן:"בממשלה הקודמת היא הייתה מזכירת הממשלה, אצלנו היא יושבת ראש האופוזיציה".
השר בן גביר: "אי אפשר לתאר כמה מקלות בגלגלים היא תקעה לי - היא הייתה נגד מעצרים מנהליים למשפחות פשע בעולם הערבי, דבר שהיה מציל חיים; היתה נגד חסמים סלולריים למחבלים בבתי הכלא; התנגדה להקמת המשמר הלאומי; התנגדה לרפורמה בנשק, שהוכח כמצילת חיים; ורצתה להכריח אותי לחלק פירות לנוחבות. כמה שלא ניסיתי לנהל איתה שיח כדי להילחם בפשיעה - לא היה עם מי לדבר".
שר החוץ גדעון סער, שמינה את גלי בהרב מיארה ליועמ"שית כשכיהן כשר משפטים בממשלת בנט-לפיד, אמר בישיבת הממשלה: "זה הליך שצריך לנקוט בו במקרים נדירים. כשהממשלה כולה מגיעה לאותה מסקנה - שקיימים חילוקי דעות המונעים שיתוף פעולה באופן יעיל - והיועצת מבטלת את זה כלאחר יד - אני מסיק שדווקא היא המבקשת כוח מוחלט גם לחרוג מתפקידה למחוזות אחרים שאינם משפטיים כלל ועיקר. גם המכתב שחולק לנו הבוקר בנושא הוא מסמך של סיסמאות, לא מסמך משפטי, שלא מתמודד כלל עם הטענות".
לדבריו, "ההתנהלות הזאת היא הרס מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. לא היה דבר קרוב או דומה לזה. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו לכפות את השקפת עולמו על הממשלה, אלא לשרת את הממשלה על פי השקפת עולמה בגדרי החוק. היא לא מצילה את המשטר הדמוקרטי - אלא פוגעת בו. היא לא שומרת על מוסד היועמ"ש לממשלה - היא מקעקעת את יסודותיו ואת האמון הציבורי הרחב בו, בעיקר בכך שהוא נטול פניות".
השר שלמה קרעי אמר במהלך הישיבה כי "על האכיפה הבררנית לא צריך להכביר במילים. בחוץ מפגינים כאילו למען הדמוקרטיה. אבל לא דמוקרטיה הם רוצים, שלטון אליטות שיקדם את סדר היום שלהם, הם רוצים. לא יעזור להם, העם הוא הריבון. והוא רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית".
נציין, להצעת אי האמון ביועמ"שית בממשלה אין מעמד רשמי או חוקי אלא הצהרתי בלבד. כדי לפתוח בהליך הדחתה, שר המשפטים פשוט צריך לפנות לוועדת האיתור שמינתה אותה, והישיבה נועדה בעיקר למראית עין. לפי הצעת המחליטים של שר המשפטים לוין, שהופצה לשרים בתחילת החודש, הממשלה מבקשת להביע אי אמון ביועמ"שית "נוכח התנהלותה הבלתי הולמת ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינה". ההצעה כוללת מסמך בן יותר מ-80 עמודים עם מאות סעיפים שנאספו משרי הממשלה שמפרטים לכאורה על המחלוקות המהותיות שמצדיקות את ההדחה.
"כתב האישום" של לוין והממשלה נגד בהרב מיארה כולל, בין השאר, סיכול מדיניות הממשלה ומינויים בשירות המדינה, סיכול חקיקה ממשלתית וחקיקה פרטית של ח"כים מהקואליציה, הפרת אמון כמייצגת המדינה בערכאות בדגש על בג"ץ, סרבנות לטיפול במרי אזרחי, איסור על שימוש ברוגלות, תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית והיעדר טיפול בפשיעה המאורגנת ובמגזר הערבי. "תחת הנהגתה הפך הייעוץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש", נכתב בהצעה, שמאשימה את בהרב מיארה כמי ש"פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר".
בפועל, בכירים בקואליציה תיכננו את הדחתה של בהרב מיארה, שמונתה בממשלת בנט-לפיד, עוד לפני הבחירות האחרונות. והעימותים של הממשלה איתה החלו מתחילת כהונתה בינואר 2023, סביב המהפכה המשפטית, הפטור מגיוס לבני ישיבות, הפוליטיזציה של המשטרה על ידי השר איתמר בן גביר, התנגדותה להשחתת השירות הציבורי, ובכלל - סירובה של הממשלה לקבל את הפרשנויות המשפטיות של בהרב מיארה למגבלות החוק ופסיקות בג"צ.
ההצבעה היא רק תחילת הדרך בהליך משפטי מורכב, שבשלב הראשון צריך לקבל את המלצת ועדת האיתור שבחרה ביועמשית לתפקיד. ואולם, ועדת האיתור נמצאת בהרכב חסר - ושר המשפטים צריך למנות ח"כ מהקואליציה ושק משפטים או יועמ"ש לשעבר כדי שתוכל להתכנס. כל היועמ"שים לשעבר ללא יוצא מן הכלל הודיעו שלא ייקחו חלק בהדחת בהרב מיארה ומבין שרי המשפטים לשעבר רק יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון סער רלוונטיים מבחינת לוין, אך מאחר ושניהם בעלי תפקידים מכהנים עשויים להיווצר קשיים משפטיים עם כינוס הוועדה. המאמץ של הממשלה להדיח את היועמ"שית גם יגיע לבג"צ, בדומה להדחת רונן בר שהוקפאה ביום שישי בצו ארעי עד לקיום דיון בעתירות בנושא. וכמו אצל בר, ברקע ההחלטה להדיח את בהרב מיארה מרחפת פרשת קטארגייט, במסגרתה אישרה לפתוח בחקירת עבירות ביטחוניות חמורות נגד מקורבים ביותר לראש הממשלה, שעשויה לחזק את הטיעון של ניגוד עניינים בעתירות נגד ההדחה.