אזרחי ישראל, האם אנו נמצאים בפתחו של 7 באוקטובר אזרחי?

"לעולם אל תחקור לדעת עבור מי הפעמון מצלצל. לך הוא מצלצל!" כך, בציטוט מכתביו של הפילוסוף והמשורר ג'ון דאן, בחר ארנסט המינגווי לפתוח את הרומן ההיסטורי הנודע שלו "למי צלצלו הפעמונים" (שאף שמו, כמובן שאוב מאותו מקור).

ובכן, פעמוני האזהרה שקוראים לכל אחד מאתנו לשבות מעבודתו ולצאת לרחוב כבר מצלצלים.

עוד רגע של ספרות ואקטואליה: הרומן של המינגווי נכתב על רקע מלחמת האזרחים בספרד, שבדיעבד אפשר לומר עליה שהייתה מעין "חזרה גנרלית" למלחמת העולם השנייה.

גם אז דיברו על "משילות", גם אז נעשו מעשים נוראיים על ידי שני הצדדים, אבל עם התוצאות אי אפשר להתווכח: קריסת הרפובליקה קלעה וכלאה את ספרד, פעם אימפריה, לארבעים שנה של הסתגרות מהעולם, של רודנות, של שלטון משטרה חשאית, של דיכוי זכויות אזרח - כך מאמצע שנות השלושים ועד לאמצע שנות השבעים, או אז הואיל הדיקטטור להסתלק מהשלטון ומן העולם.

מה מזה רלוונטי לישראל? ובכן, כלום וגם הכל. נתניהו אינו דיקטטור. הוא לא עלה לשלטון באמצעות מהפכה או מלחמת אזרחים אלא באמצעות בחירות, הביטוי הנעלה והמוחשי ביותר לרצון העם.

אפשר לזעוק שהשיטה מייצרת עיוותים שגורמים לרצון העם להתבטל רגע אחרי שמוקמת קואליציה, אבל גם הגורם העוין ביותר לנתניהו וממשלתו, יודה שאת אותו משפט בדיוק, בניואנסים קלים בלבד, אפשר היה להחיל גם על ממשלת בנט-לפיד.

אז למה נכתב כאן לא רק "כלום" אלא גם "הכל"? כי לכל השתלטות אנטי-דמוקרטית מאפיינים משלה. יש מי שמבקשים לשנות את הכללים במהפכה, יש מי שמבקשים לחולל הפיכה משטרית במסווה של מימוש רצון העם (אגב זה, אין סקר אחד שממנו לא עולה שרצון העם הוא עסקת חטופים והקמת וועדת חקירה ממלכתית).

לכן ניזכר בהמינגווי, בספרד ונאמר על הפעמונים שהם מצלצלים כבר יותר משנתיים, אבל לרובנו היה נוח להתעלם משאונם כדי להמשיך בשגרת חיינו.

לך תשמע אם הפעמון מצלצל או לא בשעה שהתינוק בוכה או הבוס צועק, בשעה שצריך להקפיץ את הילדים לחוג או להכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, בשעה שאנחנו תקועים בפקקים בדרך לעבודה או יושבים עד אמצע הלילה מול המחשב כדי לעמוד בהתחייבויות המקצועיות.

לכו תמחו כאשר אתם תשושים כבר מקרוב לשנה וחצי של מלחמת התשה, זו שאפילו הבוקר כללה ירי טילים ששיתק את מרכז הארץ בשעה הראשונה והעמוסה של תחילת השבוע, תופעה שידועה גם בשם "הניצחון המוחלט".

מה עשה אדריכל הניצחון המוחלט, הידוע בפי חלק מחברי ממשלתו גם כ"מנהיג העליון" בזמן שלקחנו את הזמן? החליט לפלג עוד קצת את העם: "אי האמון שלי בראש השב"כ החל ב-7 באוקטובר, שלא העיר אותי" אמר ראש הממשלה ועבר לרשומון מביך, כולל תיארוך-מחדש וסילופים ("עובדות מטלטלות" כמו שהגדיר זאת) שנועדו להוביל למסקנה סופית (מטלטלת?) לפיה לא החקירה היא שגרמה לפיטורים אלא להיפך.

