מחולל הכאוס והשקרים הגדול בהסטוריה היהודית, המכונה גם בנימין נתניהו, פרסם אתמול (עוד) סרטון, אותו כינה "חשיפה דרמטית ותיאור של עובדות שיטלטלו אתכם". כאילו יש עוד משהו שיכול לטלטל את העם השוכן בציון, אחרי כל האסונות שהאיש הזה המיט עלינו - מההפיכה המשטרית דרך חורבן 7 באוקטובר, ביזת התקציב והנצחת השתמטות החרדים.
האיש הזה מתראיין רק בערוצים זרים או בערוצו הפרטי (14), מתחמק משאלות קשות, מדלג על תקשורת ישראלית ומתמקד בצילום סרטונים. כלומר מקבצי שקרים. אז מה הדרמה? נפרק את זה עובדה עובדה, טילטול טילטול. תחזיקו חזק: אי האמון שלו בראש השב"כ, אומר נתניהו, "החל כבר ב-7 באוקטובר, כשראש השב"כ לא העיר אותי!! והוא הלך והתגבר עד כדי הדחתו של רונן מצוות המו"מ".
ובכן, מה לעשות אבל השב"כ העיר את כל המערכת באותו לילה: העביר התרעה בשעה 03:00, שהגיעה לצה"ל, למשטרה, למל"ל (שנמצא תחת ראש הממשלה), גם למזכיר לענייני מודיעין של ראש הממשלה. כל זה הוביל לדיון רב משתתפים ב-04:30 בבוקר שבסיכומו, בין השאר, הנחה רונן בר להעביר את הסיכום לרל"ש הרמטכ"ל ומזכ"ץ ראש הממשלה.
הכשלים של שב"כ לא היו "שלא העירו", אלא שלא זיהו את הפלישה. השב"כ, כמו גם צה"ל, נפל בקונספציה שלפיה חמאס לא יפלוש לישראל, אלא מקסימום יבצע פיגוע. זו הסיבה שרונן בר הוא בין האחראים ל-7 באוקטובר. זו הסיבה שהוא כבר הודיע לפקודיו שאין לו שום כוונה להשלים קדנציה והוא יפרוש, כי הוא אחד האחראים לאסון. אבל טענת ה"לא העירו אותי" מופרכת. שב"כ העיר את כל המערכת, כולל ראש הממשלה (באמצעות המזכ"ץ, כי זה הנוהל). כלומר, נתניהו שקרן.
ועוד משהו: "עד כדי הדחתו של רונן מצוות המו"מ" היא אמירה מעניינת שצריך להתעכב עליה. כשהדיח אותו ואת ראש המוסד, טען נתניהו שהביצועים שלהם לא מספיק טובים. הנה, הוא יביא את רון דרמר, שמכיר את האמריקנים, והכל יסתדר. ובכן, רונן בר ודדי ברנע, בגיבוי ניצן אלון, הם שהביאו את העסקה הקטנה ואת העסקה הגדולה. לכן הודחו. רון דרמר הצליח להביא מו"מ ישיר בין האמריקנים לחמאס (אדם בוהלר, זוכרים?). מאז דרמר קיבל את המושכות, שום חטוף לא שוחרר. בר עצמו, במכתבו לממשלה, רמז שאולי דווקא ההצלחה שלו גרמה להדחתו. "כשלתי לזהות", כתב, "שאולי נתניהו בכלל לא רצה עסקה".
הלאה. נתניהו כותב "חשבתי שסיום תפקידו של בר יהיה עם הגשת התחקירים". ובכן, אולי נתניהו חשב את זה, אבל הוא מעולם לא אמר את זה. זו מחשבה בדיעבד. זאת, ועוד: בנובמבר, אחרי שהדיח את שר הבטחון, הכחיש נתניהו פומבית את הפרסומים שלפיהם הוא שואף להדיח גם את ראש השב"כ. כן, בהודעה רשמית של ראש הממשלה. אז מתי הוא משקר? אז, או היום? כנראה שגם אז, וגם היום. משקר כמו שהוא נושם, כל הזמן, וברגע הנכון מנופף בשקר שמתאים יותר לסיטואציה.
נעבור לגאנט הזמנים: נתניהו טוען שזימן את בר כבר בינואר לפגישה שבמהלכה דרש ממנו להגיש את תחקירי שב"כ בתוך שבועיים. בר השיב במהלך הפגישה שלא יוכל לעמוד בלו"ז הזה, התחקירים מתנהלים על פי תוכנית מוקדמת, שמסתיימת בסוף מרץ, כוללת ניתוחי עומק וישיבות מטה לצורך הפקת לקחים וכו'.
