היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לא תגיע היום (ראשון) כצפוי, לישיבת הממשלה שתדון בהדחתה. אולם, לקראת הישיבה, שיגרה מכתב לממשלת ישראל ובו שטחה את טענותיה בדבר הניסיון להדיחה. "לא נירתע. הממשלה לא מעל החוק", תקפה גלי בהרב מיארה במכתבה.
המכתב המלא של היועמ"שית
"סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו", כתבה בהרב מיארה.
עוד תקפה היועמ"שית את ההצעה: "יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר - שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות".
היועמ"שית לא תגיע לישיבת הממשלה וגם המשנים שלה לא יגיעו, כך שאף אחד מטעמה לא יגיע להציג את עמדתה בישיבת הממשלה. אולם כפי שדיווחנו הבוקר, במכתבה אל השרים, היועמ"שית חוזרת ומסבירה שהיא כן סייעה לממשלה, וכך היא כותבת: "בתקופת הממשלה הנוכחית סייענו בקידום למעלה מ-650 החלטות ממשלה ומאות דברי חקיקה ממשלתית. ייעצנו לממשלה באופן שוטף וייצגנו את המדינה באלפי הליכים משפטיים. מניעה משפטית ביחס להחלטות ממשלה נקבעה במקרים ספורים בלבד".
לדבריה, "פעלנו רבות לקידום הנושאים שבליבת המדיניות המוצהרת של הממשלה: הגנה על הביטחון; תפישת הפעולה מול רצועת עזה, מלחמה בטרור ובהסתה לטרור, גיבוש תקציבי המדינה, הרחבת ההתיישבות ותמיכה בה, נושאי דת ומדינה, התמודדות עם השלכות מלחמת 'חרבות ברזל' ובהן פעילות מנהלת 'תקומה' - והרשימה ארוכה".
בהרב מיארה הדגישה בכמתבה: "תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה תוך הקפדה על החוק. מקום בו הייעוץ המשפטי מציג בפני הממשלה את גבולות הדין הוא ממלא את תפקידו, ולא ניתן לטעון כי מדובר בחילוקי דעות המהווים עילת סיום כהונה. גם אם הדבר אינו לרוחה של הממשלה, זוהי חובתו המקצועית של הייעוץ המשפטי לעמוד על חוקיות פעולותיה".
לדבריה, "הצעת ההחלטה מציגה אירועים שבהם הייעוץ המשפטי שיקף לממשלה את גבולות הדין כעילה להפסקת כהונה. זאת, הגם שברוב המכריע של מקרים אלו בית המשפט מצא כי יש מקום להתערבות שיפוטית בעמדת הממשלה. לפי הצעת ההחלטה, יועץ משפטי לממשלה שיקפיד על גבולות הדין ייחשב למי שאינו משתף פעולה עם השלטון וניתן לפטרו. למעשה, הצעת ההחלטה מבקשת להפוך את הממשלה לפרשנית הדין וקובעת החוק וגבולותיו עבור עצמה. בגייץ דחה תפיסה זו אך לאחרונה, פה אחד, בהרכב מורחב".
בהרב מיארה מתייחסת במכתבה לבחירתה לא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בהדחתה ורומזת להשפעה על משפט נתניהו במידה ותודח: "התייחסות מפורטת לטענות שהועלו בהצעת ההחלטה, לתקינות המהלך, לעיתויו, לשיקולים הזרים הכרוכים בו ולהשפעתו על הליכים פליליים - תימסר במסגרת המתאימה. קרי, הליך סיום כהונה, אם יוחלט על קיומו כסדרו, בהתאם לכללים, ועל פי שלביו". בהרב מיארה מציינת את ההשפעה של פיטוריה על הליכים פליליים שכן היא עומדת בראש מערך התביעה, כך שבידה להחליט העם לעכב את המשפט של נתניהו, האם ללכת לגישור והאם לחתום הסדר טיעון.
בכך היועצת מסבירה כי כדי להדיח אותה יש לפנות אל ועדת האיתור שמינתה אותה כדי לקבל את המלצתה, כך לפי החלטת הממשלה שקובעת כיצד ממנים וכיצד מדיחים יועמ"ש, שכן אין חוק שמסדיר את הנושא.
נציין, להצעת אי האמון ביועמ"שית בממשלה אין מעמד רשמי או חוקי אלא הצהרתי בלבד. כדי לפתוח בהליך הדחת היועמ"שית שר המשפטים פשוט צריך לפנות לוועדת האיתור שמינתה אותה, והישיבה נועדה בעיקר למראה עיניים.