נתניהו מדבר על ראש השב"כ, אבל מכוון גם-וכבר אל היועצת המשפטית לממשלה, משקר כהרגלו, אבל העניין הפעם הוא לא אם הוא דובר אמת או לא, אלא ההשלכות.

השאלה גם אינה האם לראש ממשלה נתון מותר לפטר ראש שב"כ כזה או אחר (ברור שמותר). השאלה היא, האם אחרי כל מה שלמדנו על הממשלה הנוכחית, החל מחלוף שלושה ימים להיווסדה, עת הציגה את תכנית ההפיכה המשטרית, שכדי למסך נקראה "רפורמה" (אבל הייתה תכנית פעולה סדורה שמיועדת למטרה אחת - להפסיק את ההליך הפלילי נגד בנימין נתניהו) וביתר שאת - מאז ה-7 באוקטובר, ובכן - האם אפשר לתת לאיש הזה ולממשלתו, שאיבדו את אמון העם, להקים משטרה חשאית?

וזאת השאלה היחידה ואין בלתה. כי נתניהו לא רוצה ראש שב"כ חדש כדי שיהיה אולי דרוך יותר, יפרש טוב יותר סימני אזהרה ויתריע בצורה נחרצת יותר (אגב, גם בר התריע: בימים, בשבועות ובחודשים שקדמו לו. הזהיר - ממש כמו הרמטכ"ל, שר הביטחון ואחרים, שהממשלה מוליכה את ישראל למצב שמתפרש על ידי האויב כחולשה, אבל נתניהו ביטל את דעתם).

מה כן רוצה נתניהו? לעשות לשב"כ את מה שעשה למשטרה - להפוך אותו לגוף חלש, פוליטי, לא מתפקד, לארגון שבו מבין כל אחד שכדי לקבל קידום אין עליו להצטיין בתפקידו - כמקובל בכל ארגון, מעסק קטן ועד לגדול שבתאגידים - אלא להתחנף לפוליטיקאי הממונה (ובמקרה של נתניהו, גם לרעייתו).

כל מי שמתבונן במשטרה רואה איך הפשע משתלם. רואה מדינה שבה גובי הפרוטקשן מגיעים כדי לסחוט עסקים שנפתחו מחדש בצפון - עוד בטרם הגיעו אליהם כספי הפיצויים מהמדינה, רואה נהגים משתוללים בכבישים באין אוכף, מרגיש את העלייה החדה בעבירות הרכוש - והשר הממונה עסוק בלהתרברב מעל לכל במה איך הוא מצליח לסכל, פעם אחר פעם, עסקת חטופים.

במה המשטרה כן מצטיינת? בפיזור הפגנות. למה? כי יודע כל קצין משטרה שרק חתירה למגע - עם מפגינים, עם משפחות חטופים, עם ותיקי מלחמת יום הכיפורים ועוד, תזכה אותו בקידום.

את המודל הזה מבקש נתניהו לאמץ גם לשב"כ, הארגון שאנשיו עושים לילות כימים כדי לשמור על בטחון אזרחי ישראל (כן, ולפעמים גם נכשלים, אפילו בגדול). למה הוא מבקש לעשות זאת? כדי לשמר את השלטון, הסיבה היחידה שבגללה הוא עושה כל דבר.

השב"כ אינו גוף שתפקידו למנוע פיגועים, הוא גם הגוף שאמון, על פי החוק, על שמירת אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. מה זה אומר? שלו היה נתניהו מחליט מחר בבוקר לבטל את הבחירות לכנסת, היה על השב"כ לעשות כל שלאל ידו כדי לסכל את המשימה.

אם זו אכן תוכניתו של נתניהו, הרי שאך הגיוני הוא שיבקש לסלק מן הדרך את אבני הנגף הגדולות - מוסד הייעוץ המשפטי והשב"כ (כדרך שעשה לא רק למשטרה, אלא גם למוסדות קצת פחות בולטים כמו מוסד מבקר המדינה, פעם מחולל ראשי של חקירות נגד אישי ציבור, שאיבד כבר מזמן את שיניו החדות).