כאמור, נתניהו לא מדבר על חוסר אמון או על פיטורים, אלא על תחקירים בלבד. על פי נתניהו, ב-15 בפברואר בר ביקש הארכה להגשת התחקירים עד 27 בפברואר, הארכה שנתניהו שוב נענה לה. וכאן מביא נתניהו את הפאנץ' הדרמטי: כי הנה, דווקא ב-27 בפברואר, בשעות הערב, יצאה ההודעה של היועמ"שית שלפיה הורתה לפתוח בחקירת קטארגייט. כלומר, "לא פיטורים שנועדו למנוע את החקירה, אלא חקירה שנועדה למנוע את הפיטורים".
ובכן, זה לא נכון. נתניהו משמיט את העובדה שאת הדרישה להשלים את התחקירים הוא כותב לבר במכתב רשמי שנשלח ב-10 בפברואר. פרט טריוויה מעניין: 10 בפברואר הוא התאריך שבו עופר חדד חשף בערוץ 12 את העובדה שפלדשטיין, יועצו של נתניהו לענייני המלחמה, קיבל כספים מקטאר. כלומר, יש כאן קשר מוזר בין הרדיפה של נתניהו אחרי בר באמצעות תירוץ התחקירים, לבין הפרסום (המטלטל באמת) של קטארגייט.
אבל זה לא הכל. כי אתמול סיפר חדד עצמו, אצל אברי ושרקי, שאת השאילתה ללשכת ראש הממשלה על הכספים לפלדשטיין הוא הגיש יום קודם, ב-9 בפברואר. כלומר, נתניהו ידע יום לפני דרישתו בכתב מבר להשלים את התחקירים, שתכף יקבל על הראש פרסום מהדהד על הקשר המטורלל בין יועציו הקרובים לבין הכסף הקטארי. ואז, בצירוף מקרים מעניין, הוא שולח לבר מכתב עם דרישה אולטימטיבית לתחקירים.
בואו נתקדם. ב-15 בפברואר עונה השב"כ לשאילתא שהפנו אליו חברי כנסת ומודה בפעם הראשונה שמתקיימת "בדיקה" בנושא קטארגייט. הבדיקה החלה, אגב, כמה ימים קודם. באותו יום מבקש ראש השב"כ את ההארכה לעניין מועד הגשת התחקירים ומקבל אותה, ל-27 בפברואר. הוא משגר לנתניהו מכתב (שפורסם) ובו, בסעיף 5, הוא מזכיר שמאז 29 בינואר הוא מנסה להסביר כמה פעמים שאי אפשר להשלים את הליך התחקירים באופן יסודי ומעמיק בלו"ז שדרש נתניהו. כלומר: הבקשות של השב"כ לדחיית דדליין התחקירים הוגשו ללשכת ראש הממשלה עוד בטרם החלה הבדיקה בעניין קטאר (29 בינואר, מול 9 ו-15 בפברואר).
בסופו של דבר, בדיון מקצועי נרחב בראשות היועמ"שית בו השתתפו המשטרה, השב"כ והפרקליטות, הוחלט לאשר רשמית את הפתיחה בחקירה. הדיון התקיים ב-26 בפברואר. שורה תחתונה? שב"כ ביקש לו"ז רחב יותר לתחקירים הרבה לפני שהחלה החקירה והבדיקה בעניין קטארגייט. מעולם לא אמר ראש הממשלה לראש השב"כ, בעל פה, בכתב או בפומבי, שהוא ידרוש את פיטוריו לאחר הגשת התחקירים.
פרסום הפתיחה בחקירה ב-27 בפברואר נעשה בידי היועמ"שית לאור דיון בראשותה שהתקיים ערב קודם, בלי שום קשר להגשת תחקירי השב"כ שהוגשו כעבור כמה ימים (בלי שהושלמו, לאור העובדה שרה"מ קיצר חודש ימים מהלו"ז המתבקש). הבדיקה בשב"כ החלה כשבועיים לפני הפרסום אודות החקירה.
והשורה העוד יותר תחתונה: בסוף, יש ערך גם למה שבאמת קרה. לעובדות. ועל פי העובדות, קטאר אכן מימנה את יועצי ראש הממשלה. הכסף עבר. איש הקשר שהעביר אותו הודה בכך. פלדשטיין, באמצעות עורכי דינו, אישר את זה. האיש שהועסק כדובר ראש הממשלה למלחמה, בשעת מלחמה, קיבל את שכרו מקטאר.
מול זה, מתעסק נתניהו בתאריכים, צירופי מקרים ותיאוריות קונספירציה. יש מצב בעולם שהדבר הזה לא צריך להיחקר? האם הוא באמת חושב שגלי בהרב-מיארה ורונן בר ביקשו במשותף מאמיר קטאר, לפני שנה, לממן את אלי פלדשטיין, כדי שהם יוכלו בבוא העת לפתוח בחקירה שתמנע את הדחתם?
בתכל'ס, מי שביקש מאמיר קטאר לממן דברים במזרח התיכון היה נתניהו. בנימין נתניהו. לא, הוא לא ביקש מהקטארים לממן את פלדשטיין, הוא ביקש מהם לממן את חמאס. ואת זה הוא באמת לא רוצה שנחקור.