מי יבטיח בחירות במועדן? מי יאכוף את הדמוקרטיה הישראלית על ממשלה שיכורת כוח, שכבר עתה עוסקת בעיקר בבזיזת הקופה הציבורית לצרכים מפלגתיים צרים? מה מתוכנן לנו הן אפשר ללמוד מהחוקים שעל הפרק, כמו זה שנועד להבטיח לחבר כנסת מכהן חסינות מפני הליך פלילי כלשהו.

אלוהים אדירים, הן החלק הארי של רשימת מפלגת השלטון לכנסת נקבע בידי קבלני קולות, פעם פעילים מרכזיים ואילו היום, בחלקם, נציגים של משפחות פשע... תארו לכם את כל ראשי משפחות הפשע כחברי כנסת, כמי שמפקחים על המשטרה - ותראו איך אתם מתגעגעים כבר מעכשיו לעבריין מטעמים אידיאולוגים שעומד בראשה כיום, לפחות המניעים שלו אינם פליליים.

השב"כ החדש לפי חזון נתניהו, לא נועד לשמור על ביטחון אזרחי ישראל כי אם לפעול רק למטרה אחת - לשמר את שלטונו המושחת. כל מי שמתיימר לבטל את הדמוקרטיה זקוק למשטרה חשאית טובה, שתהיה נאמנה לו ולא לעם שעליו היא אמורה להגן.

נשמע אפוקליפטי? נשמע מופרך? מה שקרה פה בשנה וחצי שקדמה ל-7 באוקטובר לא היה מופרך לדעתכם? מה שקרה פה לאחריו אינו מופרך?

אל תשאלו את ה"קפלניסטים" ה"שמאלנים" - לכו תשאלו במטולה, שפחות מ-10% שהעזו לשוב לביתם כבר חוו אימת התקפת טילים חוזרת. לכו תשאלו את תמיר עידאן מהמועצה המקומית שדות נגב, לכו תשאלו בקריית שמונה, מרגליות ואביבים מה עשתה למענם ממשלת ישראל מאז פונו מבתיהם. גם שם שב"כ לא התריע בזמן, גם שם רונן בר הפגין חוסר-אמינות?

ואיפה הכסף שחסר? ובכן בזמן שראש הממשלה פרש את שקריו והגדיר אותם כ"עובדות מטלטלות", המשיכו המיליארדים לזרום מכיסינו - למקומות שמתגמלים השתמטות מגיוס ועבודה, למקומות שבהם מסיתים נגד מדינת ישראל, מחוללים לצלילי הלהיט "בשלטון הכופרים איננו מכירים".

ובכן, הגעתם לנו עד פה - גם אנחנו לא מאמינים יותר בשלטון הכופרים. נמות ולא נתגייס? סבבה, גם אנחנו. מתוך תחושת אחריות נתחיל בתגובה הולמת לאי-ציות לפסיקת בג"ץ - ורק אם וכאשר יקרה כדבר הזה. רשימת-שמירה (תסבירו בבקשה לבן גביר ולסמוטריץ' מה זה אומר) על הדמוקרטיה.

ואתם חבריי, אפילו אם עד כה התעלמתם מצלצול הפעמונים, הרי שאיננו יכולים עוד להתעלם מהצלצול - וממש כבעת השמע צורפי האזעקה, לעזוב את הכל ולצאת מהבית - לא אל מרחב מוגן כי אם אל מרחב לא מוגן בעליל, אל הרחוב, כדי להילחם על הבית - והלוואי שיום הפקודה הזה, לא יגיע. שיתגלה מבוגר אחראי בממשלת ישראל שיודיע ארבע מילים: "נכבד את פסיקת בג"ץ".

לכן, אל תשאלו עוד למי מצלצלים הפעמונים - לנו הם מצלצלים.